ראשון רחובות 24.11.23

מדינה במלחמה הפקת לקחים

"שנתיים אני זועקת ואף אחד לא הקשיב" אמו של בראל חדריה מאשימה: ׀ באר יעקב

, טוענת כי ניתן היה למנוע את הטבח 21 ניצה שמואלי שאיבדה את בנה בראל ז"ל מירי בגבול עזה באוגוסט בשבת השחורה: "שנתיים הם מגיעים לגדר כאילו לא קרה דבר, כאילו לא רצחו חייל, וכולם שותקים" ‰ בראיון כואב היא מספרת גם על החיזוקים מחבריו של בראל שנלחמים בעזה ‰ ועל המפגש עם משפחות החטופים

חופית כהן אולאי

שנתיים שאימו של הלוחם בראל המנוח מתריעה מהיום שבו המחבפ לים שרצחו את בנה יפרצו את הגדר,

אני יודעת שהחברים שם זוכרים את בראל ואם תהיה להם הזדמנות לתפוס את המחבל שפגע בו הם לא יפספסו אותה". עם משפחות החטופים ניצה שבימי שגרה מבקרת פצועי פיגועים ומנחמת משפחות שכולות של חללי צה"ל מודה כי מאז הטבח גם היא מתקשה לחזור לעצמה. "קשה לי מדי ללכת לנחם. אני מדברת מהכאב שלי, אני יודעת מה עובר עליהם, כל חייל וילד הוא עולם ומלואו. אני מרפ גישה שאני בקריסה, כל פעם שמדברים על מחבלי חמאס אני נגמרת מזה. "רבים שולחים לי הודעות שאני הקול שלהם כי קשה להם לדבר על זה, אבל גם לי זו תקופה מורכבת ואני כועסת על המצב, כועסת כי אני מרגישה שיכולנו למנוע את זה. "נפגשתי עם משפחות החטופים, היה לי קשה להסתכל להם בעיניים, אני מרגישה בושה וחוסר אונים. המחשבה שאני וכולנו יכולנו לעשות יותר כדי למנוע את אסון שלהם לא עוזבת אותי. כמשפחה שכולה האסון הזה נוגע לנו ואסור שמשרד הביטחון ישכח את מצבם הנפשי של המשפחות השפ כולות שפעם אחר פעם נאלצות להתמודד עם הסיוט הזה". ¿ צילום באדיבות המשפחה צילום: גדי קבלו הגדר בגבול עזה, באזור שבו נורה בראל

עכשיו כשזה קרה יש לה רק תקווה אחת: "אני חולמת שיתפסו את המחבל שרצח אותו, המפ חבלים שפגעו בבראל. הם הרי אותם אנשי באוקטובר". 7 חמאס שטבחו ביישובי העוטף ב לפני שנתיים וחודשיים וחצי נהרג סמל ) מבאר 21 ראשון בראל חדריה שמואלי ( יעקב. חדריה שמואלי שירת במג"ב, צלף ביחידת המסתערבים בדרום ונורה בזמן פעילות למניעת חדירת מחבלים מעזה לנחל עוז בעת התפרעות סביב גדר ההפרדה. הוא הצליח לפגוע במספר מחבלים לפני שמחפ בל שהסתתר מאחורי החומה ניצל חור בגדר וירה בו למוות. חדריה שמואלי קיבל עיטור מופת על פעילותו באירוע ועל תרומתו למפ ניעת פריצת הגדר על ידי אלפי מחבלים, באוקטובר חדריה שמואלי לא היה 7 אך ב שם כדי להגן על יישובי העוטף ובימים אלה מאמינה אמו ניצה כי אם המדינה היתה מסיפ קה את המסקנות ממותו הטרגי, אולי אירועי הטבח שהתרחשו בשמחת תורה היו נמנעים. הכתובת הייתה על הקיר "בראל הותיר חותם של דם על הגדר, כתובת אזהרה שנכתבה על הקיר הזה", אומרת אימו ניצה, "ההתעלמות מדיווח התפ צפיתניות הוא דפוס שחוזר על עצמו, אותם באוגוסט 21 מחבלים שהתפרעו על הגדר ב- ופגעו בבראל, הם אלה שפרצו אותה 2021 פ � . כשבראל נרצח א 2023 באוקטובר 7 ב שרו לאלפי המחבלים שהתפרעו והגיעו קילומטר שחצו 2 עד הגדר לשוב את אותם ולחזור לביתם כאילו לא קרה דבר, כי רק חייל אחד נרצח, אז מדוע שלא ינסו שנית? תשעה ימים אחרי שנפגע, בשעה שקברנו

"כשבראל נרצח אפשרו לאלפי המחבלים שהתפרעו והגיעו עד הגדר לשוב את אותם קילומטר 2 שחצו ולחזור לביתם כאילו לא קרה דבר"

ניצה שמואל. "אני בקריסה" ׀ צילום פרטי

אותו, משאיות של דלק, אוכל וכסף נכנסו לעזה וחצו את הגדר, לא רק שהם לא נענשו הם גם קיבלו מתנות. "במשך שנתיים הם עושים שם מה שהם רוצים, מגיעים לגדר כאילו לא קרה דבר, כאילו לא רצחו חייל. חברים מכרם שלום שהכניסו ספר תורה לזכרו של בראל סיפפ רו כיצד חמאס הקים עמדה על הגדר וכולם שותקים. שנתיים אני צועקת ואף אחד לא מקשיב, הלב מייסר אותי כל הזמן, המחשבה שאולי לא צעקתי מספיק חזק, שאולי אם הייתי יותר מתעקשת מישהו היה מקשיב באוקטובר היה נמנע. 7 וה ו � התראיינתי בתקש 2023 בספטמבר 28 ב רת ושאלו אותי לגבי ההתפרעויות על הגדר, אותן התפרעויות שהובילו למותו של בראל, הזהרתי שאלו אותם אנשים והם לא יהססו לחצות את הגדר ולאחר שבוע זה אכן קרה".

לתפוס את המחבל מאז הכניסה הקרקעית לעזה מקבלת ניצה אינסוף דרישות שלום מחיילים שנמצאים בשטח עוין ולא שוכחים את בראל לרגע. "הם שולחים גרפיטי, סטיקרים שלו על מבנים בעזה וגם כתובים על טרקטורים שמשטחים את מעוזות החמאס. חייל שיצא לאפטר יצר עימי קשר, אמר שהחלום שלו זה לתפוס את הרוצח המתועב שהרג את בראל. עד היום לא זכינו לצדק, אפילו לא מסרו לנו את שמו. אני חולמת שיתפסו אותו, שיפ ביאו אותו חי לישראל וכאן נזכה לצדק. אין בי טיפת ספק שהוא לקח חלק בטבח בעוטף עזה, הרי הוא כבר פעם אחת הצליח לרצוח חייל ושב לחייו כי אף אחד לא טרח לתפ פוס אותו, אז מדוע שלא יעשה זאת שנית?

לפני חצי שנה רס"ר דודי דגמי מראשון לציון עשה הסבה מקצועית והפך לאח אקדמי בוולפסון ‰ השבוע נפרדו ממנו חבריו למחלקה "אדם שכולו לב גדול ורגיש" פרידה מרס"ר דודי דגמי

"דודי דגמי היה איש רפואה למופת, מקצוען אמיתי ובעיקר חבר. אנחנו אבלים על לכתו ומתגעגעים מאוד"

מספרים על איש רגיש, נעים הליכות, שתפ מיד דואג לזולת. "דודי היה דוגמא ומופת לאיכפתיות וחמלה למטופלים, במקביל למקצועיות בלתי מתפ פשרת, דבר שניכר באינספור מכתבי התודה וההערכה שקיבל מהמטופלים ובני משפחופ תיהם. היה לו את 'הניצוץ', החדווה והחמלה שהייתי מאחל לכל רופא, בטח לכירורגים שבינינו", מספר עליו בכאב ד"ר קמר. "דודי דגמי היה אדם שכולו לב גדול ורפ גיש. איש רפואה למופת, מקצוען אמיתי

ובעיקר חבר. אני וכל צוות המיון אבלים על לכתו ומתגעגעים מאוד", מוסיפה רג'ינה, חברתו הקרובה מהמיון. דגמי ז"ל, תושב ראשון לציון, השתתף במאות פעולות כירורגיות מצילות חיים, והיה בעל ניסיון רפואי עשיר של עשרות שנים. פרט לאהבתו לתחום הרפואה, הוא אהב מאוד טבע וטיולים, ובעיקר כלבים, ותמיד אמר שהחבר הכי טוב שלו זה הכלב שלו. יהי זכרו ברוך. ¿

שי שגב

רס"ר (במיל') דוד (דודי) דגמי שירת כפרמדיק בחטיבה הדרומית באוגדת עזה. הוא היה אב לשניים

ועבד כעוזר רופא בוולפסון בארבע השנים האחרונות, ולפני חצי שנה עשה הסבה מקפ 43 צועית לתפקיד אח אקדמי. הוא היה בן במותו. במרכז הרפואי וולפסון שבו עבד נפרדו ממנו השבוע בכאב. חבריו והקולגות שלו

רס"ר (במיל') דוד דגמי

12

24.11.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות