אשדוד 05.01.24

אחת התוכניות ‰ בממשלה ובמינהל התכנון עובדים כעת על תוכנית הבנייה מחדש של הנגב המערבי המסקרנות ביותר היא 'גני העוטף', שמציע המכון לרפורמות מבניות של עו''ד שרגא בירן, יחד עם משרד במרכז התוכנית: ייצור מרחבי חינוך, תעסוקה ופנאי ייחודיים, ‰ האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין כאלו שיזניקו קדימה את כל האזור - ערים, מושבים וקיבוצים, וימשכו אלפים נוספים הבשורה תיפתח מדרום

בשיתוף המכון לרפורמות מבניות

עשרות אלפי המלחמה הותירה משפחות בדרום במצב של חוסר ודאות. מהו העתיד המצפה להן כעת באזור, וכיצד ניתן לבנות אותו בביטחון ויצי רתיות? תוכנית חדשה ושאפתנית, אך יעילה וישימה - מציעה לעשות בדיוק את זה, ואף להפוך את הנגב המערבי לאבן שואבת לרבבות ישראלים נוספים. התוכנית, המוגשת על ידי המכון לרפורמות מבניות שייסד עו''ד שרגא בירן, בניהולה של "ד"ר שגית אזארי ויזל, יחד עם משרד האדריכלים הידוע קולקר-קולקר-אפשטיין, מתעסקת בהתחדשות עירונית וכפרית גם יחד ומתעתדת להפוך את חבל הארץ הזה, בפעם הראשונה, לאחיד ומאוחד. המכון מציע להקים 'כוח משימה' לאומי לשיקום ופיתוח יישובי העו טף, לרבות הערים שדרות, נתיבות ואופקים. התרומה המרכזית של כוח המשימה היא היכולת לתכנן ולתכלל חשיבה אסטרטגית באופן הוליסטי על אורך החיים בחלק הדרום מערבי של ישראל ביום שאחרי המלחמה. להתייחס באופן הוליסטי מי- 1.3 'גני העוטף' כוללת שטח של אלף 160 ליון דונם. במרחב הזה גרים תושבים, מתוכם תושבים עירוניים של שלושת ערי המחוז שדרות, נתי בות ואופקים. בכל אחת מהערים הללו מאה אלף תושבים, והיתר מתגוררים בקיבוצים ובמושבים. 650 מיליון דונם, 1.3 מתוך אותם אלף דונם הינם אדמות בורוהיתר מעובדים במטעים, חיטה וכדומה. רק אלף דונם) מו- 70 כחמישה אחוז מהם ) גדרים כשטחי המגורים של המושבים והקיבוצים באזור העוטף, ואילו היקף השטחים העירוניים של שלוש הערים אלף דונם. הבנתם נכון, בי- 65 הוא מים אלו יש המון קרקע פנויה לבינוי, פיתוח תשתיות, והצמחת כל המרחב. כאן בדיוק נכנס לתמונה המכון לר פורמות מבניות, שמציע תכנית מש פטית- קניינית -חברתית עם מערכת של התחדשות עירונית בערים ובכ פרים, ופיתוח מרחב ירוק שיגשר בין העיר לכפר. המכון מציע לעסוק בשני תחומים עיקריים: התחדשות עירונית ומכר במקום חכר – להפוך את התושבים לבעלי בית, לאפשר דיור בהישג יד ושיקום של השכונות. שני דברים אלו, אמורים לתרום לצ מיחת האזור מבחינה כלכלית, תרבו

נוך - צריך לצמצם פערים בין מה שקורה במרכז הארץ וזה הדבר הרא שון שצריך לעשות". "יציבות ופיתוח לעוטף" התמיכה בתוכנית כפי שמציע המ כון, מובעת על ידי ראשי רשויות רבים באזור. אלון דוידי, ראש עיריית שד רות, התבטא רק לאחרונה בוועידת חידוש העוטף של "ידיעות תקשורת" ואמר: "אנחנו צריכים לשווק קרקעות לעסקים, להביא אוניברסיטאות ושלו חות של כל הפקולטות המשמעותיות לחיים, צריך מקצועות הנדסה בצורה הטובה ביותר, צריך לייצר יציבות ופי תוח מואץ לעוטף. אני כבר עשר שנים ראש עיר וחושב שההחלטה להשקיע במשאבים לטובת הצמחת חבל תקומה חשובה אבל זה לא מספיק. מה שצריך לעשות הוא לבנות תכנית עם מיטב המוחות, מיטב האנשים שהצליחו, לה ביא הייטק לשדרות". וכאמור, על פי התוכנית המוצעת לא מדובר כאן רק על ערי המחוז, אלא גם על הגדלת המחנה הקיבוצי והמושבי והענקת זכויות קניין לגביהם. הקניין הקרקעי יועבר על שם הקיבוץ או חב ריו, לפי החלטת הקיבוץ, או למושב לפי החלטת תאגיד המושב. המטרה: עירוב שימושים ועירוב משתמשים. בנוסף, הבנייה תהיה פטורה מהיטל השבחה, דמי היתר או תשלום אחר שקיים או שיתקבל על ידי הרשויות בעתיד. ניר מאיר, מזכ''ל התנועה הקיבוצית מסכים. "הגיע הזמן לקבל את התפי סה שאומרת שקיבוץ הוא לא רכוש של המדינה, הוא לא של המועצה, הוא לא של התנועה הקיבוצית. הוא הרכוש של חבריו. הם אלה שצריכים לקבוע באיזה צורה הוא ישוקם. כל המערכת צריכה לשקם אותם כי הם אלה שנפגעו והם צריכים לעמוד במרכז". בכל הנוגע לתכנית לשיקום, מאיר מציין שצריך לבנות באופן יזום מקו רות תעסוקה אטרקטיביים, לא רק חקלאות, מלאכה זעירה ועבודת חוץ. "יש להתחיל בשני מרכיבי תשתית עליונים באחריות המדינה: הראשון, שיהפוך לדו נתיבי לכל 232 כביש אורכו, מאז צוק איתן היו קרבות וזה לא קרה. הדבר השני הוא יצירת קו מתח עליון להולכת התוצרים הסולאריים של השדות הסולאריים בחבל הזה - היום אפשר לעשות ייצור חשמל סול רי אבל אי אפשר להוליך אותו למרכז הארץ".

| אלון דוידי צילום יאיר שגיא

צילום: | ניר מאיר אביגיל עוזי

צילומים: אביגיל עוזי | עו"ד בירן בוועידת "ידיעות תקשורת". פתרון כולל, לא נקודתי

תית, מסחרית וחינוכית. אלונה שפר, מנכ"ל'ית הסכם הגג נתיבות, מסכימה: "אני חושבת שחייבים להתייחס לעוטף באופן יותר הוליסטי מאשר לחתוך את חבל הארץ הזה לפרוסות ולתת לראשי הרשויות לריב על המשאבים. צריך לייצר לכולם, WIN WIN תכנית שהיא שמתייחסת לעורף העירוני. נתיבות ואופקים הן ערים בצמיחה וחייבים לתמוך בזה". שפר מספרת שנתיבות קלטה אליה אלף תושבים בשנים האחרונות 20 כ- אלף נוספים עד 20 והיא צפויה לקלוט תום העשור. "חייבים להתייחס לכל

חבל הארץ כיחידה אחת, לא להתעסק ק''מ, אנחנו לא בתחרות על 7 רק עד משאבים עם הקיבוצים והמושבים - אנחנו בעדם ונדרוש שיקבלו את כל מה שהם צריכים". יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, מיצר על העובדה שבכל תוכניות הממשלה, נתיבות פשוט אינה נכללת: "אני מציע לממשלת ישראל שתיקח אותנו במסגרת ההחלטות שלה ועד שהיא לא תעשה את זה אני יכול לה צטער שהממשלה שלי עושה שטויות. אני חושב שנתיבות חייבת להיכלל בתקומה ואם לא אז נמצא ערוץ אחר לכך. המפתח אצלי הוא מערכת החי

צילום: | יחיאל זהר אביגיל עוזי

| אלונה שפר צילום: עינב לוי

תוכנית 'גני העוטף'. כך היא תיראה בפועל

14

5.1.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום