אשדוד 02.02.24

צילום: אדם צהיי | ליאב אחאבן

י � מאשקלון הק כשפרוט פר ה הד מה את תיאטרון "טזתה" היא רצתה להנכיח את התרבות האתיופית ולהי עניק אופציית בילוי לבני הקהילה. שמונה שנים אחרי שעלה המחזה הראי שון הכיר משרד התרבות ב"טזתה" כתיאטרון האתיופי הרשמי בארץ. "עשינו היסטוריה בפעם הראשונה כשהקמנו את התיאטרון היחיד בארץ שדובר בשפה האמהרית", אומרת פרדה שמשמשת כמנהלת האומנותית של התיאטרון. "עכשיו אנחנו עושים היסטוריה בפעם השנייה עם ההכרה של משרד התרבות. כל זה התאפי שר בזכות השחקנים, אנשים טובים שתמכו וחיבקו וההתמדה שלנו. אין שום סיבה שלא יהיה בארץ תיאטרון אתיופי מקצועני. אם יוצאי מרוקו ויוצאי ברית המועצות יכולים, גם אני חנו יכולים". הסיפור שלא סופר ) נולדה באדיס אבבה בירת 43 פרדה ( אתיופיה ועלתה לישראל כשהיתה בת שמונה. המשפחה הגיעה תחילה למי רכז הקליטה במבשרת ציון ולאחר מכן עברה לבית שמש. כבר ביי פרדה לעיר הגדולה ולמדה משחק בסטודיו של ענת ברזילי בתל אביב. פ � היא קיבלה את ת 1999 בשנת קיד המשחק הראשון שלה בתיאטרון "נטלה" בירושלים בניהולה של יפה שוסטר. "זה היה התיאטרון הראשון בארץ שנתן במה לעולי אתיופיה", היא מספרת. "פניתי ליפה ואמרתי לה שאני מאוד רוצה לשחק. התחלתי כמחליפה באחת ההצגות ומאז עבדתי ו � שנים בהפקות ש 12 איתה במש ך נות". בדומה לסרטי הבורקס שנעשו על העולים מצפון אפריקה בשנות השי בעים והשמונים - גם בהפקות של שוסטר כותבי המחזות היו ישראלים שלא הכירו את חיי הקהילה האתיופית. "הסיפור האמיתי של עולי אתיופיה לא סופר באמת", אומרת פרדה. "היוצרים כתבו את המחזות מנקודת המבט שלהם שהיתה שונה לחלוטין מנקודת המבט שהיתה לנו השחקנים. בנוסף, ההצגות שוחקו בעברית ולא באמהרית ולכן הקהל של יוצאי אתיופיה פחות התחי בר". עברה פרדה לאשקלון 2008 בשנת בעקבות נישואיה לבעלה קברט ולשי ניים נולדו ארבע בנות. שיעור התוי שבים יוצאי אתיופיה באזור הדרום הוא בין הגבוהים בארץ, ופרדה מצאה את הפלטפורמה המתאימה לביסוסו של תיאטרון אתיופי נאמן למקורות. לדותה נמשכה פרדה לעולם הבמה וידעה שזה התחום בו תרצה לעסוק כשתהיה גדולה. "תמיד אהבתי להופיע, לשחק דמויות ולשיר", היא אומרת. "לא ראיתי את עצמי עוי סקת במשהו אחר". בסיום התיכון, כשהיתה לקראת השירות הלאומי, נסעה

ההצגה "כציון בסטג'רבה". "יחס מפלה של המשטרה כלפי הקהילה"

חולמים באמהרית שמונה שנים לאחר היווסדו קיבל התיאטרון האתיופי "טזתה" באשקלון הכרה המנהלת האומנותית פרוט פרדה מספרת על ‰ רשמית ממשרד התרבות ההחלטה להעלות הצגות עם מסר חברתי, התוכניות לעשות את רומיאו ויוליה "זו הזדמנות להביא ‰ באמהרית והחלום להופיע באולמות הגדולים באתיופיה את נקודת המבט שלנו אל קדמת הבמה"

אדיס אבבה מחכה להם

קהילה צמאה לתרבות מקורית בשפה האמהרית". שנה לאחר מכן הם העלו הצגה שנייה שנקראה "יבקה" ועסקה בחוויית הפליטות. "זו היתה הצגה פחות קומית אלא יותר דרמטית ועי צובה", מספרת פרדה. התנופה שצבר התיאטרון נעצרה בעקבות משבר הקורונה ופרדה וצי וות השחקנים יצאו לחופשה מאולצת ארוכה. הקאמבק היה במרץ שעבר עם עליית המחזה "כציון בסטג'רבה" (מאחורי ציון) שמספר על אם חד הורית ובנה הצעיר שהסתב עם החוק רק בשל מוצאו. המחזה שביימה פרדה עלה בהיכל התרבות באשקלון ולאחר מכן בקרית גת. "ההצגה נותנת זרקור לסיטואציה הקשה אליה נקלעו בני המשפחה ומעוררת תגובות רבות", אומרת פרדה. "הצופים מזדהים בגלל היחס המפלה של המשטרה אל הקהילה האתיופית. אנחנו אמנם מספרים את זה מנקודת המבט שלנו אבל פנינו לשלום ולרגיעה. אנחנו רוצים לעורר שיח תרבותי שיפתור את אי ההבנות בין צעירי העדה למשטרה". כדי להשיג את המטרה אתם צרי־ כים לפנות לקהל שאינו דובר אמה־ רית. "למרות שההצגות כמעט כולן באי מהרית הן מתאימות לקהל הרחב. יש קטעי מעבר בעברית ותרגום סימולי טני. יש מקרנים על הבמה והטקסטים בעברית רצים מאחורי השחקנים".

"ראיתי שיש תיאטרון ביידיש, במרוי קאית וכמעט בכל שפה", היא אומרת. "החלטתי שהגיע הזמן להעניק לעדה שלי הזדמנות לספר את הסיפור שלה בעצמה". בסיוע עמותת "עולים ביחד" ועיי ריית אשקלון שהעניקה בית למיזם הוקם תיאטרון "תזטה" (כיסופים, געי גועים) בניהולה האומנותי של פרדה. התיאטרון מונה כיום שמונה אנשי צוות מאשקלון, קרית גת, קרית מלאי כי, בית שמש ונתניה. "הקהילה צמאה לתרבות" הצגת הבכורה של התיאטרון עלתה במתנ"ס וולדנברג באשקלון. 2016 ב ההצגה "בלין ג'רוצ'" (חברי ילדות) שוחקה כולה באמהרית ונחלה הצלחה גדולה. "התגובות היו כל כ נלהבות", נזכרת פרדה. "הצופים חשבו שהבאתי שחקנים מאתיופיה ואפילו שאלו אותי איפה הם ישנים בארץ. ההצגה עסקה בחבלי הקליטה ובהתאקלמות של בני העדה האתיופית בארץ. השתמשנו באמצעים קומיים כדי לשקף את המי ציאות של עולים שלא הצליחו להשי תלב בחברה הישראלית לעומת אלה שכן מצאו את מקומם". ההצגה רצה בבית שמש ובתל אביב והיוותה מנוף להמש העשייה של פרדה וחברי התיאטרון: "ראינו שהי

פרוט פרדה. "לא ראיתי את עצמי עוסקת במשהו אחר"

המחזה שעוסק באחד הנושאים הטי עונים ביותר בקרב הקהילה, ויעלה ש � בפברואר בבית מזיא בירו 18 ב לים ובהמש גם בבית שמש, עורר את תשומת לבם של אנשי משרד התרבות שהעניקו למיזם של פרדה את המעמד של התיאטרון האתיופי הרשמי של ישראל. מה המשמעות האופרטיבית של ההכרה בכם? "זה לא אומר משהו ברור, אבל אנחנו שמחים לקבל את ההכרה הרשמית של משרד התרבות. אני מאמינה שנקבל יותר במה ותקציי בים". מה יהיה הפרויקט הבא? "לאחרונה סיימתי לכתוב הצגה חדשה שנמצאת עכשיו בשלבי תרי גום לאמהרית". יש כוונה להרחיב את הרפרטואר גם להצגות שאינן קשורות לחוויה האתיופית? "כן, החלום שלי לעשות את רוי מיאו ויוליה באמהרית. אני מתכי וונת להביא דברים חדשים ויפים". מה החלום הגדול הבא? "להופיע על הבמות באדיס אבבה. כיום מגיעות הצגות מאתיופיה ליי שראל, ואני חולמת שהתנועה של התרבות תהיה דו כיוונית". ¿

"פנינו לשלום ולרגיעה.

אנחנו רוצים לעורר שיח תרבותי שיפתור את אי ההבנות בין צעירי העדה למשטרה"

2.2.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 22