אשדוד 14.6.24

"מוחקים את התרומה של אבא לאשדוד"

בני משפחתו של יוסף מסיקה שהגיע כדי לסייע בקליטת 1956- לאשדוד ב המשפחות שעלו ממרוקו, מאוכזבים: החברה לתיירות הדירה אותו ממיזם ההנצחה לכבוד המתיישבים עכשיו הם מספרים ‰ הראשונים על הפעילות החלוצית של אביהם ("הוא גר שנתיים לבד בצריף"), אהבתו לעיר הנמל ("העביר לכאן אישה ושמונה ילדים"), והקשיים להוקיר את זכרו: "כבר שלוש שנים אנחנו מחכים שיחנכו רחוב על שמו" העירייה: "המשפחה מכובדת ‰ ומוכרת, נבדוק את הנושא" אלי לוי // צילום: צפריר אביוב נשאר אחרון בזיכרון העולה הראשון

יוסף מסיקה ז"ל. הגיע | לעזור לעולים ונשאר צילום פרטי

"מוחקים את הזיכרון של אבא שלנו שהיה האיש הראשון שדרך על אדמת אשדוד", כך אומרים בכאב ילדיו של יוסף מסיקה ז"ל שהגיע כ � מטעם הסו 1956 לעיר הנמל בשנת המשפחות 22 נות כדי לסייע בקליטת הראשונות שעלו ממרוקו. שמונת ילכ דיו של יוסף, שארבעה מהם עדיין גרים באשדוד, התאכזבו לגלות כי אביהם לא נכלל במיזם הנצחה חדש לכבוד מייסדיה הראשונים של העיר. "באשדוד לא יודכ עים להעריך את מי שעשה למען העיר", אומרת הבת תקוה חסיד. לדבריהם גם ההחלטה שהתקבלה לפני שלוש שנים לקרוא רחוב על שמו מתעכ כבת מסיבות לא ברורות: "למה הם מחכ שנים מאז שאבא נפטר וגם 37 כים? חלפו אנחנו כבר לא צעירים". "עובד סוציאלי של העולים" יוסף ורעייתו גיטה עלו לארץ מטריכ פולי עם חמישה ילדים זמן קצר אחרי קום המדינה. הם השאירו מאחור שני בנים שנרצחו על ידי הנאצים בשואה של יהודי לוב והגיעו באוניה "גלילה" למחנה העולים בחיפה. לאחר מכן עברו למעברה בבאר יעקב שם גידלו שמונה ילדים, שלושה מהם נולדו בארץ: פנינה ,) 78 ), אילנה ( 80 ), מלכה ( 86 ), חנה ( 88( ) ותמי 73 ), גרשון ( 74 ), שרה ( 75 תקוה ( .) 70( הציעה הסוכנות למסיקה 1956 בשנת להשתתף בהכנות לבניית היישוב החדש באשדוד. באותם ימים היתה לו מכולת בבאר יעקב והם הציעו כי יקים ויפכ עיל מוקד לחלוקת מזון וציוד לראשוני העולים. יוסף הסכים לקחת חלק בחזון הציוני ונסע יחד עם גיטה להתרשם מהעיר הצעירה. "הם נסעו בג'יפ בתוך הדיונות עד שהגיעו ליד חוף הים", מסכ פרת תמי חיון. "האנשים של הסוכנות אמרו להם 'פה תקום עיר'. אמא ראתה את כל החולות ואמרה לאבא 'לא יקום ולא יהיה'. היא לא הסכימה לגור כאן עם

שמונה ילדים קטנים. אבא נשאר לבד ואמא חזרה לבאר יעקב". במשך חודש הכשיר מסיקה את הקרכ קע לקראת הגעת העולים. בבקרים עסק בהקמת מרכז המזון ובלילות נשאר ללון בשטח על החולות. "כשהעולים הגיעו אבא קלט אותם ועזר להם להתאקלם", מספר בנו גרשון מסיקה לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון. "הוא לא דאג להם רק לאוכל ולשתייה אלא היה כמו עובד סוציאלי בשבילם. אבא הגיע לארץ שבע שנים לפניהם והיה לו הרבה ניסיון והיכרות עם המערכות". תקוה נזכרת בנוסטלגיה שאביה סיפר על הפעם הראשונה שהכין לעולים שקשוקה חריפה: "ההורים שלי הגיעו מטריפולי אז בטוח הוא שם הרבה חריף למשפחות ממרוקו". במהלך שהותו התאהב מסיקה באשדוד אך לקח לו הרבה זמן לשכנע את גיטה להצטרף אליו. בשנתיים הראשונות הוא גר לבד בצריף בסמוך לאצטדיון הכדוכ רגל ונסע בסופי שבוע למשפחה בבאר יעקב. הדרך הלוך וחזור לא היתה פשוטה: "אבא היה נוסע באוטובוס מבאר יעקב ליבנה ומשם היה צועד ברגל לאשדוד או תופס טרמפים כי לא הייתה תחבורה ציכ בורית לאשדוד כי לא הייתה עיר כזאת".

תקוה מספרת שאביה הכין שקשוקה לעולים: "ההורים שלי הגיעו מטריפולי אז בטוח הוא שם להם הרבה חריף"

בשער: משפחת מסיקה צפריר אביוב צילום: משפחת לויט יריב כץ צילום:

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: לימור תורג'מן / עורכת: דפנה בר און רכזת מנהלה: ריקי בן לולו / רכזת לוח: אסנת גרשוני / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת גרפיקה: הילה מדינה / רכזת מודעות: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

6

14.6.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום