אשדוד 10.11.23

אחים ואחיות קעקוע משותף של 12 אחרי שהעניקו טיפול מציל חיים למאות פצועים במתקפת הטרור של חמאס, עשו שמש עם מסר אופטימי ‰ האחות קטיה בלינסקי: "אנחנו צריכים לזכור להיות חזקים בשביל המטופלים שלנו" בעקבות השמש: הקעקוע המרגש של הצוות הסיעודי הנצחה יוצאת דופן של הסגל בבית החולים ברזילי

האחיות של ברזילי. "רצינו להנציח את החוויה שלנו"

מדינה במלחמה הסולידריות

רובוט. אני יודעת את העבודה ופשוט עשיתי אותה בשקט. הרגשתי שכל הלימודים וההכמ שרה שעברתי התנקזו ליום הזה". איך משתלטים על העייפות במצב כזה? "לא הרגשתי את העייפות מרוב אדרנלין, ראיתי מול העיניים שלי רק את המטרה להמ ציל חיים. למזלי לא היה לי את הרגע לעצור, להבין ולעכל. רק בשבת בלילה כשחזרתי הביתה, התיישבתי על הספה והתפרקתי. במהלך היום הרופא האחראי אמר לי שאני בבית החולים כבר מלא שעות ושאני יכולה ללכת הביתה, אבל לא רציתי להשאיר את הצוות של המיון לבד במלחמה הזו". ביום שאחרי הריצו בלינסקי וחבריה את האירוע שוב ושוב בראשם, מנסים לעכל את החוויה משנת החיים שעברו ביחד. העבודה סביב השעון, הטיפולים המאתגרים בפמ צועים והכאב והפחד שראו בעיניהם הפכו אותם לשותפי גורל. "עברנו דברים שהמוח לא מסוגל לעכל אבל המשכנו לעבוד ביחד והיינו מאוחדים", אומרת בלינסקי. "רצינו לשמור על החיבור שהיה בינינו ולהנציח את החוויה שרק אנחנו מכירים. היינו יכולים לחלק בינינו שרשראות או מזכרת אחרת, אבל הקעקוע יהיה עלינו לנצח. כל אחד ואחת מאיתנו תמיד יזכור איפה היינו בשבת שפרצה המלחמה ואת העבודה החשובה שעמ שינו. אני מקווה שאסון כזה לעולם לא יחמ זור, אבל בכל זאת אנחנו גרים בישראל ואי אפשר להתחייב. אני מקווה שאם חס וחלילה זה יקרה שוב, ההיערכות תהיה הרבה יותר טובה. אני מתנחמת בכך שבשעת צרה העם שלנו יודע להיות מאוחד ולתמוך אחד בשני. זה גם מה שקרה אצלנו במשמרת הקשה ביותר בתולדות ברזילי, ואת זה אנחנו צרימ כים להוקיר ולזכור לנצח". ¿

ליאב אחאבן

אחיות ואחים בחדר המיון בבית 12 חולים ברזילי מסתובבים בימים אלה עם קעקוע חדש לזכר אירועי השבעה באוקטובר. צוותי הסיעוד שטיפלו שעות 24 במאות פצועים במשך למעלה מ חרטו על זרועותיהם ציור של שמש ובמרמ כזה הכיתוב: "החיים קשוחים אבל גם אני". הקעקוע יזכיר להם את האסון הכבד אך גם את שיתוף הפעולה והסולידריות המקצומ עית שבזכותם הצילו חיים רבים ושמרו על שפיות. "הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי להנציח את השבת הארורה הזאת", סימ פרה האחות קטיה בלינסקי תושבת אשקלון. "החלטנו לעשות קעקוע שיישאר איתנו לעולמים. פתחנו קבוצת וואטסאפ והעמ לינו כמה דוגמאות שיכולות להתאים עד שנסגרנו על הציור המועדף. רצינו קעקוע שלא יהיה עצוב מדי ושיהיה לו מסר קצת אופטימי, ולכן בחרנו את השמש עם הכימ תוב המעצים. בחרנו בשמש כי היא מסמלת אופטימיות, אור ועוצמה, ואנחנו כמו כל עם ישראל מנסים להיות חזקים בשביל עצמנו, בשביל המשפחות ובשביל המטופלים שלנו. המשפט שצירפנו מסמל מאוד את המציאות באוקטובר: החיים קשוחים 7 של אחרי ה אבל אנחנו צריכים להיות יותר קשוחים, בטח בתפקיד שלנו". "עבדנו כמו רובוטים" המשמרת של בלינסקי התחילה ביום שישי והיתה אמורה להסתיים בשבת 23:00 בשעה מ � בבוקר. חצי שעה לפני חילופי ה 7:00 ב

צילומים באדיבות ברזילי

"ראיתי מול העיניים מאות אנשים שהושלכו עליהם רימונים, פצועים מרסיסים, פצועי ירי, הכל מהכל"

הקעקוע המשותף. "ישאר לתמיד"

בלינסקי. "התפרקתי רק בבית"

האגפים היו מפוצצים וניסינו לטפל בכולם ולעמוד בקצב. מעולם לא נתקלתי בכמויות כאלו של פצועים בצורה כל כך קשה שהגיעו בזמן כל כך קצר. ראיתי מול העיניים מאות אנשים שהושלכו עליהם רימונים, פצועים מרסיסים, פצועי ירי, הכל מהכל. הכנסתי את עצמי למצב של עבודה על אוטומט, כמו "הרופא האחראי אמר לי שאני עובדת כבר מלא שעות ושאני יכולה ללכת הביתה, אבל לא רציתי להשאיר את הצוות של המיון לבד במלחמה הזו"

שמרות פרצו אלפי מחבלים את הגבול עם עזה והכניסו את ברזילי לסחרור שלא ידע מימיו. האמבולנסים שהגיעו לרחבת המיון פינו מאות פצועי ירי בזה אחר זה, חלקם, כך התברר מאוחר יותר, לא שרדו את הדרך לאשקלון. "האמבולנס הראשון הגיע עם זוג מבוגרים שנפצעו מרקטה", משחזרת בלינמ סקי. "ייצבנו את מצבם ומיד אחר כך נפתחה הדלת והפרמדיקים של מד"א הכניסו פצוע עם בור בין העין ללחי. ברגע הזה אני ושאר הצוות הרפואי הבנו שמשהו חריג קורה פה. תוך כדי קליטת הפצועים ראינו ברשתות את הסרטונים של המחבלים שחדרו לשדמ רות וליישובי העוטף". בלינסקי וחבריה חוו אירועי חירום בעבר אך את התרחיש הנורא מכל הם תרגלו רק על יבש. "כל הזמן הודיעו על עוד ועוד פצועים שנמצאים בדרך אלינו", היא מספרת. "כל

10.11.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14