ראשון רחובות 20.10.23

מאמן הכדורגל הידוע איבד בשבוע שעבר את אחייניתו מאי שנרצחה במסיבת הטבע ברעים ‰ גם השחקן ליאור אסולין ששיחק אצלו בהפועל אשקלון לא חזר ממסיבת המוות ‰ נעים: "זה היה שבוע שחור שלעולם לא ארצה לזכור. אסון גדול למשפחה ולכל עם ישראל" יובל נעים: "אני מרוסק"

ספורט

אלי לוי

מדינה במלחמה כאב המשפחות

נעים עם מאי ז"ל

"אני לא רוצה לאחל לאף בן אדם לדעת שהבן שלו נעדר. זו דאגה אין סופית. אין רגע מנוחה. שמעתי וראיתי את אחי, וזה

ושלמה שרף. "הכאב מפלח

את הלב" צילומים | באדיבות המשפחה

מאמן הכדורגל יובל נעים לא יודע את נפשו מרוב צער. בת אחיו מאי והשחקן ליאור אסולין אליו היה מקורב נרצחו במהלך מנוסתם ממסיבת הטבע ברעים. מאי, נכדתו של המאמן הלאומי לשעבר שלמה שרף, הספית קה להגיע סמוך לקיבוץ בארי ונרצחה בתוך המיגונית בה הסתתרה. גופתו של אסולין נמצאה על אם הדרך לא הרחק ממתחם המסיבה. "אנחנו עדיין באבל על מאי, שגורם לכל המשפחה צער גדול", אמר נעים השבוע. "ומותו של אסולין הוסיף עוד כאב גדול. זה היה שבוע שחור שלעולם לא ארצה לזכור. זה אסון גדול למשפחה ולכל עם ישראל". וזה לא הסתיים בכך: נעים התבשר גם על פציעתו הקשה של בן בנימין אותו אימן בשמשון כפר קאסם. חייו של בנימין ניצת לו בנס אבל רגלו נקטעה. נעים מספר על אותה שבת שחורה: "בשעה עשר בבוקר התקשרו וסיפרו לנו שמאי הייתה במת סיבה ושהקשר איתה אבד. ההורים שלה היו איתה בקשר בשעה שבע בבוקר ומאז היא נעלמה. מאי הייתה מוגדרת כנעדת רת עד יום שלישי שעבר כשגופתה נמת צאה. באותה שבת הודיעו לי חברים שגם אסולין נעדר ולמחרת אמרו שהוא נהרג. ביום שלישי קברנו את מאי בבית העלמין במושב גן חיים, ויומיים לאחר מכן הייתי

נעים והאחיינית מאי. "היתה מחוברת לכולם"

בלוויה של אסולין בכפר נחמן ברעננה". במהלך כל השבוע שעבר שהה נעים לצד אחיו הצעיר עופר ואשתו ענת שית שבו שבעה בביתם בגן חיים וקיבלו את המוני המנחמים. "היהלום שבכתר" ת � ), אחות לשלי, טל ורן, ה 24 מאי ) גוררה בבית הוריה במתחם של הסבא נ � ה 11 שלמה שרף. "שלמה אוהב את כל כדים שלו אבל מאי הייתה הכי מיוחדת", מספר נעים. "כולם אהבו אותה ולא רק שלמה. מאי הייתה היהלום שבכתר של המשפחה. היא הייתה מחוברת לכולם ועם שמחת חיים גדולה". מה אתה יכול לספר על אותה שבת מסויטת? "בשעת בוקר מוקדמת מאי השאירה להורים שלה סימן חיים ואפילו שלחה להם תמונה, והיה נדמה שהיא נמלטה מהאזור המסוכן, אבל מתברר שהיא לא ידעה שהסכנה עוד לפניה. היא הצליחה לברוח ממקום המסיבה ולנסוע צפונה לכיוון קיבוץ בארי, אבל השער היה סגור.

וזה קשה. אני לא מקנא עכשיו בכל אותן מאות משפחות הנעדרים שגורל יקית ריהן עדיין לא ידוע. עבור אחי וגיסתי זה נמשך שלושה ימים, וכל דקה נראת תה כמו נצח. עלו מחשבות שאולי היא ברחה פצועה לשדות, ואולי בעצם אין לה קליטה ולכן היא לא עונה - המון סרת טים בראש שלא עזבו את כולנו. באותו יום היו דיווחים על חמישים בני ערובה בבארי, ועברו גם מחשבות שאולי עדיף שהיא אחת מהם. וכמובן הייתה מחשבה שהיא נחטפה כמו רבים לעזה". איך קיבלתם את הבשורה שנמצאה גופתה? "הרגשתי מרוסק. זה היה כאב מפלח לב לקבל ביום שלישי בבוקר את הבשורה. לראות את אחי וגיסתי באותם רגעים זה קושי עצום". היו מחשבות שעדיף שהיא תמות ולא תיחטף? "אני באופן אישי הייתי מעדיף שהיא תהיה בין החטופים ולא בין ההרוגים. אבל אני שומע גם אנשים שאומרים שעדיף שיקירם ייהרג ולא ייחטף בגלל הסבל והעינוי".

היא הספיקה להיכנס רגלית פנימה ולהת גיע למיגונית, שם נהרגה. שיחת הטלפון ומשלוח התמונה היו בעצם הקשר האחרון של ההורים שלה איתה, ובהמשך היא כבר לא ענתה". מאי הייתה בגדר נעדרת עד שגופתה נמצאה אחרי שלושה ימים. נעים מספר על הרגעים הקשים שבהם כל המשפחה הייתה בין שמים לארץ. "אני לא רוצה לאחל לאף בן אדם לדעת שהבן שלו נעדר", הוא אומר. "זו דאגה אין סופית. אין רגע מנוחה. שמעתי וראיתי את אחי,

קשה. אני לא מקנא עכשיו במאות משפחות הנעדרים שגורל יקיריהן עדיין לא

ידוע. עבור אחי וגיסתי זה נמשך שלושה ימים, וכל דקה נראתה כמו נצח"

"מאי היתה הכי מיוחדת. כולם אהבו אותה ולא רק שלמה. היא היתה היהלום שבכתר של המשפחה.

היא היתה מחוברת לכולם ועם שמחת חיים גדולה"

18

20.10.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות