אשדוד 10.05.24

בין החיים אך הוריו קיבלו את ההודעה הרשמית על מותו רק למחרת בבוקר. "התברר שהרבה אנשים ידעו לפנינו שאילי נהרג", אומר שמואל. "החבר הכי טוב שלו סיפר על כך לאביו כשאנחנו היינו בדאגה גדולה לשלומו ולא ידענו מה קרה". הדפיקה בדלת: "לבשתי בגד שחור" בדיעבד הם מבינים כי יכלו לדעת על מותו הרבה לפני שקציני הנפגעים דפקו בדלת. "אילי היה צריך לצאת עם מישהי במוצאי שבת והוא איכן את הנייד שלו דרכה", מספר שמואל. "היא ידעה בכל רגע נתון איפה הוא נמצא וגם עדכנה אותנו. בהתחלה אילי היה בש־ דרות, אחר כך בסמוך ליד מרדכי ואחר כך ברמלה. לא ידענו בזמנו שברמלה נמצא מחנה שורה בו מזהים את גופות החללים. מי בכלל ידע באותם ימים מה זה 'שורה'". בבוקר קיבלה 6:30 ביום ראשון בשעה אליזה שיחת טלפון ממספר שלא נמצא ברשימת אנשי הקשר שלה. היא חשבה שאילי מתקשר אליה מטלפון של חבר אבל מהר מאוד הבינה כי מדובר בשיחה מסוג אחר לחלוטין. "אמרו לי שמדברים מהצבא וביקשו שאפתח את הדלת של הבניין", היא משחזרת. "באותה שנייה נפל לי הטלפון מהיד. הלכתי לחדר ושמתי על עצמי בגד שחור. אמרתי לשמואל 'הם למטה, לך תביא אותם'". ליעם שעדיין ישן בחדרו, הבין בהמ־ שך כי ההודעה ששלח יום קודם לאחיו: "בבקשה אל תחזור אליי עם ארון ודגל ישראל", לא הגיעה ליעדה. אילי נטמן ביום שני בערב בבית הע־ למין באשדוד. בפיקוד העורף אישרו איש בצל 50 תחילה לקיים הלוויה עם המצב הביטחוני, אך בסופו של דבר הגיעו מאות אנשים כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה. "אילי היה ילד מיוחד עם לב ענק", מספרת אליזה. "אני עדיין לא מעכלת שהוא איננו. איך זה הגיוני שהלב של הבית כבר לא נמצא. הוא היה הבן שלי אבל גם החבר שלי. הוא סיפר לי הכל, בניגוד לבכור ליאל שחזר בתשובה וליעם שנמצא בגיל ההתבגרות. הגעגו־ אליזה: "כשאילי היה חוזר הביתה מה־ צבא בימי חמישי או שישי זה היה כמו אוויר לנשימה. הוא היה מצלם את הסנ־ דוויץ' עם השניצל והמטבוחה שהמתינו לו במטבח, ומעלה סטורי עם הכיתוב: 'אמא שלי האלופה'. לפני הגיוס הוא היה מנקה את הבית בימי חמישי כדי להקל עליי כשאחזור מהעבודה. עכשיו ימי חמישי הפכו לסיוט". עים אליו בלתי נתפשים". למה את הכי מתגעגעת?

שמואל ואליזה גמזו. "כולם אמרו שהוא מלח הארץ ואילי השיב בפשטות שהוא הולך לעשות למען המדינה"

חמישה בוגרים של מקיף ט' נהרגו בשבת השחורה: אילי גמזו

ושיר ביטון נפלו בקרב, סיון אלקבץ ונאור חסידים נרצחו בכפר עזה, ושני אמין

נורתה למוות במסיבת נובה

"מי שאומר שהזמן עושה את שלו טועה. יום אחד אתה ברצפה ויום אחד אתה מנסה קצת להתרומם"

טות שהוא הולך לעשות למען המדינה. רק אז הבנתי כמה הוא מחובר לארץ הזאת". ליעם לא צפה עד עכשיו בסרטון שצי־ לם. "אני לא מסוגל", הוא אומר בכאב. האב שמואל לא זכה לפרידה אחרונה מאילי: בערב שמחת תורה הוא נשאר ללון אצל אמו בקרית עקרון ושאר בני המשפחה חזרו לאשדוד. אביו של שמואל נפטר ביום העצמאות שעבר והוא הק־ פיד על שמירת השבת. "הכאב הזה שלא הספקתי להיפרד מאילי מייסר אותי כל הזמן", הוא אומר. "בשבת בשעה תשע בבוקר היתה לי שיחת וואטסאפ אחרונה עם אילי שהודיע לי כי הקפיצו אותו. הוא לא סיפר לי שהוא הקפיץ את עצמו. ראיתי אותו רק יומיים לאחר מכן בבית העלמין וליטפתי אותו בפעם האחרונה לפני שקברו אותו". בצהרי יום שבת אילי כבר לא היה

צילום: פרטי | שטרית, פריינטה וחיון. שלושה רצו, רק אחד שרד

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

, אשדוד 14610 , ת.ד 7 שדרות מנחם בגין 08-8665131 : ‰ פקס מודעות 08-8687777 ' טל hadarom@yedtik.co.il

7

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 10.5.2024