אשדוד 02.08.24

בת אל צברי. מנגנת על חמישה כלים | בלי לדעת תווים צילומים: רמי זינגר

לעשות את זה, ואחרי ההקלטה הראשונה נשבר מחסום הפחד". אחרי חמישה חודשים הם חזרו הביתה: "החזרה היתה קשוחה. בתקופת הפינוי לקח־ נו את הילדים מדי פעם לשדרות כדי לחשוף אותם בהדרגה אבל בכל זאת נדרשה תקופת הסתגלות. כל ילד התמודד עם זה אחרת, הבכור מאוד רצה לחזור לחברים ולשגרה והקטן עדיין מפחד". שדרות מתנהלת עכשיו כרגיל? "כן, אפשר לומר שהכל כרגיל - כולל הקסאמים". במחשבה שנייה היא מגלה כי שדרות הש־ תנתה לעד: "אחרי שהמחבלים חדרו לעיר אני מרגישה שאנחנו חיים בהתנחלות". צברי איבדה את חברתה הטובה נעמי שט־ רית אזולאי ז"ל מקבוצת הריצה של שדרות שנרצחה בידי המחבלים באזור יד מרדכי. "נעמי היתה אישה מופלאה, איבדנו הרבה אנשים טובים וכל מקום בעיר מזכיר טרג־ דיה אחרת". יש עדיין הרבה תושבים שחוששים לח־ זור. "מדובר בעיקר במבוגרים בלי ילדים שמרגישים יותר בטוחים במלונות, ואפשר להבין אותם". בתוך כל הכאוס של החזרה הביתה וההס־ תגלות מחדש המשיכה צברי ליצור שי־ רים וקליפים עם מסרים מחזקים לילדים. לקראת החופש הגדול היא השיקה בערוץ היוטיוב שלה את המיזם "שירים וצעדים" שמציע תחליף חינוכי לבהייה במסכים. מדי כמה ימים היא מעלה סרטון חדש ומבקשת מהילדים לשתף אותה ברשמים ובחוויות: "בכל קליפ אני משלבת תנועות ריקוד פשוטות כך שהם גם פעילים פיזית, ויש אלמנטים נוספים על המסך כמו איורים שונים". איך התגובות עד כה? "ההורים אומרים לי שאכלתי להם את הראש כי הילדים שמים את הקליפים בלופ. גם הסבתות ששומרות על הנכדים בחופש מצטרפות לריקודים". צברי היא בעצם מפעל של אדם אחד: היא כותבת ומלחינה את השירים, מנגנת על הכלים ורוקדת מול המצלמה. מי שצופה בקליפים יכול לחשוב בטעות שהיא גם שרה אבל צברי מגלה שהיא לא הסולנית: "יש לי קול טנור והילדים מתחברים לצלילים גבוהים יותר אז בדרך כלל אני עושה קולות שניים". בקליפ החדש "כאחים נחיה" שיצא השבוע היא דווקא שרה סולו: "השיר עוסק בקבלת האחר, ערך החברות והתגברות על מידת הכעס". יש מחשבות לצאת מהמסך ולעשות מופע על הבמה? "חשוב לי מאוד שהילדים יהיו במרכז, אני לא מעוניינת להפוך לכוכבת ילדים. אם אעשה מופע זה יהיה 'במה הפוכה' - הילדים יככבו על הבמה כשהמבוגרים יישארו מא־ חורי הקלעים". בעוד כחודשיים וחצי נציין שנה למלחמה ולטבח ביישובי העוטף. צברי כבר מתכננת את הפרויקט המוזיקלי לחגי תשרי שיהיה מאתגר במיוחד: "אני מתחילה לחשוב איך ליצור שירים לשמחת תורה שיהיו בהם אלמ־ נטים של תקווה וניצחון. דווקא בתאריך הזה חשוב לי להטמיע בילדים את האמונה שיהיה טוב כדי שימשיכו לחלום ולשגשג". ¿ דור המסכים מתחיל לזוז

לימור תורג'מן

וראיתם אם חזרתם מהעבודה את הילדים רוקדים מול המסך ומזמרים מנ־ טרות כמו "ואהבת לרעך כמוך", "כל אחד הוא עולם", ו"זה הזמן לשמוח" - כנראה שהם נשבו בקסמיה של היוצרת ואושיית הרשת ), מוזיקאית 40 בת אל צברי משדרות. צברי ( ומורה לשעבר לריתמיקה, מתווכת לילדים את המלחמה באמצעות קליפים מקוריים עם מסרים חינוכיים על חברות, גבורה, פרידה ותקווה. בעזרת אלמנטים השזורים לאורך הסרטונים מוצגות התנועות שיש לעשות אל מול המסך כך שהילדים וכל בני המשפ־ חה יוכלו לרקוד ולשיר. "אחרי השבעה באוקטובר הרגשתי שאני חייבת לתרום משהו ולהיות בעשייה", היא מגלה מה הניע אותה לפעולה. "החלטתי להשתמש בכישרון המוזיקלי שלי ובניסיון שנות עבודה בגנים כדי 20 שצברתי במשך לחזק ולעודד את הילדים". הקליפים שלה צברו מאות אלפי צפיות ברשתות החבר־ תיות והגיעו לגולשים מארצות הברית, גר־ מניה ואפילו מסין. "התקשרה אליי מישהי מסין וסיפרה שהיא פרסמה קליפ שלי עם מסרים חיוביים לצד סרטון ממסיבה של יל־ דים בעזה כשהם אוחזים בנשקים", מספרת צברי. "המחבלים בחוץ והילדים מרעישים" צברי, נשואה לאבירם מתנדב במד"א שד־ , חמש), 13 , 15 רות ואמא לשלושה ילדים ( מעולם לא למדה לקרוא תווים אך מנגנת משמיעה על חמישה כלי נגינה: פסנתר, גיטרה, ג'מבה (סוג של דרבוקה), אקורדיון וחליל. היא בוגרת מכללת בית המוזיקה בי־ רושלים ומתמחה בחינוך מוזיקלי-תנועתי בגיל הרך. "במהלך העבודה שלי כריתמי־ קאית בגנים הרגשתי צורך לכתוב שירי ילדים עם יותר משמעות וזיקה לערכים", היא מספרת. "שילבתי את החומרים שלי בשיעורים וראיתי שיש תגובות חיוביות וזה גרם לי לרצות להתמקד ביצירה שלי". היא הקימה אולפן הקלטות בקומת המר־ תף של ביתה בשכונת הכלניות, שמהווה גם כמרחב מוגן מפני קסאמים. בשבת השחורה שעות 24 הסתתרו בני המשפחה למעלה מ במרחב המוגן ושם חלחלו אצלה תובנות חדשות. "בבוקר יצאנו לבית הכנסת בהתר־ גשות", היא מספרת. "כשהתחילו האזעקות תפסנו מחסה ולאחר מכן המשכנו לצעוד כרגיל לכיוון בית הכנסת. פתאום התחל־ נו לשמוע צרור יריות ועשינו אחורה פנה. נכנסנו למרחב המוגן במרתף והבאנו את השכנה עם ארבעת ילדיה כי בעלה הוקפץ בעלי הבין שהמצב לא 12:00 . בשעה 8 בצו הולך לרגיעה ויצא כדי לעזור לפרמדיקים בתחנת מד"א". צברי והשכנה ניסו להשתיק את שבעת הילדים כדי שחוליית המחבלים שהסתובבה בשכונה לא תקבל רעיונות ותנסה להיכנס פנימה. "הילדים הגיבו בצורה הפוכה ממה שציפינו, כנראה כסוג של מנגנון הגנה", היא מפרטת: "הפעוטות בני שנתיים-שלוש צחקו הרבה ודיברו בלי הפסקה, הילדים בני התחילו להמציא שירים על מלחמה 10-11 וגיבורים, ואילו הגדולים יותר חטפו התקפי חרדה. באותן שעות איומות הבנתי שהש־

עוברת מסך בת אל צברי, מורה לריתמיקה לשעבר משדרות, לקחה על עצמה משימה להעלות לילדים את המורל המיזם המוזיקלי שיצרה ויראלי בארץ ‰ במלחמה ובעולם: "ההורים אומרים שאכלתי להם את הראש והסבתות מכירות את כל הצעדים"

הרקטות ואיומי המחבלים. "אבירם הקים בבית חמ"ל לחיילים", היא מספרת. "היה שם את כל הציוד שהם צריכים מאוכל ועד מוצרי טואלטיקה ומצעים. אני הייתי מגיעה לעיר בכל כמה ימים כדי להקליט באולפן". לא פחדת לחזור לאזור הלחימה? "פחדתי רק מהדרך אבל ברגע שהתנ־ גן לי שיר בראש הייתי חייבת לנסוע כדי בהתחלה התלבטתי אם לצאת אבל להקליט. אחרי כמה שבועות פנתה אליי פסיכולוגית מאחד הקיבוצים בעוטף וביקשה שאכתוב עבורם שיר ילדים. הרגשתי שאני חייבת

מחה מחזיקה ומחזקת את הילדים הקטנים, ושם נזרעו הזרעים לפרויקט". למחרת, ביום ראשון אחר הצהריים, פו־ נתה המשפחה משדרות והגיעה לצימר במושב נוחם הסמוך לבית שמש. "הם עטפו אותנו בצורה יוצאת דופן והעמידו לרשות הילדים מורים פרטיים שסייעו להם להד־ ביק את הפערים", אומרת צברי. "בזכותם החוויה של העקירה מהבית היתה חיובית באופן יחסי". כשהבינו כי צפויה להם שהות ממושכת במושב ניסו צברי ובעלה לשלב את שדרות בשגרת החיים החדשה על אף

בצילומי הקליפ "גיבורים לנצח". הילדים במרכז

2.8.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14