ראשון רחובות 19.01.24

רחובות ׀ הריון בסיכון גבוה

רחלי ושי גל ברחו משדרות, עברו דרך אילת, הגיעו לתל אביב ולבסוף - הפכו להורים במרכז הרפואי קפלן מסע הנדודים הסתיים בלידה בקפלן

שקטה. התחלתי לבכות ואמרתי לשי שאני רוצה לקפלן. הייתי בלי תיק לידה, בלי מס־ מכים, בלי כלום. עצרנו מתחת למלון, שי עלה להביא כמה דברים וככה יצאנו". עם הגעתם לקפלן אושפזה רחלי במחלקת היריון בסיכון בשל חשש לרעלת: "הרגשתי תלושה וחסרת אונים, דאגתי לבת הגדולה שלי שהייתה אצל סבתא בלי המשחקים 18 שלה. נכנסתי לחדר לידה והייתי שם משמרות. כל המיילדות 4 שעות. התחלפו היו מדהימות, אבל כשילנה נכנסה - ראיתי אותה וכאילו ראיתי מלאך. היא יילדה אותי גם בלידת הבכורה, ואיך שראיתי אותה הב־ נתי שעכשיו אני הולכת ללדת". ההוראה היחידה של ילנה לרחלי ושי הייתה - מנוחה. "היא כיבתה לנו את האור ואמרה לי לא לעשות כלום, רק לנוח. ישנ־ תי שלוש שעות וזה היה מדהים. התעוררתי והתחלתי להרגיש לחץ רציני למטה. קראנו לה מהר, שאלתי מה לעשות וילנה אמרה - כלום. כמה דקות אחרי היא אמרה לי 'מזל טוב' והניחה אותה עליי, בלי לחיצות אפילו. הייתי בשוק. הגוף רק היה צריך מנוחה, וזה מה שילנה המדהימה ידעה לראות". רחלי אסירת תודה לכל אנשי הצוות שפ־ גשו בדרך: "כולם הרגיעו אותי, היו רגי־ שים ונעימים. מירב ובלה ממועדון היולדות עזרו, דאגו ופינקו. הצוות נתן לנו את ההר־ גשה שאנחנו בידיים הכי טובות שיש". ¿

שי שגב

רחלי גל, משדרות, לא דמיינה שכך תתקדם הלידה שלה. בשליש האח־ רון להריונה היא הספיקה לעבור משדרות, לאילת, לתל אביב ובסוף הגיעה ללדת ברחובות, במרכז הרפואי קפלן מק־ בוצת כללית. יחד עם בעלה, שי, קמו השניים בשב־ עה באוקטובר לקולות אזעקות ופיצוצים: "היינו בממ"ד מספר שעות ואז קיבלנו מח־ ברה סרטון שיש מחבלים מאחורי הבניין", מספרת רחלי, שהייתה אז בהריון בחודש שישי. "הידיעות, הסרטונים והשמועות התחילו להגיע - ועדיין לא הבנו אם זה אמיתי או לא". הם התעשו ויצאו מיד מהעיר: "בערב הבנו שצריך לברוח אבל איך יוצאים מהבית עם כל האזעקות? חיפשנו חלון הזדמנויות ויצאנו". רחלי מעידה שבזמן אמת, לא הבי־

רחלי ושי לאחר הלידה ׀ צילום: מרכז רפואי קפלן

תפנות כעבור מספר ימים: "כל הזמן חוסר ודאות", מספר שי. "עברנו לדירה אחרת של חבר בתל אביב, משם לרחובות, לבאר שבע ולבסוף - יחד עם כל המפונים משד־ רות, לאילת. כמו נוודים, עם אישה בהיריון ותינוקת". רחלי הייתה בטוחה שעד שתצטרך ללדת הם כבר יוכלו לחזור הביתה: "נכנסתי לת־ שיעי והתחלתי להרגיש לא טוב. התעלפ־ תי בחדר במלון ופוניתי לבית חולים, אבל רציתי ללדת בקפלן ברחובות. לא הייתי

נה את גודל האירוע: "הייתי בהריון. בדי־ עבד, אם הייתי מבינה מה באמת קורה בר־ חובות מחוץ לבית - היינו ננעלים בממ"ד". בשעות אחה"צ של אותה שבת השחורה הם עשו דרכם לתל אביב יחד עם בתם בת השנה וחצי - יהלי. "הסתרנו אותה בין הרגליים שלי והתכופפתי כל הדרך, גוננתי על הבטן והורדתי את הראש. לא רציתי לראות כלום בחוץ". המשפחה הגיעה לבית מלון בתל אביב, אך גם שם לא מצאו שקט כיוון נאלצו לה־

"התחלתי לבכות ואמרתי לשי שאני רוצה לקפלן. הייתי בלי תיק לידה, בלי מסמכים, בלי כלום"

הם נלחמו בשבילנו אנחנו נלחמים בשבילם

יהלי ברזילי , גולני 13 גדוד

יד שרה מסייעת לאלפי פצועי המלחמה, חיילים ואזרחים, לעבור את תהליך השיקום וההחלמה בבית ולהתחיל את החיים מחדש.

לפרטים חפשו יד שרה

14

19.1.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות