ראשון רחובות 12.7.24

שנשמתי אוויר הלכתי לילדים, סיפר־ תי להם שמצאו את אמא אבל אמא לא בחיים ולא תשוב. הגדול בכה, הקטנה לא, חשבתי שלא הבינה אבל היא ענתה לי שהיא מבינה, שהיא עצובה אבל לא מפחדת. בשבעה לא הייתי אני, הרגשתי שאני רואה הכל מבחוץ, ניחמתי אנשים, לא באמת הבנתי מה קרה. רק אחרי הל־ וויה פגשתי את החבר שהיה איתה, הוא נפצע מכדור ורסיסים ועבר טראומה קשה, הוא סיפר לי מה שידע, עד היום הוא בא לבקר אותי הרבה, כבר לא מסוגל לחזור על המשפט שאמר לי אז 'יותם אל תדאג, אני שומר עליה'". החיים התהפכו "לא חושב על העתיד" מאותו רגע חייו השתנו ללא היכר, יום אחרי יום הוא לומד לבנות שגרה חדשה, כזאת שלא חלם שיאלץ להתרגל אליה אך הוא עושה כל שביכולתו כדי להסת־ 180 גל אליה. "שיניתי את החיים שלי ב מעלות. למזלי יש לי ילדים טובים מאוד, הם ממש התבגרו בחודשים האלו. קמים בבוקר יפה, מתלבשים לבד ומתארגנים, בלי ויכוחים ובעיות. ברגע שהחופש הת־ חיל נסענו לאילת, להרגיש קצת טוב, זה היה קשוח כי זה מצב שלא הייתי מדמיין להיות בו בלי שרונה אבל הילדים נהנו וזה מה שחשוב. לקטנה יש קייטנה והג־ דול לפעמים בא איתי לעבודה, זה בכלל שונה עבורם, פעם הם לא נשארו לבד בבית דקה, היום הילד כבר למד לחזור לבד מבית הספר, לחמם אוכל, להסתדר, אני תמיד משגיח אבל זה השפיע עליהם. ,10 "גם אני איבדתי את אבא שלי בגיל ונפצע במילואים מרסיסי 45 הוא היה בן ירי. אני לא זוכר הרבה מהתקופה הזאת, גם לא משווה ביני לבין הבן שלי. אז פחות היתה מודעות לטיפולים פסיכו־ לוגיים. אבל הילדים שלי הולכים לטי־ פול רגשי, בהתחלה הם לא דיברו על מה שקרה, אני חושב שהם לא רצו להקשות עליי, אבל הטיפול עוזר להם להיפתח". ואתה? "אני בקבוצת תמיכה של העירייה, יש שם רק הורים של נרצחי נובה, אבל אנחנו מבינים אחד את השני וטוב שיש את מי לשתף, זה מקל לדבר עם אנ־ שים במצב הזה. אני לא חושב על הע־ תיד, מתרכז בלעבור כל יום בהווה. לא רואה חדשות ואין לי דעה לגבי המצב, ברור שאשמח לראות את כל החטופים שבים בשלום, אבל אני מרגיש שאת מה שאיבדתי לעולם לא אקבל בחזרה, אז בשבילי כלום כבר לא משנה. בחלומות הכי שחורים לא האמנתי שאתנהל כך לבד, תמיד הייתי אומר לשרונה בצחוק שאם קורה לה משהו אני בא מיד אחריה, לא חשבתי שזה עלול להפוך למציאות שלי, יתום צה"ל ואלמן עקב פעולות איבה. אני מרגיש שעברתי מספיק". ¿

"ניסיתי להסתיר מהילדים אבל הגדול שמע דברים, אז סיפרתי להם שאמא הלכה לאיבוד ועכשיו כולם מחפשים אותה, אבא, הצבא, המשטרה, כולם מנסים להחזיר אותה"

יותם וילדיו לצד קברה של שרונה ז"ל

יש שרידים של אדם אחר. אני לא אדם דתי אבל ניחם אותי כשאמרו שזה בפי־ קוח הלכתי. הייתי צריך לעכל את זה ולשוחח עם ההורים שלה אבל כמובן שהסכמנו. אם אני הייתי במצב הזה גם אני הייתי רוצה לדעת את האמת, אני לא מסוגל לדמיין מה עובר על משפחה במצב כזה, שלא יודעים אם הילד חטוף או נרצח. בדיעבד הבנו שמחפשים שרי־ דים של אליקים ליברמן ז"ל ואכן מצאו אותו בקבר של נרצחת אחרת. "לא הייתי כשפתחו את הקבר, אמא שלה היתה שם אבל זה הוביל לקבלת מידע. הבנו ששרונה ברחה לכיוון האמ־ ומי שהיה בו RPG בולנס שכידוע חטף נהרג, היא לא הספיקה להגיע לאמבול־ נס, אבל ההדף פגע בה והיא נהרגה במ־ קום. זו הסיבה שהם חשדו שבקבר שלה יש שרידים של אנשים נוספים". איך בסופו של דבר גיליתם ששרונה נרצחה? "עשרה ימים אחרי המסיבה הגיעו מה־ צבא לבשר לנו שהיא נרצחה. כבר לא בכיתי, הייתי מוכן לזה. אחרי כל כך הרבה זמן של חוסר אונים הייתי כולי אכול, רק רציתי לקבל מידע. אחרי

של חטופים שהיא הופיעה בהם. אח שלה פרסם תמונה שלה ומספר טלפון והת־ חילו לזרום טלפונים, ערבים מעזה וגם מתוך ישראל התקשרו אלינו ללא הפ־ סקה, אבא שלה קיבל שיחה מעזה, אמרו לו ששרונה נמצאת איתם ואני לא רוצה להמשיך לומר מה הם טענו שהם עושים. אחר כך קיבלנו שיחה עם מבטא ערבי מהארץ, אדם שטען שהוא נמצא ליד הגופה שלה והוא שולח צילום של מס־ מכים לזיהוי, אבל שלח תמונה של כלב. כל מיני שיחות הזויות. ניסיתי להסתיר מהילדים אבל הגדול שמע דברים, אז סיפרתי להם שאמא הלכה לאיבוד וע־ כשיו כולם מחפשים אותה, אבא, הצבא, המשטרה, כולם מנסים להחזיר אותה. אחי הקטן גויס למילואים, אחי הגדול התגייס להסברה, התראיין בכל רשת, הודו, אירלנד, ארצות הברית וישראל, אני לא הייתי מסוגל לדבר. אבל ביום השלישי ארגנתי ציוד ותרומות לחיילים וירדתי דרומה לחלק. מה יכולתי לע־ שות? בדיעבד רק בחודש מאי גיליתי מה קרה לה אחרי שיצאה מהחפ"ק. פנו אלינו מהמדינה וביקשו לפתוח את הקבר של שרונה, אמרו שיש חשד שבקבר שלה

לים ירדו וריססו שם את כל השוטרים, אחר כך הם כיוונו לרכבים. שרונה ושאר נוסעי הרכב התחבאו מאחורי הרכב וכ־ שהירי הפסיק נמלטו לשטח המסיבה. הם היו המונים, אז כולם התפזרו. שרונה סימסה לי שהיא בחפ"ק המשטרתי שבמ־ סיבה, יחד איתה היו מאבטחים ושוטרים חמושים, אבל אז הם יצאו משם, שאלתי אותה 'למה אתם יוצאים?' היא השיבה שהיא לא יודעת. כתבתי לה שאני מודאג ורוצה לצאת לכיוון שלה, גם היא פחדה, לא העלתי על דעתי שאלו ההודעות האחרונות שלנו, לא הספקתי לומר לה שאני אוהב אותה". אי הוודאות פותחים את הקבר מהרגע שנותק הקשר, יותם החל לפ־ עול. "השארתי את הילדים אצל ההורים של שרונה ונסעתי לשדרות, לאופקים, לבתי חולים, לא הייתי חמוש אבל רצי־ תי למצוא את אשתי. הראיתי לאנשים תמונה שלה וחיפשתי מידע, קיבלתי כל מיני הודעות, גם רשימות מפוברקות

"ברור שאשמח לראות את כל החטופים שבים בשלום, אבל אני מרגיש שאת מה שאיבדתי לעולם לא אקבל בחזרה, אז בשבילי כלום כבר לא משנה"

,08-9387310 : טל' מערכת † , ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ "" "ידיעות ראשון / רחובות 03-6521990 טל' מודעות ומנהלה: † , ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ מודעות ומנהלה 03-5599616 ,03-5565556 : טלפון לוח חולון † 03-6381600 ,03-5377813

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך © כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:

9

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 12.7.2024