סביבה וטכנולוגיה

להציל את המזון - ומיד

מתנדבים בשדה. צילום: אמיר יעקובי

בכל הקשור ליישום מדיניות להצלת מזון. OECD ישראל מדורגת אחרונה מבין מדינות ה־ “הממשלה זורקת כסף ומשאבים לפח, והיא חייבת להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות”, אומר גידי כרוך, מנכ”ל לקט ישראל

הדו”ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שנכתב על ידי , חושף כי היקף אובדן המזון בישראל לשנת BDO 37% מיליארד שקל ומהווה כ־ 21.3 נאמד בכ־ 2021 מהיקף ייצור המזון בארץ. מהשוואה למדינות מפותחותאחרות עולה, כי בעייתאובדן המזון אינה ייחודית מדינות שנבחנו במדד 18 למשק הישראלי, אבל מבין מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, מתברר שישראל נוקטת את מספר הכלים המועט ביותר למיגור מהיקף המזון 50% התופעה ומוצבת במקום האחרון. המדובר הוא בר הצלה וראוי למאכל, בהיקף של יותר מיליארד שקל. 7.5 ממיליון טונות ובשווי של כ־ דו”ח אובדן והצלת המזון המתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולםאת הצעדים ליישום כלי מדיניות OECD הממשלתיים במדינות ה־ לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד משרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נושא אובדן והצלת מזון אינו עומד בראש סדר עדיפויותיהם. עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי הוא מאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון מהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כחמישה מיליארד שקל בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. מיליארד שקל, 0.9 מהמזון האבוד, בעלות של 20% הצלת תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל. לקט ישראל – ארגון הצלת המזון הלאומי, הוא היחיד העוסק בהצלת מזון בלבד. הארגון אחראי לאיסוף וקטיף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, וחלוקתם באמצעות עמותות לטובת מאות אלפי נתמכים בכל הארץ. ג’וזף גיטלר, מייסד ויו”ר לקט ישראל, עלה לישראל מניו ועד מהרה התוודע לסטטיסטיקה של 2000 יורק בשנת 2003 חוסר הביטחון התזונתי בארץ, ולבזבוז המזון. בשנת הוקם הארגון שנקרא בתחילה “משולחן לשולחן” במטרה להציל מזון מאובדן, למנוע בזבוז ולמגר את בעיית חוסר

הביטחון התזונתי, שאינה פוסחת גם על ישראלים רבים שעובדיםקשה מאוד למחייתם. במהרה הפך הארגון ל”לקט ישראל” – בנק המזון ורשת הצלת המזון הגדולה בארץ. הארגון עוסק בקטיף עודפי תוצרתחקלאית ואיסוף ארוחות עמותות ובתי תמחוי, 260 מבושלות, מיונם וחלוקתם לכ־ נתמכים מדי שבוע. כמו 223,000 המעבירים את המזון ל־ כן מתקיימת בקרה על איכות המזון המוצל תוך וידוא ערכו התזונתי הגבוה ושמירתו בתנאים מיטביים. “מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן והצלת מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית”, אומר גידי כרוך, מנכ”ל לקט ישראל. “בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו”ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים

מתנדבים במרכז הלוגיסטי של לקט ישראל. צילום: עדי הוברמן

היום, וצו השעה הוא לפעול עכשיו ולנקוט צעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. הגיע הזמן להפסיק לכנס ועידות ופורומים חשובים ככל שיהיו, ולהתחיל לבצע ולעשות!“. איך עושים זאת? “הממשלה זורקת מיליארדים לפח בכל שנה. אם הממשלה הבאה תשקיע קצת פחות ממיליארד שקל בהצלת מזון היא תפתור את בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל, ובמקביל תחסוך מיליארדים שמושקעים בדרך כלל במשאבי ייצור וסביבה וטיפול בפסולת ופליטות גזי חממה. בכך היא גם תצליח להתקרב ליעדי הפחתת הפליטות שאליהם התחייבה באמנות בינ”ל ומול האו”ם עד לשנים 20 . יתרה מזאת, ייחסכו לתקציב המדינה גם כ־ 2050 ו־ 2030 מיליארד שקל בשנה, שזו עלות הנזק הבריאותי השנתית בשל 11% מצריכת מזון לא מזין. יוקר המחייה יוזל ב־ הפחתת עלויות אובדן המזון, שכיום מושתות על הצרכנים. “אני סבור שהצלת המזון צריכה להגיע לטיפול ראש הממשלה, שלו ראייה מתכללת ורוחבית על כלל המשרדים הרלוונטיים. זה לא עוד סיפור של רווחה, יש כאן השלכות סביבתיות לאומיות מהותיות והשפעה גם על ביטחון המזון הלאומי של ישראל ואפילו השפעה על עתיד החקלאות ובריאות האזרחים. המשך גרירת הרגליים לא יאפשר ניצול מבלי 2030 משאבים ותקציבים מיטבי וייקח אותנו לעבר לעמוד ביעדים סביבתיים ואחרים אשר נקבעו באמנות בינ”ל שישראל חתומה עליהן”. ועורך הדו”ח, מדגיש את BDO גם חן הרצוג, כלכלן ראשי חומרת הבעיה. “הדירוג הנמוך של ישראל במדדי מדיניות הצלת מזון מחייב את הממשלה החדשה, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון”, הוא אומר. “עלויותאובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה בישראל, וגורמות במחירי המזון. במקום לטעון בכל 11% להתייקרות של פורום אפשרי שיקר לחיות פה, נדרש וניתן לעשות מעשה  שהשפעתו תורגש באופן מיידי”.

מושל - גידי כרוך, מנכ”ל לקט ישראל. צילום: מרב רביץ

מאוכלוסיית 20% לפח מדי שנה. במציאות שבה יותר מ־ המדינה מצויים במחסור, ושהעולם כולו מתמודד עם משבר האקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות הלאומי, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות”. מה היתרונות הגדולים בהצלת המזון? “היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי – אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו הפריבילגיה הזאת יותר. העולם כולו מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר

משאית של לקט ישראל. צילום: עדי הוברמן

הכתבה מטעם לקט ישראל

2022 נובמבר | וסביבה טכנולוגיה | 6