אשדוד 04.08.23

אראלה וזהבה עם תמונת אביהם. "הפלאפל ליווה אותו במשך כל שנות חייו"

אלי לוי

שורד השואה דוד לייטנר (דוגו) מהיישוב ניר גלים שנפטר בשבוע שעבר היה סמל עבור מיליוני אנשים ששאבו השראה מסיפורו האישי והשתתפו מדי שנה באכילת פלאפל במבי צע "דוגו" לזכר צעדת המוות במחנה ההשמדה אושוויץ. בני משפחתו יתגעגעו לאבא ולסבא שנהג לשבת איתם במסעי דות באשדוד, להצחיק אותם ולהיות אוזן קשבת. "אני אתגעגע בעיקר לסבא שלי", אומרת נכדתו אריאלה. "זה שהייתי יכולה לדבר איתו על כל דבר בעולם ועכשיו הוא לא איתנו". י � ) הובא למנוחות ביום חמ 93 לייטנר ( שי שעבר, יום תשעה באב, בבית העי למין ביישוב מגוריו כשמאות אנשים, ביניהם נבחרי ציבור, בני נוער ואנשי חינוך ליוו אותו בדרכו האחרונה. "אבא שלי היה מקור השראה לרבים בארץ ובעולם ואני הכי גאה בו ובמעשה הגי בורה שלו בשואה", מספרת בתו זהבה קור. "למרות שהוא עבר את כל הקשיים במחנה הריכוז הוא לא נכנס לדיכאון והמשיך הלאה, אבל גם סיפר את הסיי פור שלו בכל הזדמנות כדי שלא ישכחו את מה שקרה בשואה. זאת הייתה בעצם המורשת שלו, להנחיל לאחרים את מה שהוא עבר". נכדתו העיתונאית מוריה קור, ספדה לו: "תודה על מכתבים ארוכים בווטסאפ ועל כנות שאין לה תחליף. תודה שהיית לנו ולילדים שלנו חבר, אבא וסבא". 1930 לייטנר נולד בהונגריה בשנת להוריו מאיר וגולדה, בעלי חנות מכולת נלקחה המשפחה 1944 מקומית. בפסח לגטו שהוקם בנירג'האזה עיר מגוריהם, ולאחר זמן קצר נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירנקאו. כשהיה בן השתתף לייטנר בצעדת המוות יחד עם 14 מ � אלף אסירים שהובלו מאושוויץ ל 60 כ חנה מאוטהאוזן. במהלך ההליכה הוא נזכר בסיפור שסיפרה לו אמו על כך שבארץ ישראל צומחות לחמניות עגולות ("בילקי לך") על העצים. המחשבה על ה"בילקלך" נתנה לו תקווה וכוח להמשיך לצעוד. התיישב 1950 לאחר עלייתו ארצה ב לייטנר ביישוב ניר גלים שהיה בין מייסדיו. באחד הימים כשנהג על טרקי טור הכיר לייטנר את שרה ילידת הארץ שהגיעה ליישוב מירושלים. לייטנר הציע לה טרמפ על הכף של הטרקטור ומאז הם לא נפרדו. השניים נישאו ונולדו להן שתי בנות אראלה וזהבה. זמן קצר לאחר עלייתו לארץ טייל לייטנר בשוק מחנה יהודה בירושלים וראה כדורי פלאפל מיטגנים בשמן שהזכירו לו את סיפוריה של אמו על ה"בילקלך". הוא בינואר, יום 18 החליט כי מדי שנה, ב יציאתו לצעדת המוות, הוא יאכל פלאפל כפי יכולתו כדי לחגוג את הגעתו ארצה. יזם מוזיאון "בית העדות" 2016 בשנת ביישוב מגוריו את "מבצע דוגו" והציע לציבור הרחב להשתתף במנהג הפרטי של לייטנר. מאז אוכלים המוני אנשים בארץ ובעולם פלאפל ומעלים את התמונות לרי שתות החברתיות. אפילו באושוויץ צולי מה תמונה של ישראלי אוכל פלאפל לאות הזדהות. "סבא מאוד העריך אוכל", סיפרה נכדתו קור. "מי שהיה רעב בשואה ידע להעריך אוכל והפלאפל זה המאכל הסמלי שליווה אותו במשך כל שנות חייו".

פרידה מהאיש שהפך את הפלאפל לסמל הניצחון בשואה דוד לייטנר (דוגו) מהיישוב ניר גלים עסק עד יומו האחרון בשימור זיכרון השואה ‰ בינואר לציון צעדת המוות באושוויץ 18 הוא גרם למיליוני אנשים לאכול פלאפל בכל והיה ממקימי מוזיאון "בית העדות" ביישוב מגוריו ‰ בני משפחתו מספרים על האיש שאהב לאכול גם שווארמה וקיגל ושמר על הומור ברגעים הכי קשים

זיכרונות מהחיידר לייטנר אהב מאוד פלאפל אך היו מסעי דות נוספות בהן אהב לבקר עם בני משפחי תו. כשניניו היו חוזרים מהצבא נהג לייטנר לנסוע איתם לאשדוד ולעצור בשתי נקודות קבועות: מסעדת המשביע ברחוב הרשב"י ברובע ז' ומסעדת פאשה במרכז העיר. "סבא נהג לאכול איתי ועם שני ילדיי טשולנט וקיגל במסעדה ברובע ז'", מספרת קור. "הוא אהב לראות את הילדים הקטנים עם הפאות, הם הזכירו לו את הלימודים בחיידר בילדוי תו. משם היינו ממשיכים לאכול שווארמה במסעדת פאשה". בני המשפחה ישבו השבוע באוהל האבלים בחצר ביתו של לייטנר ברחוב מ � , וקיבלו את פניהם של אלפי ה 2 מורן נחמים שהגיעו מכל קצוות הארץ. בתו זהבה, סופרת במקצועה, הציגה בפני המבקרים את הספר "דוגו" שכתבה יחד עם אביה המגולל את התלאות שעבר מאז שהופרד כנער ממשפחתו דרך צעדת המוות באושוויץ ועד העלייה ארצה. "הקשר של אבא אליי ולאחותי אראלה היה יוצא דופן", סיפרה זהבה. "הקשר שלו היה חם ואוהב גם לנכדיו ובשנים האחרונות גם לניניו. תמיד הוא היה בשביל כולנו. גם כשהייתי גרה בתל אביב הוא היה מגיע עם אמא והיו לנו חוויות משפחתיות". בין המנחמים הייתה גם שושי וייס איטח, שאביה היה בנעוריו במחנה ההשי מדה בבירקנאו. לפני כשני עשורים נפגשו לייטנר ואביה באירוע משפחתי וגילו במקרה כי שהו במחנה באותן שנים.

מספר סיפורים מוכשר בתחילת השבוע הגיעה קבוצת מבקי רים למוזיאון "בית העדות" ביישוב וערכה ארוחת פלאפל לזיכרו של לייטנר. המוזיאון הוקם בתחילת שנות התשעים על ידי תושי בים שורדי שואה, ביניהם לייטנר, שביקשו לתעד ולהנציח את סיפוריהם האישיים. המוזיאון מארח קבוצות של תלמידים וסטוי דנטים או מבקרים פרטיים ולייטנר היה אחד המרצים הבולטים. במקום יש חדר קולנוע עם הולוגרמה של לייטנר שמספר בין היתר על ילדותו כנער חרדי שרק רצה לגזור את הפאות כדי להי סתיר את זהותו היהודית. בהמשך מספר לייטנר כיצד הוא ובני משפחתו ניסו לקיים מצוות בסתר בגטו ומשתף מרגעי העלייה לקרון הרכבת בדרך אל מחנה ההשמדה. גליה לוינוביץ, מנהלת הפרויקטים ב"בית העדות", מספרת על אופיו הייחודי של לייטנר: "הוא היה איש מרתק עם גישה אקטיבית ושמחת חיים. הוא ידע להוציא מכל סיטואציה את הטוב ביותר. היה חשוב לו להעביר את המסר ולהמשיך את הדרך של זיכרון השואה. דוגו היה איתנו לאורך כל הדרך ושמח על כל שדרוג או תוספת שהוכנסה למוזיאון. לפני כשנתיים הבאנו קרון רכבת ואני זוכרת כיצד סיפר לפרטי פרטים מה עבר עליו ועל בני משפחתו בקי רון. הוא ידע לתבל את הסיפורים הקשים בהומור כדי להקל על המאזינים. זו הייתה אחת הגדולות שלו בזכותה הצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים. הוא נהג לספר על החוויות הקשות בדרך אגבית כאילו היו דבר שבשגרה". ¿

נכדתו אריאלה: "אני אתגעגע בעיקר לסבא שלי, זה שהייתי יכולה לדבר איתו על כל דבר בתו זהבה: "אבא היה מקור השראה לרבים ואני הכי גאה בו ובמעשה הגבורה שלו בשואה"

צילום: זהבה קור | דוד לייטנר ז"ל

"פתאום הם הבינו שהם היו יחד כנערים באותו מחנה השמדה", סיפרה וייס איטח. "אפילו המספרים שעל ידיהם היו כמעט עוקבים. שניהם הצליחו לעבור את הסלקציה של מנגלה שהיה רגע מכונן עבורם". במסגרת שליחותו להנצחת זיכרון השואה נהג לייטנר ללוות את תלמידי התיכונים במסעות לפולין. המחנכת רחלי גלאם מאשדוד נזכרת כי הגיעה אליו לפני אחד המסעות כדי לשאוב השראה ולקבל את ברכת הדרך. "הוא אמר לנו: 'תהיו גאים ושמחים על המדינה שלנו ועל העם שלנו, ואל תהיה עצובים לרגע".

בעולם ועכשיו הוא לא איתנו"

4.8.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 22