אשדוד 1.11.24

קבוצת הכדורגל. ההצלחה | פתחה את התיאבון צילום: עושים שכונה

הלב של השכונה

למה לדעתכם זה קורה? "זה שוב חוזר לעניין הדוגמה האישית, אין מספיק קצינים בכירים או מפקדים שעולים במדרגות של הבניין ועושים להם חשק להיות כמותם כשי־ גדלו. גם כשיש רצון הם לא יודעים לאן לפנות". אבל אנחנו בעידן שבו כל המידע זמין ברשת. טקה: "זה נכון מבחינה טכנית אבל כשאין את האבא או האח הגדול שיכ־ וונו וידחפו הם לא יתאמצו". מאז שטקה נכנס לתפקיד לפני כש־ נתיים הוא פתח ערוץ תקשורת ישיר עם מיט"ב ואיפשר למתגייסים החד־ שים לעבור את הקיר הפיזי והמטאפורי בדרך לשירות קרבי. "יש עלייה של עשרות אחוזים בשיעור ההשתתפות בימי סיירות של היחידות המובחרות כמו שלדג וסיירת מטכ"ל", הוא מעדכן בסיפוק. מחסום נוסף, והרבה יותר קשה לפ־ ריצה, הוא משבר האמון העתיק בין המשטרה לנערים. "מפקד התחנה החדש פנה אלינו ורצה להיפגש עם החניכים", מספר טקה. "הצעתי להם שיבואו למרכז הפעילות שלנו ויכירו אותם בסביבה הטבעית שלהם. הגיעו שלושה שוטרים, עבדו יחד עם הנערים ועזרו להם לצבוע ופתאום הם כבר לא מסומנים כאויבים. הנערים שגדלו על הקוד שמי שמדבר עם שוטר הוא מלשן פונים אליהם עכשיו בשמם הפרטי". היוצר תושב העיר אינדל קבדה כתב סדרה שלמה על הגזענות הממסדית נגד בני העדה האתיופית ברבעים הוותיקים באשדוד. טקה מכיר את השוטר עליו מבוססת דמותו של אלון אדרי בסדרה. "היה שוטר שהתנכל לבני העדה והכתים בכתם שחור את כל השוטרים", הוא אומר. "הוא איים עליי פעמיים. אמנם קבדה הקצין את הסיטואציות לטובת היצירה אבל הוא צעק צעקה". הסדרה ממחישה לדבריו את הלימבו בו תקועים צעירי העדה: "מצד אחד הממסד סימן אותם כגורם שלילי ומ־ תנכל להם אבל גם בבית לא מקשיבים להם. את הפערים האלה אנחנו חייבים לצמצם כדי שהם יהיו באמת חלק מה־ חברה הישראלית". הזדמנות שנייה שניהם שילמו את המחיר על הט־ עויות שנעשו משני צדי המתרס. כש־ טקה היה בן עשר נפטר אביו ואמו שנ־ שארה לשאת לבדה את עול הפרנסה לא היתה פנויה אליו מבחינה רגשית. "הייתי מאוד קשור לאבא שלי ולקח־ תי קשה את המוות שלו", הוא אומר. "כילד במשפחה אתיופית לא היה

"

"אנחנו משתמשים בהון האנושי שצמח מהשכונה אבל מחפשים עוד דמויות משמעותיות שיעזרו לבני הנוער להגשים את עצמם"

ש

מצעד הבושה אחרי השחרור הוציא טקה תעודת הנדסאי תעשייה וניהול במכללת אריאל והתחיל לעבוד בענף הבנייה. "הייתי כבר נשוי, הרווחתי שכר נאה ושאפתי להקים עסק כקבלן", הוא אומר. "אבל כשהגיעה ההצעה לנהל את העמותה בחרתי להשפיע על חייהם של הנערים והנערות ונכנסתי לתפקיד בפול גז". בניגוד לאישיות המרדנית של טקה גדל אברהם במסגרת העוטפת של בני משפחתו המורחבת. "סבי המנוח רצה שכל הילדים יגורו בקרבתו וג־ דלתי עם הרבה בני דודים בני גילי". הוא מספר. "בכיתה ז' אמא שלי רשמה אותי למקיף ה' שמרוחק יותר מהבית והקשרים עם בני הדודים התרופפו". הניתוק מהחיבוק החם של המשפחה השפיע על בחירת החברים בתיכון החדש. "יום אחד כשחזרנו הביתה אחרי הלימודים אחד החברים הוציא כרטיס אשראי וביקש ממני לקנות סיגריות בסופר ברובע ו'", הוא מספר. "כששאלתי אותו מאיפה הכרטיס הוא אמר שזה של אחיו. כש־ באתי לשלם בקופה הכרטיס נחסם והמוכרת חשדה כי הוא נגנב. הזמינו לי משטרה וסגרו את הדלת של הסו־ פר עד שהגיעו שני שוטרים. הם אזקו אותי והוליכו אותי במצעד הבושה מהסופר עד הניידת. כל הדרך מתתי מפחד שמישהו מהמשפחה יראה אותי עם האזיקים". התקרית הסתיימה אמנם ללא רי־ שום פלילי אבל גרמה לו לאבד אמון בבני אדם למשך תקופה ארוכה: "אחרי זה העברתי הרבה שעות בשו־ טטות בפארקים, עישנתי ושתיתי והזנחתי את הלימודים. אמא שלי ני־ סתה הכל כדי להרחיק אותי מהרחוב ואחרי שהיא קנתה לי מחשב נשארתי יותר בבית. לקראת סוף התיכון חז־ רתי לצאת ולבלות אבל כבר הייתי יותר מגובש ובוגר". החניכים בתנועה מכירים את הסיפור שלכם? טקה: "בטח, אני מספר על הדמויות החיוביות שהאמינו בי כמו המפקד בגבעתי, השופטת שנתנה לי הזד־ מנות שנייה ואשתי שעודדה ודח־ פה אותי ללימודים. בלעדיהם יכול להיות שהייתי יושב בכלא ומתגלגל ¿ לחיי פשע".

לי מקום להביע רגשות. מותר לומר שאתה מתגעגע אבל אסור להרחיב. הוצאתי את הכאב שלי דרך התנהגות בעייתית בבית הספר". בעיות המשמעת החמירו כשעלה לכיתה ז' במקיף ב', ומתלמיד מצטיין בכיתת מופ"ת הוא סולק מהלימודים בסוף השנה. הוא עבר לפנימייה בבית הספר החקלאי במקווה ישראל שם הצליח להתיישר במשך השבוע, אך כשהגיע הביתה בחופשות פרק עול. "באותה תקופה היו הרבה אירועי אלי־ מות ברובע ונעצרתי פעמיים", הוא מספר. "שמחתי על המעצרים כי זה שירת את התדמית הקשוחה שרציתי לשדר. בכיתה י"ב הסתבכתי בקטטה רצינית יותר שפרצה מחוץ למועדון בעיר. ניסיתי להתערב לטובת חבר והואשמתי בתקיפת שוטר זמן קצר לפני הגיוס". בצה"ל לא רצו להתמודד עם הצעיר בעל העבר הפלילי והוציאו לו פטור. "לא הסכמתי להשלים עם זה ועשיתי הכל כדי להתגייס", הוא אומר. "מה שעוד יותר דרבן אותי זה שאמא שלי אמרה שאני לא אוכל להיות בגבע־ תי כמו אחי הגדול. בגלל שאני קצת מרדן האמירה שלה רק העלתה לי את המוטיבציה. מתנדבת מעמותת על"ם עזרה לי במאבק מול הצבא וגויסתי בתנאי שלא אורשע בתיק. במהלך המ־ שפט סיימתי טירונות בגבעתי ויצאתי לאימון מתקדם. לקראת סוף ההכשרה

ה

פרצה מלחמת צוק איתן ועצרו את האימונים". אז גם התקבל פסק הדין בעניינו והוא נסע לבית המשפט בקרית גת בליווי המפקד שלו ששימש כעד אופי לטו־ בתו. "השופטת ראתה אותי עם המדים והכומתה הסגולה ושאלה אם הגעתי מאזור המלחמה", הוא מספר. "כשע־ ניתי לה בחיוב היא אמרה לי משפט שלא אשכח בחיים. היא אמרה שהיא לא רוצה שארגיש שהמדינה בגדה בי וזיכתה אותי".

על הסדרה "היה "אינדל":

שוטר שהתנכל לבני העדה והכתים את כל המשטרה. אמנם העלילה בסדרה מוקצנת אבל היוצר צעק צעקה"

מתחם הפעילות. מתחברים בלי צילום: עושים שכונה | קירות

1.11.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 20