אשדוד 03.06.22

שי-לי. "לימדת אותנו מה זה כוח צילום | " ויופי

באדיבות המשפחה

תה. האובדן הוא עצום, הכאב גדול, אבל אני גם אומר שעכשיו אין ברירה ואנחנו צריכים לקום על הרגליים בשביל היל ־ דים שנשארו פה. מה שעוזר לי עכשיו זה האמונה, אין לי משהו אחר כדי להיאחז בו". "ילדה עם המון כוחות" מורן נזכרת בשמחת החיים של שי-לי וברצון העז שהיה לה להבריא, ונשברת. "אני לא יודעת איך אוכל להמשיך את חיי", היא אומרת בבכי. "לאבד בת בכו ־ רה זה כאב עצום. אני כל הזמן נזכרת בדברים ששי-לי אמרה לי, זה לא יוצא מהראש". למרות הכאב העצום היא לא שוכחת להכיר תודה לכל האנשים הטובים שנ ־ רתמו למענם. "כל המסע הזה הוא באמת מרגש", אמרה מורן. "אנשים נפתחו ונ ־ תנו את הלב ותרמו, כולל אנשים שאני בכלל לא מכירה". בפוסט שהעלתה קרובת משפחה של שי-לי היא סיפרה על צחוקה המתגלגל ועל הכוחות העצומים שהיו לה כשהת ־ מודדה עם הכאבים והטיפולים הקשים. "את לימדת אותנו מה זה כוח ומה זה יופי", כתבה. "תלתלי הזהב שלך, החיוך היפה והכישרון שלך למצוא יופי בכל דבר". בין מאות המגיבים שהשתתפו בצע ־ רה של המשפחה היו שני הורים מאר ־ צות הברית ששי-לי למדה עם ילדיהם במהלך שהותה הקצרה שם. "בזמן המו ־ עט שהיה לה פה בניו ג'רזי היא כבשה את הלב של כל הילדים והצוות", כתבה אחת מהם. "הבנות שלי התאהבו בה כמו כולם". גולש אחר סיפר: "היא הגיעה אלינו לארצות הברית לכיתה של הבן שלי. אומנם הספיקה להיות שם פעמים בודדות, אבל כולם נקשרו אליה ולסיפור הבלתי ייאמן שלה". בבית הספר קשת 3 החברים בכיתה ג' המתינו לחזרתה של שי-לי וקיוו שיוכלו לשחק איתה כמו פעם. ביום ראשון התכ ־ וונו המורות לספר להם ששי-לי נמצאת בדרך חזרה לארץ אך נאלצו לבשר את הבשורה הקשה על מותה. התלמידים פרצו בבכי והתקשו לעכל כי לא יראו יותר את שי-לי. למחרת ערכו הצוותים החינוכיים והפסיכולוגים בבית הספר שיחות עם התלמידים וסיפקו להם מרחב בטוח לדבר על הרגשות והפחדים שלהם. "האובדן של שי-לי הוא קשה", סיפ ־ רה המנהלת לילך לוי. "אנחנו לא נשכח אותה, ילדה מהממת עם המון כוחות. ילדה שנתנה לכולם השראה גם בשעתה הקשה. בפורים האחרון ערכנו הפנינג ותלמידי בית הספר פתחו את הלב ואת הכיס. ההירתמות הייתה מרגשת והצל ־ חנו לגייס סכום של עשרת אלפים שק ־ לים למענה". ¿

הבית, הבת הבכורה", אמרה מורן. "אני לא יודעת איך אתמודד עם הכאב הזה כל חיי". האב עדי אחז בידיו ספר תורה, ואמר: "זה משבר קשה. נהיה חייבים להתמודד איתו למען שני הילדים שיש לנו". מורן סיפרה כי שנתיים אחרי שנישאה ל � שנים, נו 17 לעדי, אותו הכירה לפני דה שי-לי בבית החולים ברזילי באשק ־ לון. "מהרגע ששי-לי נולדה היא הייתה זוהרת, יפה ומיוחדת", היא נזכרת ביום המרגש. "בשבילנו היא הייתה כל העו ־ לם. הכל היה אצלה בסדר, היא הייתה ילדה בריאה והתפתחה יפה. היא הייתה טמפרמנטית, חייכנית ואהודה על הח ־ ברים והחברות שלה. הכל היה מושלם, עד לאותו יום ארור שבו התבשרנו שהיא חולה במחלה". עדי סיפר: "שי-לי היא הבת היחידה שלנו, אחריה הגיעו שני אחים קטנים, היום בני שבע וארבע. היא זו שהאירה לנו את הבית. עכשיו האור כבה. קרא ־ נו לה שי-לי כי היא מתנה שקיבלנו. התייעצנו עם רב מטבריה שהעברנו לו כמה שמות שאהבנו והוא בחר את שי-לי. היא הייתה ילדה של אבא". בשנה האחרונה התחיל עדי להתחזק בדת ונאחז באמונה. "במשך כל השנה האחרונה האמונה החזיקה אותנו", הוא מספר. "זה לא עזר, אבל אני ממשיך באותה אמונה ומתפלל לעילוי נשמ ־

תרומות. בסך הכל הצליחה המשפחה מיליון שקלים שהיו אמורים 3 לגייס כ־ לממן את הטיסות לחו"ל ואת הטיפולים. לפני מספר שבועות טסו שי-לי והוריה לבית החולים בארצות הברית עם חששות, אך עם הרבה תקווה בלב. הרופאים ביצעו לשי-לי סדרת בדיקות כדי לאמוד את מצבה והגיעו למסק ־ נה העצובה כי לא ניתן יהיה להתגבר על המחלה באמצעות הטיפול המיוחד. לאחר שהסבירו להורים כי סיכויי ההח ־ למה של בתם הבכורה קלושים, החליטו מורן ועדי לחזור לארץ ולתמוך בשי-לי בתקופה הקשה. למרבה הצער גופה של שי-לי לא שרד את הטיסה לארץ והיא נפטרה במטוס. הוריה מוכי הצער יושבים שבעה בדירתם ברחוב הכינור ולא יודעים כיצד להתנחם. "הלכה לנו הנסיכה של

והשהייה בארצות הברית הגיעו לסכום ,)34 מיליון שקלים. מורן ( 4 עתק של כ־ עובדת כחשבת שכר באסותא, ובעלה ), עבד כמנהל פרויקטים. פרט 35 עדי ( לשי-לי הבכורה יש לבני הזוג עוד שני בנים קטנים לדאוג להם וההוצאות הג ־ בוהות היו מעבר ליכולתם הכלכלית. בלית ברירה הם פתחו בקמפיין לגיוס תרומות באתר "להושיט יד" וחשפו את סיפורם האישי. שי-לי העלתה באתר סרטון מרגש בו סיפרה כיצד המחלה טלטלה את חייה ועד כמה היא נחושה להחלים ולחזור להיות ילדה כמו כולם. "אני כל כך רוצה להישאר בחיים, אני רוצה לחיות", אמרה שי-לי כשהיא מבי ־ טה היישר למצלמה. "סרטן זה מלחמה, אין יותר חיים, בחילות, להקיא, זה גורם לי לא לאכול. עכשיו הטיפולים כבר לא עוזרים והסרטן לא עוזב אותי". שי-לי הסבירה שהסיכוי האחרון שלה הוא לקבל טיפול ניסיוני בחו"ל וביקשה מה ־ צופים להירתם ולעזור לה ולבני משפח ־ תה לגייס את הכסף. "אם אני לא אטוס, אני לא אשאר בחיים", אמרה בדמעות. "הייתה זוהרת מהרגע שנולדה" בבית הספר קשת בו למדה שי-לי ערכו הפנינג שכל הכנסותיו נתרמו למשפחה ובנוסף התקיים מסע אופנועים לגיוס

בסרטון ביקשה שי-לי לעזור לה ולבני משפחתה לגייס את הכסף: "אם אני לא אטוס, אני לא אשאר בחיים"

7

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 3.6.2022