אשדוד 05.08.22

מילים של כאב בתאונה שאירעה בסוף השבוע שעבר בסיני נהרגו יובל קשת ז"ל ומתן לוזון ז"ל, ששימשו מדריכים במוסד הירושלמי הידוע בני משפחה וחברים כתבו מכתבי פרידה ‰ מהצעירים שידעו להפיץ חום ואהבה בכל מקום שהגיעו אליו מיוחד מכתבי הפרידה ממדריכי בויאר שנספו בסיני:

מתן לוזון ז"ל, יום לפני התאונה הקטלנית

"חזרנו מסיני עם חור בלב" (נעמה באנון, שנפצעה בתאונה ועדיין מאושפזת בבית החולים, כותבת על מתן ויובל) מתן, האמת שלא התכוונתי לרשום, הרגשתי שקשה לי מדי להיפרד ושאת הפרידה אשאיר ביני לבין עצמי, אבל חשבתי על זה המון וחשבתי שכדאי שיידעו איזה אנשים הייתם. עברנו בקשר שלנו המון, עליות, ירי ־ דות, רגעים של צחוקים ורגעים של שביזות, רגעים של רצינות ורגעים של השתטות. כלום לא הכין אותי לזה שאצא לחופשה עם החברים הטובים שלי ואחזור עם חור בלב בצורה שלכם. בימים האחרונים מאז התאונה אני מאושפזת בסורוקה, ואתם איתי בכל רגע, איתי כשקמה בבוקר, בביקורים, בראיונות, איתי כשנרדמת, וגם כשלא ישנה בלילה מכאבים וסיוטים. רק השבוע ישבנו יחד עם גיל בסיני, וצחקנו כרגיל, וסיפרתי לגיל על ההשכמות שלך, וצחקתי ואמרתי שלזה הכי פחות התגעגעתי ומה נעשה כשהחניכים יחזרו, כי אתה תמיד שר לי בקולי קולות בשבע בבוקר מחוץ לדירה וצועק לי מהחלון. אני חוזרת בי, אני כל כך אתגעגע לשמוע אותך שר לי מהחלון, צועק לי נעמה בקולי קולות, כל כך אתגעגע לשמוע את הצחוק שלך ואת החיקויים שלך, אתגעגע לראות יחד כולם סרטונים של עינת שרוף, לשבת בדירה שלך בסוף משמרת ולהעביר ביקורת על האח הגדול וחתונמי, אתגעגע לספונטניות שלך, שרק אומרים אולי ניסע לים ואתה כמובן תמיד אומר כן יאללה תתארגנו אוציא רכב. תודה לך על האדם שהיית ועל החבר המדהים שהיית עבור כולנו. יובל, ממש לא מזמן קעקעת פרחים על היד, וכל הזמן אמרתי לך כמה שהקעקוע הזה הוא פשוט את, היית פרח לעולם, קרן שמש בימים קשים. אחותי, אהובתי, אני כותבת את זה ונחנקת מהדמעות, לא מאמינה שצ ־ ריכה להיפרד. אני כל כך מתגעגעת לצחוקים שלנו, להפסקות קפה במגורי צוות, לשבת ביחד בבית קפה סתם ככה באמצע היום כי למה לא בעצם? אתגעגע ללב הענק שלך, לחיוך מאוזן לאוזן, לרוגע והבהירות שאת משרה על כולנו. אם שואלים אותי איזו חברה יובי? אגיד שאת חברה כזאת שכשהייתי חודש וחצי בחופשת מחלה בבית ולא יכולתי לדרוך על הרגליים, באת עם טוהר לראות איתי טלוויזיה, לצחוק ולה ־ שלים פערים. אז תודה לך אחותי, שהיית חברת אמת. שתמיד הרגשתי בנוח לבוא ולשתף, אוהבת אותך אהבת נפש, והכאב מפלח את הלב. מצטערת שלא יכולתי להגיע ללוויות שלכם ולחלוק לכם כבוד כמו שמגיע לכם, מבטיחה להחלים ולבוא לחלוק לכם את הכבוד שכל כך מגיע לכם. תשמרו עלינו מלמעלה חברים שלי, כי כאן למטה ממש קשה בלעדיכם.

"אין סוף לאהבה שלנו" (סמדר בן עמי נפרדת מאחיה מתן) תתארי את אח שלך, הם ביקשו. ממה להתחיל? לספר איך ראיתי את הלב שלך בסריקת מערכות וצחקתי שיש לך ליצן בגוף? הרופא צחק ואמר שזה הלב שלך, אבל בחיי שאני זו שצ ־ דקתי. היה לך ליצן בגוף, ליצן שליווה אותך כל חייך ונתן לך את החיוך הגדול והיפה שהאיר כל חדר, את השנינות, הצחוק, הציניות עם הקריצה ואהבת האדם. שעות בחדר לידה רק 14 אולי לספר מהרגע שנולדת, אחרי אחרי שהשתמשו בלידת ואקום? מושכים אותך ואתה חוזר פני ־ מה, מושכים וחוזר... מסתלבט מהרגע שהגעת לעולם. רוצה לספר איך אמרנו לך שאם מרביצים לך בגן אז תחזיר, ואמרת בחוכמה ובתמימות של ילד שאסור לפגוע באחרים, מאז ועד עולם נשארת כזה. אין סוף לסיפורים שאנחנו שומעים עליך ואין סוף לאהבה שלנו. אהבה שלא תלויה בדבר. גם לא במוות. גם המוות, הנורא, הגדול, המרסק שלך, אפילו הוא עם כל הכוח שלו לא יצליח לנצח את האהבה שלנו. אנחנו נשמור אותך תמיד. גם אם לא לשמור עליך, אנחנו נשמור אותך בל ־ בבות של כל מי שהכיר ועוד יכיר מהסיפורים. שלך לנצח.

סמדר בן עמי ואחיה מתן ז"ל

5.8.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 26