אשדוד 09.02.24

המפגש בין פסדר לליברטי ׀ צילום: פרטי

ליברטי: "חזרתי מהעבודה, יצאתי מהמקלחת ואין כליות. הרגשתי רעד בגוף. אחר כך הגיע שלב הדיאליזה הקשה ונכנסתי לרשימת ההמתנה"

שמחתי שהבן שלי אמר את האמת שלו והסברתי דרך סיפור שאם מישהו טובע בנהר אז אתה לא יכול להתעלם מזה, גם אם אתה לא מכיר אותו אתה לוקח סיכון ומנסה להציל אותו. די־ ברתי על הסיכונים של הניתוח ושל ההישארות עם כליה אחת ובעיקר על הסיכוי של החזרת חיים למישהו אחר שמשווע להצלה. "אחרי הדיון הזה התחבקנו והמשכנו הלאה ואם תשאל אותו היום, הוא גאה מאוד במעשה שאבא שלו עשה". היו לך תנאים לתרומה? נניח רק ליהודי? "זה לא עבר לי בראש", אומר פסדר. "לכל תורם יש המון שאלות, מה חשוב לי, האם זה לגבר או לאישה, או זה יהודי ערבי או נוצרי, ואני לא סימנתי כלום. לא ידעתי למי אני תורם והייתה לי רק בקשה אחת, שיקבל את זה מישהו שצריך את זה מאוד ויש סיכוי טוב שזה יצליח". עברנו ואנחנו עוברים ימים לא פשוטים. כשעם ישראל נמצא במצוקה הוא מתאגד ונרתם. רבים תורמים, לחיילים, למשפחות, ולכן גם את התרומה שלי אני רואה כדבר טבעי". ¿

או תוך כדי החיים זו מצווה'. זה לא שחשבתי אז לתרום כליה אלא לתרום איברים אחרי המוות אם חלילה קורה משהו". ולפני מספר שנים הבנת שאתה גם תורם כליה. "לפני שלוש שנים פגשתי את חילי טרופר (השר וחבר הכנסת א.א.). הכרנו ביחידת דובדבן, הייתי מ"פ שם והוא היה מ"מ. שאלתי אותו כמה שאלות על החלטתו לתרום כליה וזה בהחלט נתן לי דחיפה גם לעשות. מותו של הרב ישעיהו הבר שייסד את עמותת "מתנת חיים" כדי לסייע לאנשים בתרומת איברים, נתן לי דחיפה נוספת. לפני שנה החלטתי סופית שאני הולך על זה והתחלתי בהליך הרפואי. "פניתי לעמותת 'מתנת חיים' ונר־ שמתי שם, אחר כך התחלתי בסדרת בדיקות דרך קופת החולים. אחרי השלב הראשון הייתי צריך לבחור בית חולים שאני רוצה לבצע בו את ההשתלה וב־ חרתי בשיבא תל השומר. שם נקבעו לי בדיקות נוספות מקיפות שכוללות גם בדיקות דם, שתן, אולטרסאונד, בדי־ קות ריאות, לב, מאמץ, קולונסקופיה. אפילו היו לי בדיקות רגשיות ונפשיות עם עובדת סוציאליות וגם פסיכולוג. בסוף התהליך מתכנסת ועדה מטעם משרד הבריאות עם פסיכולוג נוסף

ממשרד הבריאות כדי לבדוק שהכל תפור ונעול וממשיכים הלאה לעבר היעד". דאגת המשפחה: החשש של הבן הלוחם המועד להוצאת הכליה נקבע שלושה שבועות אחרי תחילת המלחמה, אבל זו עיכבה הכול. פסדר התגייס למילואים עד שהעניינים התבהרו מעט ברצועת עזה. "החלטתי במהלך המלחמה שאני ממתין עוד קצת ואכן העת הזו הגי־ עה בחודש שעבר. הודעתי למפקדים שלי בצבא שאני נעלם לכמה ימים והתייצבתי להליך הרפואי". איך הגיבו במשפחה לרצון שלך לתרום כליה? "המשפחה הייתה שותפה לכל ההליך, אשתי רבקי עמדה לצידי וכמובן העריכה מאוד את המעשה. שבוע וחצי לפני התרומה שיתפתי גם את הילדים, סיפרתי להם על ההליך והסיכונים. הבן שלי שהוא חייל שמ־ שרת ביחידה מיוחדת ברצועת עזה, אמר לי שזה לא מקובל עליו, הוא אמר לי את זה מתוך דאגה לבריאות שלי, וגם הוא שאל אותי למה אני צריך לתרום כליה למישהו שאני לא מכיר.

במשך ארבע שנים", סיפר ליברטי, גרוש ואב לילד. "הכול קרה באופן פתאומי. לפני ארבע שנים וחצי חזרתי מהעבודה, יצאתי מהמקלחת ואין כליות. הרגשתי רעד בגוף. משהו מוזר כזה. אחר כך הגיע שלב הדיאליזה הקשה ונכנסתי לרשימת ההמתנה עד שהגיע התור שלי". על הקשר עם פסדר, אמר: "אנחנו בקשר מאז ההשתלה ואני מאמין שזו תהיה חברות לכל החיים". פסדר מסביר את הרצון שלו בכלל לת־ רום. "לפני המון שנים כשהייתי בשירות קרבי בצבא, עניינו אותי לחתום על כרטיס אדי והתייעצתי בזמנו עם סבא שלי, הרב אברהם חזן. הוא השיב לי בעניין והסביר ואמר 'שכל מה שאני עושה כדי להציל חיים אם זה במוות

חילי טרופר. החבר שחיזק ׀ צילום: יאיר שגיא

"הייתי מקדים את ההשתלה אם הייתי יודע שאתה סובל כבר ארבע שנים וחצי. המלחמה קצת עיכבה את העניינים"

11

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 9.2.2024