ראשון רחובות 15.10.21

ראשון לציון

חגי נתיב לא יכול היה לשאתאתההזנחה בביתהעלמין גני אסתר בו קבוריםאמו ואחיו והואהחל לגדל במקום גינהמרהיבה ‰ עםהזמן הצטרפו אליו אבליםאחריםשאחת לשבועמטפחיםאתהגינה וגםתומכים זה בזה ‰ כעת, בגלל מצוקתמקום, מתכוונים בחברהקדישא להסב אתהגינה לחלקותקבורה ‰ "ידענו שזהעלול לקרותאבל לאהאמנתי שזה יקרה בחיי" הסוףשלחלקת גן העדן

אבי איצקוביץ' // צילום: קובי קואנקס

"הגינה הזו היא סיבה להיות שם ולהתעסק במשהו ולא רק לשבת על האבן ולבכות. זה המשיך והתפתח ועוד אנשים רצו להצטרף והפכנו לסוג של קבוצת תמיכה"

מי שמגיע לבית העלמין גני אסתר בראשון לציון לא יכול שלא לה ו בחין בפינת חמד ירוקה ובה פיסת

דשא רחבה, עצים המעניקים צל וספסלים ו � מטרים רב 200 לישיבה. אותה פינה בת כ ו השנים האחרונות על 15 עים הוקמה במהלך ידי משפחות שיקיריהן קבורים במקום, יוז ו מה פרטית של הנצחה וניסיון למצוא נחמה, שהלכה והתעצמה. כעת, כך טוענים בני המשפחות, הם קיבלו הודעה כי המקום צפוי להיהרס כדי לפנות מקום לקברים חדשים. "אנחנו קבוצה של אנשים ממשפחות שאיבדו את יקיריהן וכעת הם קבורים בבית העלמין בגני אסתר. אני למשל קברתי פה את אמי ואת אחי ויחד איתי יש קבוצה של עשרות אנשים שלכל אחד הסיפור האישי שלו", מספר חגי נתיב, שעומד מאחורי שנים 15 הקמת הגינה המדוברת. "לפני באבלי הגדול החלטתי שאני לא יכול לה ו תמודד עם המראה המוזנח של בית העלמין שהיה גועל נפש. החלטתי שאני אוציא משם את כל הקוצים והזבל ואגדל שם גינה מול חלקת הקבר של אמא שלי. הייתי מגיע מדי יום, מוסיף אדמה, הוצאתי את הקוצים והד ו רדרים, שתלתי עצים, וככה הגעתי לגינה מטרים". 20 של עד מהרה הפעילות הלא שגרתית בבית העלמין עוררה עניין מצד מבקרים אחרים, "מישהי הצטרפה אלי כדי להנציח את זכרה של אמה וגם היא טיפחה את הגינה, ולא ו חר מכן הצטרפו אלינו עוד אנשים שרצו לסייע", מספר נתיב. "לא רק לבכות" אחת מהמצטרפות ליוזמה היא האם הש ו שנים 11 כולה מינה זמיר, "אני בגינה כבר

שנים של השקעה 15 . הגינה שתיהרס

נתיב (במרכז) עם מתנדבים נוספים

שמגיעים לבית העלמין מדי יום שישי, ול ו פעמים גם פעמיים בשבוע", מדגיש נתיב, "אנחנו מטפלים בגינה שהקמנו, שגודלה מטרים, וככה הרעיון שלי להפריח 200 כבר את השממה יצא לפועל". קברים במקום פרחים אלא שהאידיליה נפגמה לפני כחודש וחצי, כשהודיעו למתנדבים כי הגינה שבה השקי ו עו מאמץ רב, כסף ואהבה עומדת להיהרס. "אמרו לנו שבגלל מצוקת המקום הולכים להרוס את הגינה כדי להקים קברים חד ו שים, כי כנראה הכסף חשוב יותר מזה. אמרו לנו שאין ברירה ושאף אחד לא הבטיח לנו שום דבר", אומר נתיב. "השקענו בזה שנים שנים מגיע לשם כמה 15 רבות. אני כבר פעמים בשבוע ולכן זה מתסכל שהולכים לעקור את הגינה ברגע. מאז שהתחלתי

לטפח את הגינה אני מרגיש שאמא שלי לא במקום מוזנח, שהיא לא נזרקה איפשהו. הכאב הוא גדול. יש משפחות שהגינה היא כל הנחמה שלהן, הן משקיעות ונותנות את הנשמה וזו התרפיה שלהן. זו השקעה עצומה שפשוט הולכת להיעלם יום אחד". מינה זמיר: "כואב לי שהם רוצים לפנות שנים וחצי. 11 את המקום כי עבדתי עליו ידענו שזה עלול לקרות יום אחד אבל לא האמנתי שזה יקרה בחיי, חשבתי שיעשו את ת � שנים שלי. אין לי איך לה 120 זה אחרי ה ו נגד לזה ואני גם לא חושבת שאפשר. עכשיו צריך לחשוב איך להתקדם הלאה". מנכל חברה קדישא ראשון לציון, ניסים אלקסלסי, מסר בתגובה: "נערכה פגישה אצלי בנושא עם נציגי המשפחות והגענו לסיכום על דעת כולם ברוח טובה ונעימה. יתרה מכך מראש הם חתמו לפני שהם הניחו את הציוד שבעת הצורך הם יפנו את המקום".

והצטרפתי אל חגי אחרי שראיתי את הע ו שייה שלו. בני גילי ז"ל נהרג, הוא היה מד ו ריך נוער של בני המושבים ויצא למשלחת לגרמניה והתהפך עם הקיאק. היינו שם כל אזכרה והבנו שצריך צל במקום אז פשוט התחלתי להוציא משם את כל האבנים ולה ו ביא שתילים קטנים שיוכלו לתת צל, ולב ו סוף נהייתה שם גינה מאוד יפה. "כשבאים לשם זה יוצר אווירה והרג ו שה וטובה וזה מה שחשוב - מה שזה עושה לנפש", היא מסבירה. "גילי איתי כל הזמן והגינה הזו היא סיבה להיות שם ולהתעסק במשהו ולא רק לשבת על האבן ולבכות. זה המשיך והתפתח ועוד אנשים רצו להצט ו רף והפכנו לסוג של קבוצת תמיכה. הגעה למקום כבר עושה לאנשים טוב. כשאין לי מצב רוח אני מגיעה לשם, ובמקום הזה אני מקבלת את הכוחות". "כעת אנחנו קבוצה גדולה של אנשים

אחרי שסרגו שלל צעיפים, כובעים ושמיכות לבני נוער בסיכון ותינוקות, מסתערותחברותקבוצת "ראשוניותסורגות" על העלאתהמודעות לסרטן השד סורגותבוורוד למען חולותהסרטן

וצעיפים לקשישים וקשישות עריריים. הן סרגו אפודות וצעיפים בחורף עבור נוער בסיכון, עבור נערות במצוקה המתגוררות בבית החם ועוד. גם עבור אירועים שמחים יותר יש לחברות הקבוצה מענה, ובמסגרת פעילות ליום האהבה, סרגו הנשים לבבות שעברו למועדוניות השייכות לאגף הר ו ווחה. כעת לרגל חודש המודעות לסרטן השד החלו חברות הקבוצה לסרוג עבור נשים חולות בסרטן או מחלימות ממנו. במסגרת הפעילות סורגות הנשים גם כו ו בעים שיחממו את הנשים ששיערן נשר, או נעלי בית כדי לשהות בבית ובבית החולים בנוחות.

אתי בשביץ, אחת המשתתפות בפעילות וגם האחראית על כינוס הקבוצה, סיפרה: "היוזמה הזו היא נהדרת עבורנו, זה מפגש חברתי עבור הגיל השלישי ונוצרה פה פגי ו שה נשית קבועה. נשים מגיעות לכאן כשלא כולן יודעות לסרוג ואת ההכשרה הן מקב ו לות באמצעות שאר החברות בקבוצה. אצל ו נו לומדים את כל סוגי הסריגה, גם במסרגה אחת וגם עם שתי מסרגות. מעבר לתרומה החברתית עבור עצמנו, זו גם פעילות למען הקהילה כך שסרגנו עבור נשים במצוקה, עבור ילדים בסיכון וגם עבור פגים. עכשיו אנחנו עסוקות בסריגה עבור נשים חולות סרטן".

אבי איצקוביץ'

סבתות אל 40 מדי שבוע מגיעות משרדי מעמד האישה בעיריית ראשון לציון, מפשילות שרוולים,

צילום פרטי

מוציאות מסרגות ומתחילות לסרוג עד שכדור הצמר נגמר. המפגש החברתי הזה, שנקרא "ראשוניות סורגות", הוליד תרו ו מה לקהילה ותוצרת שעזרה לרבים הז ו קוקים לסיוע. בימים אלו שוקדות חברות הקבוצה על סריגת כובעים עבור נשים חולות סרטן. עד כה סרגו חברות הקבוצה לאוכלוסיות מגוונות במצבי סיכון וביניהם כובעים

חלק מחברות הקבוצה בפעולה

20

15.10.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות