ראשון רחובות 26.01.24

ראשון לציון ׀ ד"ר מיכאל יואכים מהיחידה לזיהוי חללים בצה"ל:

באוקטובר, ד"ר מיכאל 7 בשבת ה יואכים היה כונן במסגרת תפקידו כרומ פא בכיר ביחידת פה ולסת במרכז הרמ פואי שמיר-אסף הרופא. כשהאזעקות החלו הוא כבר היה בדרכו לבית החולים, לשם הגיעו חיילים רבים שנפצעו מירי בפניהם. "האזעקה תפסה אותי בחניון בית החולים, מיד חיפשנו מחסה. הגיעו חיילים במצב קשה ובמצב קל, טיפלנו בפצועים לצד האזעקות, ככירורג פה ולסת מיד הוזעקתי לנתח. הכנסנו מטומ פלים לחדר הניתוח, כשיש אזעקה אז יש פרוטוקול ברור, אם נמצאים בחדר ניתוח שבמרחב מוגן אז ממשיכים כרגיל ואם לא, מייצבים את החולה ומתפנים, זה לא נשמע טוב אבל הצוות הרפואי לא יועיל לאף אחד אם הוא ייפגע. הצלנו חיילים רבים אך חלקם לצערי איבדנו". בשורה: 8 צו "קשה להתרגל למראות" ) נשוי ואב 41 בימי שגרה, ד"ר יואכים ( לשלושה, עושה שירות מילואים בדרגת רב סרן במרפאות השיניים של צה"ל, אך יממה לאחר פרוץ המלחמה הגיעה שיחה ששינתה הכל. "התקשרו מחיל הרפואה מ � כרופא בפלוגה ה 8 וגייסו אותי בצו שזו היחידה 6017 שפטית של היחידה לזיהוי חללים וחקר נסיבות המוות בחיל הרפואה. מעולם לא חשבתי שאקרא לתמ פקיד כזה, אבל הם הסבירו שעקב המסה של החללים מצה"ל יש צורך בעזרה שלי". באוקטובר עסקת בזיהוי 7 לפני ה־ חללים? "לא. ידעתי על היחידה כי הייתי רופא בקבע והכרתי אנשים ששירתו שם, אבל לא היה לי ניסיון בתחום. הודעתי לממ נהלים שלי בבית החולים, מנהל האגף ומנהל המחלקה, והם מיד התגייסו לממ שימה. בימים האלו לא הייתה מחלקה בבית החולים שלא גייסו מתוכה רופאים וכולם התגייסו לסייע, אם חבר צוות שלך במילואים בעזה אז אתה לא הולך הביתה אחרי המשמרת אלא נשאר עוד כמה שעות כדי לחפות, כולם עשו את מה שהם חייבים לעשות". אחרי כמה שעות התארגנות ד"ר יואכים התייצב במחנה שורה ושום דבר לא הכין אותו למראות הקשים. "זו חוויה שלעולם לא שוכחים. אתה רואה חדשות, אתה יודע שיש מאות ואלפי חללים, אבל אף אדם לא יכול להיות מוכן לראות דבר כזה בעיניים שלו. המחנה עצמו נועד לטיפול בכמות קטנה של חללי צה"ל, אבל הוא חולק לשניים, חלק אחד לאמ זרחים ושוטרים והחלק השני לחיילים. בחלק האזרחי היה טירוף מוחלט, מאות חללים שהגיעו ביום אחד ואף אחד לא התכונן לזה. קיבלתי חפיפה של כמה שעות מרופא מנוסה והתחלתי לעבוד, הלמידה היתה תוך כדי תנועה, אתה

מאז השבעה באוקטובר משרת ד"ר מיכאל יואכים מהמרכז הרפואי אסף הרופא ביחידה לזיהוי חללים וחקר נסיבות בראיון מיוחד הוא מספר על תהליך הזיהוי ‰ המוות בצה"ל על הרגעים בהם נשבר כשהוא רואה בטלוויזיה ‰ המורכב ועל השינוי שעבר ‰ הורים בוכים על קבר הבן שבו טיפל מאז המלחמה: "קיבלתי פרופורציות, למי אכפת מעוד מחקר רפואי או הרצאה כשכל רגע אנשים מתים כאן" זה מתיש נפשית, אבל כשיש לך חברים בעזה אתה לא מעיז להתלונן

"ראיתי את הפקקים בכניסה לשורה, את הטורים של הממתינים בחוץ, זה כאב לב. אתה מבין שבסופו של יום לכל משפחה מגיע לקבל את הילד שלה בחזרה ומאוד חשוב לך שלא יהיו טעויות"

חופית כהן אולאי // צילום: אוראל כהן

משפחה של אנשים שאני מכיר. כמובן שאלו דברים שהבנתי רק בדיעבד אבל זה קטע קשה. כי אתה צריך להתקשר ולהביע תנחומים, וגם לומר בעדינות שאתה מכיר את המקרה באופן מקצועי, כי זה לא סוד היכן אני משרת. אבל אז אני מתנצל ואומר שאני לא יכול להגיע לנחם ולבכות איתם באופן אישי, לא כי אני אדם רע חלילה, כי אני חייב להמשיך להפריד בין המקצועי לאישי. כי אם אני אשבר אני לא אוכל להמשיך לתפקד ואם לא אתייחס לעבודה נטו כמקצוע, לא

מקצועי וטכני. זה תפקיד לא נעים, אבל מישהו חייב לעשות אותו, אז אתה שם את הרגשות ואת המחשבות על המשפחה בצד כדי לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר. כמובן שהיו רגעי שבירה, כשבבית רואים חדשות ואתה בטעות מסתכל על המסך ורואה לוויה של חייל שטיפלת בו, ופתאום זה לא רק חלל, זה הורים שבוכים על הקבר, זו חברה מתאמ בלת. פתאום נשבר המחסום בין המקצומ עי לאישי, אלו רגעים קשים. "גם יצא לי כמה פעמים לטפל בקרובי

מתחשל תוך כדי עבודה. כמו כל רופא אחר ראיתי גופות כחלק מתהליך ההכמ שרה שלי, אבל אתה לא חווה את זה ביום יום בעבודה השגרתית שלך. לכן בימים הראשונים היה קשה מאוד להתרגל לממ ראות, להבין באמת מה אתה עושה". איך מתפקידים במצב של הלם לאומי? "הדרך להתמודד בהמלצת אנשים עם ניסיון, וזה אולי יישמע נורא, זה להמ תייחס לדברים באופן טכני. זה נכון לכל רופא ובמיוחד במצב שהיינו, כשמגיעים סיפורים מזעזעים אתה מתנהל באופן

ראשון רחובות

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: ליאת מרום / עריכה: זיוה ניסים / עורכת: סוזי כהן רכזת מערכת: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: רינה נאור לוח: ציונה דואניאס / יועצת פרסום: ניראל שופן / רכזת מודעות: אורלי קנטור / מנהלת עיתון: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

צילום: | ד"ר מיכאל יואכים בשער: | אוראל כהן ‰ אלין גולן ומיכל לובנוב צילום: | פייסבוק ‰ עידן ניידיץ צילום: יריב כץ

6

26.1.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות