ראשון לציון 31.05.24

הוא מתמחה בקרדיולוגיה ובצינתורים אבל בשבת השחורה הוא שעט ל'סורוקה' לסייע בטיפול אלפי הנפגעים לאחר מכן התעקש להתגייס ‰ למילואים למרות שהוא כבר ושם, כרופא גדודי, ראה 47 בן בדיוק מה צריכים החיילים פרופ' ליאור פרל ‰ והפצועים מהוד השרון, מנהל מערך החדשנות ב'בילינסון', פיתח מאז, ביחד עם עמיתיו, עזרים רפואיים להצלת חיים בשטח ואיך הם עושים את זה? ‰ בעיקר מדפיסים הפרופסור שהמציא פטנטים מצילי חיים במילואים בעזה

זיהיתי מה הלוחמים צריכים בשטח

אשר אטדגי // צילום: יאיר שגיא

מגן האצבעות בין הפיתוחים שנולדו בבילינסון בזמן המלחמה או פיתוחים שהיו במ־ חקר ועברו התאמה: שמיכה חכמה למניעת היפותרמיה (ירידת חום הגוף) לפני פינוי מוסק ומרשם דיגיטלי שמתאים לתרחיש של פינוי אזרחים. פרופ' פרל: "בבילינסון גם נעשו הדפ־ סות תלת ממד לצרכים שונים, בהובלת ירדן מור שמנהלת את התחום בחד־ שנות. לדוגמא, לקצין לוחם שנפצע , הודפס מגן אצבעות בהתאמה 7.10- ב אישית, שמנע פגיעה ברגלו. במקרה אחר, כמענה לבקשה של רופא מבי־

בצהריים של השבת השחורה הבין פרופ' ליאור פרל, מנהל מערך החדשנות במרכז הרפואי בי־ לינסון, שיש רק דבר אחד שהוא יכול לעשות, לעזור כמה שהוא יכול בטי־ פול בהמוני הפצועים שהגיעו, תחילה לבתי החולים בדרום. הוא נכנס לרכב ונסע מביתו שבהוד השרון לבית חולים סורוקה בבאר שבע בדחף של רגע, הח־ לטה אישית שהוא חייב לעשות משהו ולעזור ולמרות שתחום התמחותו הוא קרדיולוגיה וצינתורים ולא רפואת חירום. הנסיעה דרומה "ראיתי בדיווחים בתקשורת שמס־ פר הנפגעים הולך ועולה. הייתי חייב להיות שם ולעשות את כל מה שאני יכול לתרום. אני זוכר שהכבישים היו ריקים לכיוון דרום, בכיוון הנגדי היה עומס גדול. כולם ברחו צפונה". במהלך השנים שירת פרופ' פרל, רס"ן במילואים, כרופא של גדוד חי"ר, אבל ) הוא שוחרר משירות 47 בגלל גילו ( מילואים לפני כמה שנים. למרות זאת, הוא החליט שהוא חייב לעשות משהו במלחמה הזו. פרל, נשוי ואב לשניים, הפציר בצבא לקלוט אותו ושבוע אחרי השבת השחורה הוא התגייס בה־ ימים כרופא 54 תנדבות ושירת במשך

של גדוד שפעל בעוטף עזה. "תקופת המילואים הייתה עבורי תקופה משמעותית מאוד", הוא אומר, "במהלכה זיהיתי צרכים שונים שעלו מהחיבור לשטח וללוחמים. חדשנות נמדדת גם בזמנים של מלחמה ולכן הייתי בתקשורת צמודה עם אנשי מערך החדשנות שיצרו את הפיתו־ חים החדשים, או העבירו לפיתוחים קיימים התאמות שונות לימי מלחמה והצלת חיים של לוחמים. אני צופה שעולם החדשנות הרפואית בישראל יושפע מאוד בחודשים ובשנים הקרו־ בות מהצרכים האלה שעלו במלחמה".

לינסון ששירת כרופא במילואים בתוך עזה, הודפסו חלקים של גרון אנושי ששימשו לסימולציה ואימון לטיפול חירום של פיום קנה (קוניוטומיה)". לחובשים בגדוד של פרופ' פרל ולחו־ בשים מיחידות אחרות, הודפסו מגיני ברכיים בעזרתם הם ביצעו טיפולים בשטח. בנוסף, הודפסו בימי הלחי־ מה הראשונים גם מעמדים למכשירי ראיית לילה, אשר מתחברים לקסדות החיילים. אמנם לא ציוד רפואי, אבל ציוד לחימה הכרחי שהיה חסר והודפס בעיקר מתוך שליחות וציונות. אחד הפיתוחים המעניינים שצמחו בבילינסון במלחמה הוא מערכת בינה מלאכותית שמתריעה על אירוע רב נפגעים עם ריבוי זירות. לאור רי־ בוי הזירות (עזה, יו"ש, לבנון, איראן, פיגועים) התגבשה ההבנה שיש צורך בהיערכות לקליטה של נפגעים רבים בזמן קצר באופן לא צפוי. כדי לנסות להתמודד עם תרחיש קיצון כזה, פותחה על ידי מנהל הבינה המלאכותית בבית החולים, נדב לבל, מערכת מבוססת בינה מלאכותית שסורקת את המב־ זקים בתקשורת ומתריעה בזמן אמת לצוות המיון והטראומה על צפי של אירוע רב נפגעים שבו יגיעו לבילינסון מספר גבוה של פצועים באופן מיידי. פרופ' פרל, הישראלי היחידי עד כה שהשתתף בתוכנית ביו-דיזיין של

לחובשים בגדוד של פרופ' פרל ולחובשים מיחידות

אחרות, הודפסו

מגיני ברכיים בעזרתם הם ביצעו טיפולים בשטח. בנוסף, הודפסו בימי הלחימה הראשונים גם מעמדים למכשירי ראיית לילה שמתחברים

צילום: פרטי | פרופ' פרל במילואים

לקסדות החיילים

31.5.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 28