אשדוד 16.09.22

המעקה וקפץ מגובה שש קומות אל הקרקע. דקות ספורות לאחר מכן צלצל הט ־ לפון בסוכנות הביטוח בה עובד אייל. השוטרת שמעבר לקו אמרה לו שמשהו קרה לאחד מילדיו. גם סיגלית, שעוב ־ דת בחנות למכשירי כתיבה, עזבה הכל והגיעה מיד הביתה. אנשי רפואה וכו ־ חות משטרה רבים כבר חיכו להם שם. איתם הובהל לבית החולים קפלן ברחו ־ בות במצב קריטי ולמחרת בבוקר נפטר. הטרגדיה הנוראה גרמה להוריו לצאת למסע ארוך וחשוף במטרה להעביר מסר. "החלטתי לצאת עם ההרצאה 'כוחה של מילה'", אומר אייל. "אני מספר בה את הסיפור של איתם ששילם מחיר קשה בגלל הקנטות ואלימות מילולית שי ־ כולות לפגוע באופן קשה. מדובר באחד הנושאים הכואבים ביותר במערכת החינוך, הילדים לא מודעים בכלל שמי ־ לים יכולות להרוג. במקרה שלנו אנחנו מרגישים שהמילים הרגו את איתם. בה ־ רצאה אני מספר שחודשים ספורים לפני מותו אמרנו לאיתם שיבקש משאלה. הוא לא ביקש משחק פיפ"א או קורקינט אלא כתב: 'הלוואי שכל האנשים יהיו שמחים'. זה מה שהוא רצה - שהעולם יהיה טוב יותר". רגע של כעס ) הכירו בשנת 51 ) וסיגלית ( 52 אייל ( וכשנישאו הקימו את ביתם ביבנה. 1991 נולדו להם שלושה ילדים. עומר, היום , סטודנטית במכללת ספיר, ליאל 24 בת ) חייל, ואיתם ("שלנצח יישאר לנו בן 20( עשר ושמונה חודשים"). "איתם נולד בבית חולים קפלן", מספ ־ רת סיגלית. "ומהרגע הראשון היה יוצא דופן. בחרנו לו את השם איתם - שילוב של איתן ותם. הוא נולד יפה תואר, כמו דוגמן. הוא עשה לנו בית ספר כתינוק וכילד, היה בכיין ועקשן ועשה הכל בד ־ רכו. הוא היה אינטליגנטי, חד ברמות, ציני ובעל הומור. הוא היה רגיש ושובה לב, אבל גם לקח הכל ללב ונפגע בק ־ לות. כל מי שהכיר אותו דיבר על הב ־ גרות שלו ועל היכולת שלו לדבר עם אנשים מבוגרים על כל נושא שבעולם. אנחנו מניחים שמה שקרה לו בהמשך נגע באותה נקודה כואבת של רגישות, אחרת אין לכך הסבר". אייל מוסיף: "איתם היה ילד חכם וד ־ עתן והיו לו המון תחומי עניין. לפעמים הסתכלנו עליו וחשבנו 'מה עשינו שקי ־ בלנו כזה ילד מופלא?' הוא חקר וחיפש כל דבר בגוגל ואהב ללמוד. בהפסקות בבית הספר היה נכנס לספרייה, קורא על שיאי גינס ומגיע עם תובנות על הילדים לא יודעים שמילים יכולות להרוג

בגילו, ובקיץ של אותה שנה היה גאה בגובה שאליו הגיע. לפני תחילת שנת הלימודים הוא אמר לי בגאווה גדולה: 'החברים לא יכירו אותי'". אז מה בעצם השתבש? מה קרה? סיגלית: "עד היום אנחנו לא יודעים את כל הפרטים לכן קשה להבין את מה שקרה. באיתם הייתה אימפולסיביות, אבל גם אם התווכחנו ושברנו את הכ ־ לים, אחרי כמה שניות הוא היה חוזר לעצמו ונרגע. גם אם היה זורק לי שהוא 'לא אוהב אותי', מיד לאחר מכן היה מחבק". היו סימני אזהרה? סיגלית: "איתם יצא ליום הלימודים במצב רוח טוב. ליוויתי אותו לבית הספר, הגענו למעלית והוא היה חייכן". אייל: "הכל קרה תוך שלושה ימים מאז השיחה בכיתה על הורמוני הגדילה. כשהוא פתח את דלת המרפסת הכבדה הוא בטח לא חשב על ההשלכות". סיגלית: "זה היה צעד אימפולסיבי שנבע מרגע של כעס. אנחנו לא יכו ־ לים לגמרי להיכנס לראש שלו. ברור שאם מישהו היה בבית זה לא היה קורה. באותה מידה הוא יכול היה לשחק במש ־ חק ולהירגע". מבקר בחלומות כשהם הלומי צער וכאב, ברגע הקשה מכל אחרי מותו של איתם, סיגלית התיישבה מול אייל, וכדי להרים אותו מהמקום הנמוך ביותר בעולם, אמרה לו: "יש לנו שני ילדים לגדל. לא אסלח לך אם תתפרק ותעזוב אותי לבד". "אני לא יודע מאין היא שאבה את הכוח האדיר להוציא משפט כזה מהפה", אומר אייל. מאז הם מנסים, כל אחד בדר ־ כו, להתמודד עם החלל העצום שנפער אצלם בלב ובשגרת החיים. "יש אנשים שמחפשים אשמים", אומר אייל. "אני חיפשתי איך אפשר, כחברה, ללמוד מזה ולהשתפר". אצל סיגלית תהליך הריפוי היה קצת ארוך יותר: "אני כעסתי על הכל. על הילד שפגע בו, על הסביבה, על המערכת שלדעתי לא עשתה מספיק כדי למנוע את האלימות המילולית. הר ־ גשתי שמטאטאים הכל מתחת לשטיח, שלא רוצים להתמודד עם זה, שמעדיפים להשתיק את הרעשים ולעבור הלאה. עד היום אני כועסת על מערכת החינוך וזו אחת הסיבות שאייל מעביר את ההר ־ צאות. המערכת זקוקה לשינוי שיאפשר לה להתמודד עם מצבים כאלו. אומנם החינוך מתחיל בבית, אבל אם המערכת לא תשתף פעולה ותמשיך ללכת עם הראש בקיר, היא תיכשל. הילדים שלנו נמצאים רוב שעות היום בבית הספר ואני לא רואה ששמים דגש על מה שצריך". איך שורדים את היומיום? 97 אייל: "לפני שלוש שנים שקלתי ק"ג והתנשפתי כשעליתי במדרגות. ק"מ ביום, 5 אחרי האסון התחלתי לרוץ ק"מ, בהמשך ריצת מרתון ואז 10 אחר כך גם עשיתי טריאתלון ואת 'איש הברזל'. זה עוזר לי להתמודד בכל בוקר כשאני מתעורר עם התמונה של איתם נופל. במהלך הריצות יש רגעים שאני רואה אותו לנגד עיניי, לוחש לי: 'אבא, תירגע, הכל בסדר'". סיגלית: "למרות שעברו שלוש שנים, הזמן לא מרפא. החגים הם לא אותם חגים. השמחה היא לא אותה שמחה ובא ־

איתם. "הוא גבה ס"מ ואמר: 10- ב 'החברים לא יכירו אותי'"

נמלה בסין ועל תגליות שמרבית היל ־ דים בגילו לא מתייחסים אליהן בכלל. כל מי שפגש אותו הרגיש שהוא נוגע בקסם. כשהשוטרת התקשרה ואמרה לי שקרה משהו לאחד הילדים, לא חשבתי על איתם. חייתי בתחושה שהכל קטן עליו". נשמע שהיה לכם קשר מיוחד. "הוא היה בן הזקונים שלנו והקשר היה מיוחד מרגע שנולד. כשהייתי חוזר הביתה וסוחט מיץ תפוזים הוא היה אומר

לי בהומור המיוחד שלו 'תכין גם לעצ ־ מך'. בקיץ האחרון לפני מותו גם התחל ־ נו לרוץ ולשחות יחד". כיוון שאיתם היה נמוך מבני גילו וב ־ משך שנתיים לא גבה החליטו ההורים להתייעץ עם רופאה מומחית בתחום שהמליצה על הורמוני גדילה. "בהתח ־ לה איתם לא הבין למה הוא צריך את זה. אף אחד לא הציק לו והגובה לא הטריד אותו", אומר אייל. "במהלך שנה הוא גבה בעשרה סנטימטרים, כפול מילד סיגלית: "עד היום אנחנו לא יודעים את כל הפרטים לכן קשה להבין את מה שקרה. באיתם הייתה אימפולסיביות, אבל גם אם התווכחנו ושברנו את הכלים אחרי כמה שניות הוא היה חוזר לעצמו ונרגע"

אייל: "הייתי נחוש לתרום כליה, אבל הוועדה לא אישרה בהתחלה. הפסיכולוגית שאלה אותי אם זה יהווה תחליף לאיתם ואני השבתי שאם אתרום את שתי הכליות ואיתם יחזור, אסכים למהלך. אני מניח שאלמלא האסון לא הייתי חושב על זה"

סיגלית ואייל. "יש אנשים שמחפשים אשמים, אני חיפשתי איך אפשר ללמוד מזה"

16.9.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 48