אשדוד 06.09.24

ברתי איתו, אין יום שאנחנו לא מדבי רים", אמר פוקל. "הוא ביקש שאבוא בשבת לבקר אותם ביבנה וקבענו להיפגש בשבוע הבא. היינו צריכים לנתק את השיחה והוא אמר לי להתי קשר אליו כשאני בדרך למשמרת כדי שנוכל לדבר שוב. בשבע בבוקר התקי שרתי אליו והוא לא ענה לי. כשהגיעו דיווחים על הפיגוע ישר ידעתי שרוני בין ההרוגים". ספיר שאיבדה חצי ממשפחתה הגרי עינית מפרוץ המלחמה, נפרדה מאביה בכאב. "הספד שני בשנה, מי היה מאי מין. חשבתי שכבר חוויתי את הנורא מכל, מסתבר שתמיד יש יותר גרוע. עוד לא התעוררתי מסיוט אחד ואני כבר חולמת את השני. היום שהכי פחי דתי ממנו בחיים שלי הגיע, כמה נפש של בן אדם יכולה להכיל?". היא סיפרה כי אביה התקשה להתגי בר על האובדן של מור: "רק אני יודי עת כמה היית מרוסק מבפנים מהמוות של מור. עכשיו אתה קרוב אליה מתי מיד, שניכם יחד תחת כנפי השכינה". אורן אוחנה אמר כי היה מלאך גיסו בדמות אדם: "רוני היה ישר, צנוע ורק דאג לאחרים. מור היתה הכל בשבילו ומאז שנרצחה הוא הסתגר בתוך עצמו. לפני כמה ימים חזרנו יחד מהפלגה בחו"ל, זו היתה הפעם הראשונה שרוי ני ואשתו איילה הרשו לעצמם לחייך. עכשיו אנחנו בוכים עליו ושוב מתאי בלים. אני לא יודע אם המשפחה תצי ליח להתאושש משני האסונות שפקדו אותנו, לעולם לא נצליח לעכל". מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דניאל לוי אמר כי על אף האובדן העצום המשיך שקורי למלא את תפקידו מתוך תחושת שליחות עצומה. "הוא תמיד היה נכון לכל משימה, שאף להרחיב את ידיעוי תיו המקצועיות והיה אהוב על כל חבי ריו לעבודה", ספד לו המפכ"ל. "חבריו ומפקדיו מספרים כי ענווה וצניעות היו מהתכונות הבולטות שלו. הוא היה אדם נעים הליכות שבחר לראות תמיד את חצי הכוס המלאה". שיחות נפש במרפסת: "אדם עם נשמה גדולה" שטרית מספר כי ניסה לשכנע את שקורי להאט את הקצב: "רק ביום חמישי האחרון הצעתי לו לצאת לפנסיה ולעבוד איתי במוסך כמה שעות כדי להעביר את הזמן. הוא אמר לי שהוא אוהב את העבוי דה והחברים במשטרה". שטרית, הבעלים של מוסך מוכר ביבי נה ויו"ר קבוצת הכדורגל בית"ר יבנה, מספר על החברות העמוקה שנרקמה ביניהם והתבססה בין היתר על העניין המשותף שלהם בכלי רכב. "איבדתי חבר יקר, אדם עם לב ונשמה גדולה", הוא אומר. "היינו עושים שבתות יחד ומי דברים על הכל, אם זה בעניין הילדים או נושאים שקשורים לעבודה. כמכונאי רכב טיפל רוני בניידות של המשטרה ככה שהיו לנו מספיק נושאי שיחה. נהגי נו לשבת בערבים במרפסת ולדבר במשך שעות. גם הנשים שלנו איילה ודנה הפכו לחברות טובות". ¿

שטרית: "הצעתי לו לצאת לפנסיה

ולעבוד איתי במוסך כמה שעות אבל רוני אמר שהוא אוהב את העבודה במשטרה"

רוני שקורי ז"ל. "היה נכון לכל משימה" צילום: פרטי |

פוקל: "בשבע בבוקר

את מה שהיא עושה". שמונה ימים לאחר מכן, בבוקר שמחת תורה, נהרגה מור בקרב יריות מול המי חבלים שהשתלטו על תחנת המשטרה בשדרות. מור וחבריה השוטרים רפ"ק מאלי שושנה, ירון דהן, הראל עמר, אביעד עכא ורם רייבי הספיקו להימלט ח � מ 25 לגג המבנה ונלחמו משם בכ - בלים שהיו חמושים בקלצ'ניקובים, מטולי אר.פי.ג'י ורימונים. "ניהלנו את הקרב של החיים שלנו שנמשך שעות", שיחזרה בזמנו שושנה. "הקרבות התי נהלו בגלים כשבכל פעם המחבלים ניסו לעלות אלינו לגג ואנחנו הדפנו אותם". בגיחה האחרונה של המחבלים לגג הם שחררו צרור יריות מהן נהרגו במי קום מור ודהן. לפני מותה הספיקה מור

להתקשר לאמה איילה בפעם האחרונה ומסרה את אהבתה לאביה ואחותה. "לא יודעת מאיפה היו לה כוחות", אמרה י � בזמנו ספיר. "היא היתה פייטרית אמ תית". הספד שני בשנה: "עכשיו אתם קרובים" ) היתה אמורה להינשא ביוני 29 מור ( האחרון לבן זוגה דוד פוקל, שוטר בתחנת אשקלון. השניים תכננו לצי עוד לחופה באולמי טרויה שם נישאו ספיר ומאור אך דרכיהם נפרדו בבית העלמין בשדרות. ביום ראשון השבוע ספד פוקל לשקורי שהיה עבורו מודל לחיקוי ודמות אב. "אתמול בלילה דיי

רון. מתחקור האירוע עולה כי הניידת בה נסעו שקורי, בן אליהו וברנץ עשתה את דרכה לכיוון תחנת המשטרה בחברון כשי מאחוריהם נצמד רכב ובו המחבלים. הם התנגשו קלות בניידת המשטרה ופתחו בירי מאחור לעבר השלושה. לאחר מכן ביצע הרכב פרסה במקום והמחבלים המי שיכו לרסס את הניידת על יושביה. השי לושה הובהלו לבית החולים אך הפציעות היו קשות מדי והרופאים נאלצו לקבוע את מותם. י � ) ורעייתו איילה פונו מב 61 שקורי ) ו � תם בשדרות לאחר הטבח בשבת השח רה ושהו מספר חודשים במלון בנתניה. כשמתווה הפינוי הסתיים הם התקשו לחזור לזיכרונות הקשים שחקוקים בכל אבן ופיסת אספלט בעיר ועבי רו להתגורר בשכונה הירוקה ביבנה עם בתם השנייה ספיר ובעלה מאור שטרית. לפני שלושה חודשים הצטי רפה למשפחה הנכדה הראשונה אמור (אהבה בצרפתית) שנקראה על שמה של הדודה מור אותה לא תכיר לעולם. "הקשר של מור וספיר היה מאוד קרוב והדוק", מספר אשר שטרית, חמה של ספיר. "מור היתה מגיעה לעתים תכוי פות לבקר את אחותה ביבנה". בערב סוכות שעבר חגגו שתי המי שפחות בביתם של אשר ורעייתו דנה ביבנה. "אירחנו אותם בסוכה וזו היתה בעצם הפעם האחרונה שראינו את מור", הוא מספר. "אני זוכר שאמרתי לה שאולי עדיף לה להשתחרר מהמי שטרה אבל היא ענתה לי שהיא אוהבת

הבת ספיר: "עוד לא התעוררתי מסיוט אחד ואני כבר חולמת את השני. היום שהכי פחדתי ממנו בחיים שלי הגיע, כמה נפש של בן אדם יכולה להכיל?" התקשרתי אליו והוא לא ענה לי. כשהגיעו דיווחים על הפיגוע ישר ידעתי שרוני בין ההרוגים"

צילום: דוברות המשטרה

קברו של רס"מ שקורי. "היית מרוסק מבפנים"

9

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 6.9.2024