ראשון רחובות 22.12.23

סרן פינטו בקבר של סבא שלה השבוע. "הוא היה אדם מאוד צנוע. דווקא בגלל זה חשוב לנו להפיץ את המורשת שלו"

"זה לא פחד, זו דריכות. אי אפשר לזלזל באויב, כי הוא מסוגל להרבה וצריך לנצח אותו. אנחנו

מאסר, אך הרמטכ"ל רפאל איתן המתיק את עונשו לשנתיים והוא שוחרר לאחר שבועות בודדים. האירוע גרר ביקורת רבה ובין היתר חברי כנסת קראו לרמטכ"ל להתפטר. האלוף מט תמך בחתנו ובהמשך פינש טו התנדב לשירות מילואים והמשיך להילחם במלחמות ישראל. "למרות הכל האירוע הזה לא השש פיע על המשפחה שלנו", מבהירה הבת, "להיפך, הוא רצה להמשיך להגן על המדינה. את כל מה שאבא עבר מבחינה צבאית הוא השאיר מאחוריו, הוא הגיע למילואים כאזרח מתנדב, נלחם במלחש מת שלום הגליל ובמבצעים נוספים. הלך הרוח במדינה היה ידוע, הוא עשה את כל מה שעשה עבור מדינת ישראל, ועד היום הוא עומד מאחורי מה שקרה. "אבא עבר הרבה אבל כל מה שקרה בסוף היה לטובה, אני מאוד מעריכה אותו ועד היום הוא גאה במעשיו ועומד מאחורי זה שהוא עשה הכל לטובת המש דינה. גם היום כשהוא כבר מבוגר הוא אומר שהוא רוצה לשרת במילואים, להש צטרף לחטיבה שלו ולהיכנס לעזה. הוא אמר שאם לא הייתי במילואים הוא היה עושה את זה ומהכרותי איתו אני מאמינה לו, הדבר היחיד שמונע את זה ממנו זו אמא שלי, אני בת יחידה והוא לא רוצה להשאיר אותה לבד". השירות במילואים "לא חוזרת עד שנסיים" אחרי שראית מה קרה בגבול הדרום וכל הסיפורים ששמעת מסבך ואביך, יש בך פחד לשרת בגבול הצפון? "זה לא פחד, זו דריכות. אני יודעת מה זה התנהלות מבצעית, גם לי היו המון שאלות כשהמלחמה התחילה. אבל הבנו וראינו מה קרה בדרום, אי אפשר לזלזל באויב, צריך להבין שהוא מסוגל להרבה וצריך לנצח אותו. אבל עכשיו כשאני רואה מה צה"ל עושה בדרום ובצפון יש בי אמון מלא בצבא שלנו. מצד אחד אנש חנו לא זחוחים ומצד שני מאמינה בצבא שלי, אחרי כל מה שקרה ולמרות הכל, אנחנו לומדים, מפיקים לקחים ועושים 7 היום כל מה שצריך לעשות כדי שה באוקטובר לא יחזור על עצמו". את מדמיינת את היום שאחרי המ־ לחמה? "קצת קשה לי. זה דיסוננס מטורף כשרגע אחד אני בחמ"ל מנהלת אירוע ורגע אחר מקבלת מייל מהמכללה שב- בחודש חוזרים ללימודים. אבל אני 24 לא חוזרת לשום מקום עד שאנחנו לא מסיימים את העבודה שלנו כאן. הקרבה אישית זה בדברים הקטנים, יש לי את כל החיים לפני כדי ללמוד ולהתקדם, עכש שיו אני כאן מבצעת את התפקיד שלי".¿

לומדים, מפיקים לקחים

ועושים כל מה שצריך לעשות"

המיתלה ובמלחמת ששת הימים בקרב אום כתף במסגרת תפקידו כמח"ט חטיש של צנחנים, הוא הוביל 226 בה בגדוד קרבות הירואיים מול מצרים וסוריה ובתפקידו האחרון היה מתאם פעולות בשטחים. השבוע המשפחה ציינה עשור לפטירש תו. "היה לנו חיבור מאוד מיוחד, הוא ידע עליי הכל, התייעצתי איתו על כל היבט בחיי, ותמיד הוא ידע לתת עצה טובה ואני בתמורה לימדתי אותו איך להסתש דר עם הטכנולוגיה, כמו סמארטפון או מחשבים". מה הוא סיפר לך על השבי? "הוא סיפר על הקרב מפורסם של גוש עציון, אבל הוא לא דיבר על השבי עצמו. הוא זכר לפרטי פרטים דברים שקרו שנה, ידע לומר שם של כל חייל 50 לפני שאיבד, כל פרט בקרב, כל שעה שהתרש חש בה משהו. סבא דיבר הרבה על החיים שלו, הצבא, על הקרבות והחלטות שקיש בל, אבל הוא היה אדם מאוד צנוע, אף פעם לא השוויץ ודווקא בגלל זה חשוב לנו להפיץ את המורשת שלו במקומו. הוא היה האדם הראשון שנכנס לתעלת סואץ והיה האחרון שיצא ממנה, כי הוא סירב להשאיר חייל אחד מאחור, זה היה חשוב לו כי הוא הבין את המשמעות של המהלך הזה". כיצד התקופה הזאת מתחברת לך עם הסיפורים של סבך? "הכל חוזר על עצמו. סיפורי השבי, ההפתעה הגדולה, סבא לא היה אדם זחוח, הוא תמיד היה מחושב ולא לזלזל בשום

פרט, הוא דיבר על ההפתעה שהיתה להם במלחמת יום הכיפורים, זה מתחש 7 בר ישירות להפתעה שכולנו חווינו ב באוקטובר, גם אני באותו רגע חוויתי סוג של הלם, עלו המון שאלות קשות. בנוסף, סבא היה ממקימי ההאחזות שהפכה ליש מים לנחל עוז, היה לנו מאוד קשה לראות מה קרה בהאחזות שהיה לו חשוב ליישב, בסוף הכל מתחבר. "סבא אף פעם לא שכנע אותי להתגייס לתפקיד משמעותי, הוא לא היה צריך, הסיפורים שלו והמורשת המשפחתית גרמו לי להבין שחשוב לי לתרום לצבא, שאני רוצה לעשות יותר מהמינימום הנש דרש". פרשת האב החניקה, הכלא והסרט אך במורשת של סרן פינטו יש גם סיש פורים קצת פחות הירואים. אביה הוא סגן דניאל פינטו, מי שהיה ההשראה לסרט הישראלי הקלאסי "אחד משלנו" שעוסק בקונפליקט התמידי בין טוהר הנשק בצה"ל לבין נאמנות בין לוחמים. סגן פינטו היה מעורב באירוע בו נרצחו בחניקה ארבעה אזרחים בכפר לבנוני לאחר שהצוות שלו תחקר אותם בזמן מבצע ליטני. פינטו האב טען כי מחבש לים התקילו את הצוות שהגיב, אך בשטח אותרו שתי גופות של אזרחים כפותים בידיהם. פינטו הואשם והורשע ברצח שנות 8 של אחד מהאזרחים, נגזרו עליו

גבורת הסבא החיסול, השבי והמורשת התפקיד שהיא מבצעת מקבל מימד אחר כשמבינים שסבה, אלוף דניאל מט, היה מח"ט באותו הגדוד במלחמת ששת הימים. מט הוא מהלוחמים המיתולוש גיים של צה"ל, כאילו שלומדים עליהם בשיעורי מורשת קרב ומתקשים להאמין שאנשים כאלו אכן צעדו בינינו. כשהיה ש � נמלט עם משפחתו מגרמניה לי 9 בן ראל רגע לפני שהחלה מלחמת העולם כבר עזב את הבית 16 השנייה. בגיל וזייף את גילו על מנת להתגייס למשטש רת החופים המנדטורית, שם כיסוי לשיש רותו בזרוע הצבאית הימית בפלמ"ח. מט נלחם במלחמת העצמאות בגוש עציון שם קנה את תהילתו בקרב עקוב מדם לוחמים נותרו להילחם 4 כשרק הוא ועוד נגד מאות ערבים שניסו לפלוש ליישוב היהודי שכבר נערך לכניעה. מט ששכב מאחורי התת מקלע סחט את ההדק ביד אחת ובשנייה זרק רימונים כשהוא נעזר בשיניו כדי לשלוף את הניצרה. בקרב הזה חיסלו מט וחבריו כמאה ערבים תושביו. 300 והצילו את היישוב על באותו היום גילח מט את זקנו, היה ברור לו שלמרות ההישג הגדול הוא צפוי ליפול בשבי וחשש שיזהו אותו, ואכן ביום הכרזת המדינה מט וחבריו נפלו בשבי. הם חזרו בתום מלחמת העצמאות ומט התנדב לצנחנים, היה מפקד סיירת הגדוד, במלחמת סיני השתתף בקרב

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך © כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

, ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ " "ידיעות חולון 03-6521990 ,08-9387310 : טל' מערכת †

גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:

טל' מודעות ומנהלה: † , ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ מודעות ומנהלה 03-5599616 ,03-5565556 : טלפון לוח חולון † 03-6381600 ,03-5377813

7

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 22.12.2023