אשדוד 04.05.22

פרופ' סמי שלום שטרית "בסלאמה עליכ, לך בשלום חבר יקר" "כמה עצוב לי על אילן גילאון. כתבו כבר הכל ובאמת שאי אפשר להפריז באהבה שרחשו לו כמעט כולם מכל הקשת הפוליטית והדמוגרפית. אני מכיר את אילן מאז בית הספר היסודי כששם משפחתו היה גולדשטיין. הוא כבר היה מוכר לכל כשאני התחלתי את בית הספר. לדעתי בכיתה ז' כבר היה ראש מועצת התלמי ־ דים והוא פתח קיוסק בו מכר לתלמידים כל מיני ממתקים פשוטים. כפי שהבטיח. "אילן, כמו הרומנים המעטים שגרו איתנו ברובע ג', למד לשרוד במחנה הפליטים הזה על ערב רב עדותיו ולשונותיו. הוא הלך עם קביים ואפילו ברזלים על הרג ־ ליים, אבל היה מהיר וחסר פחד. שיחק כדורגל והלך מכות כשצריך. שתי שפות היו נחוצות כדי לשרוד ברחובות של ג' ובאשדוד בכלל, ערבית מרוקאית וצרפתית מדוברת (יש דבר כזה). את שתיהן הוא למד. שמעתי אותו מדבר עם מבוגרים מרוקאים ברחוב עשרות שנים לאחר מכן, והתפעלתי. "אילן היה מנהיג, כך אני זוכר מהזיכרון הראשון שלי אותו אי שם בסוף שנות . הוא נאבק על כל מילה שהבטיח. וכך עשה גם כשהגיע לכנסת. תעיינו 60 ה־ בשורת החוקים החברתיים והסוציאליים שהוא יזם והוביל. מי שצריך לדעת יודע, וזה לא ממש עניין אותו. הוא לא אסף גביעים או מדליות. הישגיו מעולם לא היו לעצמו, וזו גדולתו. כשפתח את בית העם בחוף מי-עמי במבנה הלה-ממוניה נהגתי מדי פעם לשבת שם בביקוריי בארץ וליהנות משיחה איתו. לא הסכמנו על מלא דברים. הוא למשל העריץ את מנהיגי הציונות ואני לא. אחר כך הנחה תוכנית בערוץ השפלה בכבלים והזמין אותי להתארח. חבל שאני לא שומר דב ־ רים כאלה. "אהבתי אותו. אני שמח שאמרתי לו זאת בכל הזדמנות. הוא מהשכונה שלי. מהיסודי שלי. לא היה פריבילג לרגע בחייו. כל חייו היו מאבק אחד ארוך והוא רוב הזמן ניצח. עבור כולם. עוד יסופר על האיש הנדיר הזה. , לך בשלום חבר יקר". ּ בסלאמה עליכ פרופ' סמי שלום שטרית הוא משורר ויוצר יליד אשדוד וראש בית הספר ‰ לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר יהודית גילאון "אני לא רעייתו ולא אלמנתו. אילן היה החבר שלי לחיים" "הכרתי את אילן כשהיינו נערים באשדוד. הוא גדל ברובע ג' ואני גדלתי . בכיתה י' עשו ערבוב 3 ואני בט' 2 ברובע ב'. כשהגענו למקיף א' הוא למד ב-ט' לכיתות, הפרידו אותי מחברים טובים שלי והכניסו אותי לכיתה של אילן. רוב התלמידים בכיתה היו מרוקאים ורק אילן ואני הגענו מרומניה. האמת, לא רציתי לעבור כיתה והבאתי את אבא שלי. הוא אמר לסגן המנהל צבי בירנבאום שהבת שלו לא תלמד עם עבריינים, אבל הסגן ענה לו שפה זה אינטגרציה. "אחרי סמסטר, באחד משיעורי החברה, אילן הקריא מאמר שכתב וקרא לו: 'עמק הבכא'. זה היה על החיים במחנה פליטים בלבנון. הייתי המומה שהבריון הקולני הוא גם שמאלני כמוני, שוחר שלום. התחילה בינינו שיחה מאוד פוליטית והתיידדנו. בהמשך עברנו לשבת האחד ליד השנייה. אני באתי מהצד החנוני של השמאל והוא היה רדיקלי כזה. "הפכנו להיות חברים. אף אחד לא הכריז על זה רשמית, זה היה טבעי. אצלנו הציבורי והפרטי תמיד היו ביחד. אני ואילן היינו חברים חמש שנים עד שהחלטנו להתחתן. אפילו הצעת הנישואין לא הייתה רשמית. עמדתי לפני חופשת שחרור ולא רצו להאריך לי את החופשה. כשהגעתי הביתה לשישי-שבת אמרתי לאילן שנמאס לי מהצבא הזה. אז אילן אמר: 'יאללה נתחתן'. וזה מה שקרה. בתל אביב כי 10 באולמי סביון ברחוב קרליבך 1978 במרץ בשנת 7 "התחתנו ב־ הצבא השיג לנו שם הנחה. אחרי זה כשהיינו מגיעים לחברים שלנו שמתגוררים תמיד נזכרנו באולם הסמוך שבו התחתנו. 4 בקרליבך "הקשר של אילן לאשדוד היה בל יתואר, אבל לפני שנתיים הוא עזב את העיר הוא 2019 ואני אשמה בכך. היינו צריכים לוותר על הבית כי אחרי האירוע בשנת לא היה יכול להתנייד יותר במדרגות. הוא לא היה שותף בכלל במעבר. נעזרתי בילדים שלי, קניתי את הדירה לבד, מכרתי את הדירה לבד. ארזתי עם הילדים לבד, והוא לא הגיע להיפרד מהבית. פשוט העברנו אותו דירה. "הבאתי עם אילן ארבעה ילדים ויש לנו עשרה נכדים. יכולנו לדבר על הכל, היו לנו שיחות מדהימות שלא היו קשורות רק לילדים או למשכנתה. היינו יכולים לנסוע לאירוע או להפגנה, לשמוע מוזיקה ולדבר על פילוסופיה ועל מאבקים. שנה של 50 היינו חדורי אמונה ש'אני ואתה נשנה את העולם'. היו לנו כמעט חברות, רעות, הורות. ויש לי בקשה: אני לא רוצה שתכתבו שאני רעייתו ולא אלמנתו. אילן היה החבר שלי לחיים ואני הייתי חברתו לחיים. הייתה בינינו שותפות טוטאלית ואמיתית". ¿

גילאון ז"ל. "מגדלור של אנושיות מדהימה"

במאי, יום הפועלים הבינלאומי, הלך 1- ב לעולמו אחד הלוחמים החברתיים הגדולים במדינה ‰ משפחה, חברים ושותפים פוליטיים נפרדים מאילן גילאון הלוחם

/ אלי לו י / / צילום: שאול ג ולן /

8

4.5.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום