אשדוד 08.07.22

הסטודנטים במרוקו. החיבור היה מיידי (צילומים מאלבום פרטי)

אומנם אין להם הרבה זמן לבלות אך אלקיים וחבריה הספיקו לעשות לחברים ממרוקו סבב פאבים בשדרות. למרות האיסור על שתיית אלכוהול באיסלאם, חלקם שמחו על ההזדמנות להסתובב בר י חוב בחופשיות עם פחית בירה ביד. "בש י דרות יש הרבה מרוקאים וההרגשה היא ). "בתל אביב 23 של בית", מספר יוסוף ( אני מרגיש את החיבור לערכים האוני י ברסלים ובשדרות אני חווה סוג של חזרה לשורשים". את הסרט שלו צילם יוסוף במלאח' במ י רקש שמושך אליו תיירים רבים מישראל ומכל העולם. במלאח', ששופץ לאחרונה, יש שני בתי כנסת של הקהילה היהודית, אך רק אחד מהם פתוח. בבית הכנסת מת י קיים גם מוזיאון קטן למורשת יהדות מרקש שמספר את סיפורה של הקהילה הענפה שחיה פה. "בחרתי לצלם את המלאח' כי הוא היה מרכז החיים של היהודים במרקש", הוא מסביר. "דרך הסמטאות, הבתים ובתי הכנסת אפשר ללמוד על האנשים שחיו פה. החיבור בין המקום לאנשים יצר בעצם את המורשת של יהודי מרוקו". יוסוף מתרגש לקראת חשיפת הפרויקט ביום ראשון הקרוב: "זאת תהיה הפעם הראשונה גם עבורנו לראות גרסה ראשונה של העבודות. אני מקווה שהתוצאה תהיה מצוינת". יוסוף מקווה שיוכל להגיע לה י קרנת הסרטים בפסטיבל "קולנוע דרום" ולהיפגש שוב עם החברים מישראל. "רכשנו כאן חברים לכל החיים", הוא אומר. "במהלך העבודה על הפרויקט עשי י נו מאמץ להכיר האחד את השני לעומק ולשתף בחוויות אינטימיות כדי שהקשר לא יהיה רק מקצועי. ככל שחלף הזמן הק י שרים בינינו העמיקו ואנחנו נמשיך לשמור על קשר הרבה אחרי שהפרויקט יסתיים". אלקיים מתכננת כבר את הטיול הבא למ י רוקו ובונה על הכנסת האורחים החמה של החברים המרוקאים החדשים שלה. ¿

מספר בלאיש. "כשהכנו את הסדנה לק י חנו בחשבון שנצטרך כמה ימים של הס י תגלות במרוקו כדי לאפשר לסטודנטים להכיר ולגשר על פערי התרבות והשפה, אבל אחרי שעתיים בלבד כולם התנהגו בטבעיות והייתה תחושה של חברות וה י דדיות ביניהם. הקשרים החבריים שנרקמו ביניהם כמעט ללא מאמץ היו מפתיעים ומרגשים. הם אומנם הבינו והרגישו את פערי התרבות ביניהם, אך לא היה היסוס מצידם להתקרבות". כנראה שזהו סוד הקסם של הממלכה המרוקאית, אותו קסם שהשאיר זיכרונות יפים אצל יהודי מרוקו וגעגועים לימים התמימים שבהם לא הייתה איבה בין המוסלמים ליהודים. "כולם, ללא יוצא מן הכלל, הופתעו מהגישה של המדינה כלפי העם היהודי", אומר בלאיש. "כתלמידים שהתחנכו על ערכי הציונות שניסתה לייצר ישראלי חדש ולטשטש מהעולים סימנים גלותיים, הם הכירו פתאום מדינה שאומרת בגלוי שיהדות מרוקו היא חלק בלתי נפרד מהזהות ומהמורשת שלה. למרות שהסרטים שנוצרו נטולי אג'נדה, בכולם שזורה כחוט השני האג'נדה המ י רוקאית של קבלת היהודים כחלק מהם". "שדרות זה כמו הבית" ימים אינטנסיביים נפרדו 15 בתום הסטודנטים הישראלים מחבריהם במ י רוקו עד לתחילת השבוע כשהם נפגשו בשנית - הפעם לביקור גומלין בספיר. חברי המשלחת המרוקאית לנים בקיבוץ ניר עם הסמוך לשדרות והם חווים בעצם, ללא ידיעתם, את הקרע החברתי בין מזר י חים לאשכנזים בישראל. במהלך היום הם יושבים בחדרי העריכה בבית הספר לקו י לנוע יחד עם עמיתיהם הישראלים כדי להוציא מוצר מוגמר של חמישה סרטים דקות. 15 באורך של עד

בשכבות. "יש המון רעש במרקש", היא אומרת. "הכבישים סואנים והרחובות מלאים באדם. בית הקברות הוא מעין אי של שקט בתוך כל ההמולה. מהרגע הראשון שראיתי את המקום ידעתי שאני רוצה לצלם שם את הסרט שלי, גם בגלל הוויזואליה וגם כי קיבלתי תחושה חזקה שיש פה סיפור שחייבים לספר". בתור ילדה שגדלה בשדרות לאבא ) 25 ממוצא מרוקאי, ניסתה אלקיים ( במשך שנים להתנער מהשורשים שלה ומהתרבות שנראתה לה נמוכה. המסע למרקש הפגיש אותה עם המנהגים והגי י נונים שהכירה מהבית ועזר לה לגבש זהות חדשה, מחבקת יותר. "כל בן אדם שראיתי ברחוב הזכיר לי את סבא שלי או את אחד הדודים שלי", היא מספרת. "ממש ראיתי את המשפחה שלי משתקפת מהפנים של התושבים המרוקאים וכבר לא הרגשתי זרה". ,2010 בלאיש, שמצלם במרוקו משנת מכיר היטב את התחושות של הסטו י דנטית הצעירה שלו. "הכל שם נראה ונשמע מוכר", הוא אומר. "שפת הגוף, קצב הדיבור, הביישנות, גינוני הנימוס. אחרי שהסטודנטים נחשפו לנוף האור י בני, הגאוגרפי והאנושי בו גדלו הוריהם הם למדו להכיר אותם טוב יותר. אלה דברים שמהווים את תבנית נוף מולדתם של ההורים וכאילו הוטבעו בדי.אנ.איי שלהם. דרך המסע הזה הסטודנטים יוצאי מרוקו הצליחו בעצם להכיר קצת יותר טוב גם את עצמם, את החלקים שעברו אליהם ב'תורשה' תרבותית וחינוכית מההורים". בלאיש, שנולד בצרפת להורים ממוצא מרוקאי וטוניסאי, עדיין מופתע לגלות דברים חדשים בכל פעם שהוא מבקר במ י רוקו. הפעם מי שהפתיעו אותו היו המ י שתתפים הצעירים של הפרויקט משתי הארצות. "היה ביניהם חיבור מיידי",

ועל מה שנשאר ממנה", מספר בלאיש. משלחת של עשרה סטודנטים יחד עם בלאיש, שטרית ואנשי סאונד עלתה על טיסה ישירה מישראל למרקש וכך התחיל ימים. 15 המסע בין העבר להווה שנמשך הסטודנטים הישראלים והמרוקאים נפגשו לראשונה פנים אל פנים וחולקו לחמישה צוותי עבודה. בימים הראשונים הם ערכו תחקיר מע י מיק על האתרים שמזוהים עם יהודי מרו י קו ביניהם המלאח' (שכונה בזמנו "גטו" בגלל המבנה הסגור שלו), בית העלמין היהודי, בית הספר אליאנס שהקימו הצ י רפתים בתקופת הקולוניאליזם וביתה המפואר של משפחת קורקוס שנתרם לקהילה לשימושים שונים ונמכר לאח י רונה. לאחר מכן הם החלו בצילומי הסרטים ונפגשו עם דמויות כמו הקברן הקשיש ) בבית העלמין היהודי שלפני מספר 85 ( חודשים הביא לקבורה יהודי שנפטר. "יש תרבות מיסטית שלמה סביב בתי הקברות במרוקו", מספרת רותם אלקיים, סטוד י נטית שנה ג' לקולנוע ותושבת שדרות, שצילמה את הסרט על בית העלמין היהודי במרקש. "יש שם הרבה קברים עם כיפות לבנות של ילדים ותינוקות בלי שמות ומצבות כחלק מהאמונות התפלות שא י פיינו את יהדות מרוקו. בבית העלמין יש הילה מיוחדת והמרוקאים מייחסים למ י קום סגולות של רפואה. במהלך הצילומים פגשנו בישראלית שסיפרה כי הצליחה להיכנס להיריון רק לאחר שהשתטחה על קברו של אחד הצדיקים בבית העלמין". "כל עובר אורח דומה לסבא שלי" אלקיים מספרת עוד כי בית העלמין י � לפני הספ 1,500 היהודי הוקם בשנת אלף קברים המסודרים 50־ רה ויש בו כ

פרופ' שטרית. "תוכנית חירום"

בלאיש: "הכל במרוקו נראה ונשמע

מוכר. שפת הגוף, קצב הדיבור, הביישנות, גינוני הנימוס מזכירים את הבית"

35 ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 8.7.2022