אשדוד 15.04.22

לפני כחודש וחצי פרסמנו את סיפורה של עדי סטוליארוב מאשדוד, ילדה בת תשע שציירה לאביה דמיטרי (דודו) ציור מרגש אחרי שהוא נשאר תקוע בקייב המופגזת ‰ השבוע האב הגיע ארצה וזכה סוף סוף לחבק את בתו הקטנה ‰ את ליל הסדר הוא יבלה עם הוריו באשדוד אבל בהמשך יחזור לבולגריה - גם "בגלל הביורוקרטיה" שמונעת מבת זוגו האוקראינית לחיות כאן "התגעגעתי לאבא הכי בעולם"

הציור של עדי שפורסם כאן 4.3.22־ ב

אלי לו י

דמיטרי (דודו) סטוליארוב ועדי, השבוע באשדוד. טיולים, קניות | וזמן איכות צילום: גדי קבלו

אחרי קרוב לחודש וחצי של ציפייה זה קרה - וזה היה מרגש בצורה יוצאת דופן: דמיטרי (דודו) סטוליארוב ובתו בת התשע עדי סוף סוף התחבקו. האשדודי לשעבר, שמצא את עצמו תקוע בקייב המופ ־ גזת, הגיע ארצה וזכה לחבק את הילדה שכל כך דאגה לו. עכשיו הם נערכים לקראת החג הראשון שיזכו להעביר ביחד אחרי שנים ארוכות. "כשהוא הגיע וראיתי אותו, קפצתי עליו משמחה, לא הייתה מאושרת ממני, לא הפ ־ סקתי לחבק אותו", סיפרה השבוע עדי על המפגש עם אביה דמיטרי. בימים שעברו מאז הם הספיקו לבלות בפארק אשדוד ים, לנסוע לקניון עזריאלי בתל אביב וגם סתם לנצל את ההזדמנות לזמן איכות. "התגעגעתי לאבא הכי בעולם, הכי הרבה שרק אפשר. מאוד הייתי רוצה לראות את אבא שלי נשאר פה בארץ", היא הביעה השבוע משאלה באוזנינו וגרמה לאביה לחייך לכיוונה חיוך רחב ואוהב - אבל להימנע מהבטחות. רוצה לחזור בחודש מרץ פרסמנו כאן בהרחבה את סי ־ ), אשדודי לשעבר 40 פורו של סטוליארוב ( שהמפעל שבו עבד בארץ עבר לאוקראינה והוא החליט לעזוב בעקבותיו ולעשות רילו ־ קיישן לקייב. עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ביקש סטוליארוב לברוח מהמדי ־ נה המופגזת בחזרה לאשדוד, העיר שבה חיים הוריו, בתו וגרושתו, אולם נתקל בבעיה שכן בת זוגו לחיים מזה שנים אחדות, קטיה, אינה יהודייה והוא מיאן לעזוב את הבית בלעדיה ). השלושה נמלטו מהבית, 10 ובלי בנה יורי ( נדדו בדרכים המופגזות ומצאו את עצמם תקועים בלי יכולת לצאת מהמדינה בעיירת סקי על גבול רומניה. בהמשך הם הצליחו לה ־ שיג אישורים, חצו את הגבול ומצאו מפלט בבולגריה, שם הם התארגנו מחדש באופן שמאפשר לסטוליארוב להמשיך ולעבוד בח ־ ברה הבינלאומית שבה הוא מועסק. אחרי מסע ביורוקרטי מפרך הצליח סטו ־ ליארוב לקבל אשרות תייר עבור קטיה וביום רביעי שעבר הגיע איתה לראשונה ארצה, כאן פגש בבתו הקטנה עדי ובהוריו סווטלנה ובוריס, שהחסירו לא מעט שעות שינה בי ־ מים שבהם היה תקוע באזורי הקרבות (יורי הקטן נשאר עם הסבא והסבתא שלו, הוריה של קטיה, בבולגריה). "היה מאוד מרגש לפגוש את הבת שלי, לחבק אותה, לחבק את אמא שלי שדאגה לי כל כך", אמר לנו השבוע סטוליארוב.

"אני מאוד חוששת ממה שיקרה. אם יחליטו בהמשך לגרש אותי אז מה אני אעשה בלי בנותיי?"

עדי אמרה לנו שהיא חולמת שתחזור ארצה. "גם אמא שלי רוצה מאוד שאשאר, אבל היא גם מבינה את הנסיבות. כרגע אני כאן לביקור ולא כדי להישאר. באתי כדי לפגוש את המשפחה שלי שכל כך דאגה לי וזה מאוד משמח לפגוש את כולם וגם כיף לי להיות כאן באשדוד, עיר שבה גדלתי וחייתי הרבה מאוד שנים, אבל זה לא מצב קבוע. קטיה ואני באנו לכאן לזמן מוגבל ובהמשך נחזור לבולגריה - שם מצאנו לעצמנו מקום ואני יכול להמשיך ולהתפרנס בעבודה שלי. הת ־ קווה היא שבעתיד המלחמה תיגמר ונוכל גם לחזור לבית בקייב. יש לי שם חיים, יש לי עבודה, לקטיה יש מחויבויות. לעבור ליש ־ ראל עכשיו זה משהו שהוא לא באמת אפש ־ עושים סדר דמיטרי יצאו מאוקראינה: ● ), עם 40( (דודו) סטוליארוב בת זוגו קטיה (וגם עם בנה בן , יורי, שלא בא ארצה). 10 – ה חברים נשארו מאחור: ● ומשפחה של קטיה. קייב. הבית: ● בולגריה, תחליף בית: ● אבל עכשיו הם אצל ההורים סבטלנה ובוריס באשדוד. אצל מי אתם בסדר: ● ההורים באשדוד.

נטליה ואליסה גזרו. הילדות ילכו לבית ספר באשדוד מיד אחרי החג

רי בעיקר בגלל הביורוקרטיה המאוד קשה. אפילו בשביל להכניס את קטיה לישראל באמצעות אשרת תייר היה מאוד קשה כי היא לא יהודייה". שרת הפנים איילת שקד טענה שיהיו הק ־ לות לקרובי המשפחות. "אז היא אמרה. מהניסיון שלי זה ממש לא ככה. מעבר לזה, כדי שקטיה תישאר פה אנח ־ נו צריכים דבר ראשון להתחתן, ואני אומר לך שהפרוצדורה לחתונה ממש לא קלה כשיש כלה לא יהודייה. בכל מקרה, אני יודע שחת ־ מתי על מסמך במשרד החוץ שהיא פה ביש ־ ראל בתור תיירת והיא לא מתכוונת להישאר, כך שזה באמת לא על הפרק". ובינתיים, איך השהייה שלך בישראל? "בשבילי אשדוד זה סוג של בית. ההורים שלי פה והילדה וזה מקום שאני בכל מקרה מגיע לבקר הרבה, אבל ברור שהביקור הזה הרבה יותר משמעותי אחרי כל מה שעברנו במלחמה באוקראינה. ההורים מאוד דאגו לי וגם עדי. אני מנסה להשלים חוסרים בימים האלה בטיולים ובקניות וגם בביקורים אצל ההורים שלי". ואתה בקשר עם אנשים בקייב? "אני יודע שלא מעט אנשים חזרו לקייב. יש בעיר ארבעה מיליון תושבים ובאיזשהו מקום הנטישה קצת נעצרה. לא כולם יכולים לע ־ זוב, רבים נאלצים להסתדר במציאות קשה. זה עדיין הבית שלהם והתקווה היא שהעיר תחזיק מעמד ורוסיה תגיע לידי מצב של פשיטת רגל. אני מקווה שהזמן הוא לטוב ־ תנו". ¿

ומה יהיה בכלל. כל המצב הזה מדאיג מאוד", אומרת גזרו. מחכים לסרטיפיקט כמו רבים מהעולים האוקראינים שהגיעו לאשדוד, מי שמלווה את משפחתה של נטלי בימים אלו הוא גרשון מיוחס, מנהל מרכז סיוע לעולים שהקים סגן ראש העירייה אלי נכט באמצעות מהו"ת (רשות עירונית לביטחון וחוסן קהילתי). "הייתה לי פגישה השבוע כנציג המשפחות האוקראיניות עם יו"ר הכנסת מיקי לוי והשאלה לגבי קרובי המשפחה של היהודים שהגיעו לפה עלתה על הפרק. שרת הפנים איילת שקד הצהירה שכל העולים וכל מי שיש לו כאן קרובים יוכלו להישאר. אני מקווה בשביל נטליה שתצליח להישאר פה", אומר מיוחס. גזרו מתקשה להירגע לשמע ההבטחה המעורפלת הזו: "אני מאוד חוששת ממה שיקרה. אם יחליטו בהמשך לגרש אותי אז מה אני אעשה בלי בנותיי?". אנחנו עכשיו ערב חג הפסח הוא חג החירות. איך תחגגו את ליל הסדר? "נהיה פה בבית באשדוד ונחגוג את החג למרות שבינתיים אני עדיין לא מרגישה שזכיתי בחופש שלי". ¿

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 15.4.2022 13