אשדוד 17.2.23

חילוץ הילדה בת השבע. "רגע מצמרר"

למו וילדים שמתו מבלי שחוו עוד כלום בחייהם. כשיוצא אדם חי מההריסות ההתרגשות בשיאה - התושבים וכוחות ההצלה כולם שמחים זה עבור זה". עלי מצא משפחה בימים הראשונים של המשלחת היו להם כמה רגעים של נחת וסיפוק. "אחד התושבים סימן לנו שיש מישהו חי בין ההריסות שמרים את היד", מספר פרי נ דמן. "הגענו אליו צוות של ארבעה, אך הבדיקות הצביעו כי האיש הרוג. ואז ניגש אלינו עוד אזרח וביקש שנבדוק עם מצלמה תרמית נקודה מסוימת באתר. הוא אמר ששתי האחייניות שלו נמצאות שם. הרמנו רחפן תרמי לאוויר ולא נ חר מספר דקות הוא זיהה סימני חיים. היחידות התחילו לעבוד וחילצו את שתי שעות. זה 79 הבנות שהיו לכודות במשך היה רגע שבו כולם חייכו וגם אנחנו". רוזנבאום זוכר את עלי שאיבד את כל משפחתו וביקש מחברי המשלחת לסייע בחיפוש אחר האחייניות שלו. "הבאנו כלב גישוש שנתן לנו אינדיקציה על קיום חיים בנקודה מסוימת באתר", הוא מספר. "במהלך הלילה הבנות חולצו בחיים. עלי רץ לעברנו וחיבק אותנו. הוא אמר שבזכות האיתור שלנו הוא יזכה לחבק את האחייניות שלו. רק בש נ ביל רגעים כאלה היה שווה לסבול את הקור המקפיא ואת התנאים הקשים". ניצולים 19 פרידמן: "בסך הכל ראינו שחולצו ופונו לבתי חולים באזור. זאת הרגשה עילאית לראות ניצולים יוצאים נ � קומות שקרס ומה ש 12 מתוך בניין בן שאר ממנו בקושי ארבע קומות מטות ליפול". החיפושים עדיין נמשכים באותו קצב? רוזנבאום: "לצערנו הסיכויים למצוא חיים אחרי שבוע כמעט אפסיים. היו

סיפורים של אנשים ששרדו אחרי מאה שעות מתחת להריסות אבל הם בודדים. אם בהתחלה עוד מצאנו ניצולים, ככל שעברו הימים זה קרה פחות. גם כשאנ נ חנו מוצאים גופה זה עוזר למשפחה לס נ גור מעגל ולהביא את יקירם לקבורה". לא על הקבנוס לבדו במשך שבוע הם ישנו על מזרן יוגה דק ואכלו מנות חמות ומנות קרב. "הבאנו איתנו אוכל מהארץ, בעיקר קבנוס, מר נ קים ומנות חמות", הם מספרים. "בהמשך קיבלנו אוכל יותר משודרג שנשלח לנו מהקהילה היהודית בטורקיה". לדברי פרידמן חברי המשלחת הקימו באתר מטבח צבאי והצליחו להעמיד ארוחות חמות לשבת. "לא שכחנו לרגע שלא באנו לבית מלון", הוא מנסה לתקן את הרושם. "שתינו בעיקר תה ומים מינרלים כדי לא לאבד נוזלים ולה נ תייבש". איך התמודדתם עם הקור? "תפסנו ביתן מקורה שהספיק לכל חברי המשלחת וויתרנו על פתיחת האוהלים. ישנו על הרצפה בתוך שקי שינה אבל לפחות היינו במקום סגור. באיחוד הצלה הכינו לכל חבר משלחת תיק עם ציוד אישי וביגוד תרמי. הסת נ דרנו והתמקדנו תמיד במטרה שלשמה הגענו. קיבלנו סיפוק ענקי מהעשייה בשטח והנוחות האישית שלנו הייתה פרט שולי". עכשיו שחזרתם הביתה, אתם מרגי ־ שים כמה התגעגעתם? רוזנבאום: "חשוב לי להודות לאשתי תרצה ולארבעת הילדים שלי שבזכותם אני יכול לצאת להציל חיים. הם אלו שנותנים לי את הכוח". פרידמן: "יש תמיד געגועים אבל הע נ בודה הזו נותנת את הדרייב כדי להמ נ שיך בחיים ולהעריך אותם". ¿

הסיכויים לחלץ אנשים חיים", מספר פרידמן שחזר ארצה באמצע השבוע. "בימים האחרונים שלנו בטורקיה כמעט ולא היו ניצולים". מדי בוקר הם עשו את הדרך מהבסיס בו התמקמו המשלחות אל מוקדי האסון. "השעות משתנות בהתאם למשימה", מספר רוזנבאום. "עובדים עד לסיום המשימה או עד שנגמר הכוח. העבודה שלנו הייתה באיתור ובחילוץ גופות וגם הענקת טיפול רפואי לניצולים". פרידמן מספר כי העבודה בוצעה בחו נ ליות ביחד עם הצבא: "סייענו לחיילים שלנו שעבדו על החילוץ בכל מה שרק ניתן. ברגע שיש אינדיקציה על חיים באתר, כולם עובדים בלי הפסקה ולא מרגישים את הזמן או את הקושי". לפני מספר חודשים יצאו השניים במשלחת לגבול אוקראינה-מולדובה. המשימה שם הייתה ארוכה יותר ונמש נ כה מספר שבועות אך הם חזרו ממנה עם הרבה פחות טראומות. "מדובר בחוויות שונות בתכלית", אומר פרידמן. "המש נ לחת לאוקראינה הייתה יותר הומניט נ רית ובטורקיה העיסוק היה יותר רפואי ומאתגר". שניהם מסכימים כי חילוצם של היל נ דים מההריסות גבה מהם מחיר רגשי גבוה מאוד. "ראיתי אבא שמחזיק את הילד שלו מת בשק", נזכר רוזנבאום. "או משפחות שיושבות סביב אתר שבו קבורים יקיריהם. אין ספק שאלה תמו נ נות שלא שוכחים לעולם. באחת הפ נ עמים צילמנו ילדה בת שבע שהייתה לכודה בהריסות מעל שלושה ימים כשגופת אמה נמצאת מעליה. זה רגע מצמרר שלא רואים בכל יום". פרידמן זוכר את הכמויות העצומות של ההרוגים. "בשלב מסוים מפסיקים לספור ומתקדמים לעוד אתר ועוד אתר שהאזרחים מסמנים", הוא אומר. "זה כואב כי אתה יודע שיש משפחות שנע נ

המחלצים באזור האסון. "בינתיים מוציאים רק גופות"

צילום באדיבות העירייה

המשלחת של עיריית אשקלון: "כל האדמה רועדת" אריה בלומנפלד, מפקד משלחת החילוץ מאשקלון שנמצאת כעת בטורקיה, מספר על ההרס האדיר שגרמה רעידת האדמה. "המראות קשים מאוד", אומר בלומנפלד המשמש כסגן מנהל מחלקת חירום בעירייה. "לצערנו הצוותים הישראלים מורגלים למראות קשים, ולכן אנחנו פועלים טוב יותר מהכוחות המקו נ מיים". לפני מספר ימים קיבלה המשלחת מאשקלון את אישור משרד החוץ לטוס לאזור האסון בטורקיה. המשלחת נמצאת כרגע בעיר קרמאנמרש בה עדיין מתרחשות רעידות משנה בעוצמה נמוכה. "אנחנו באזור שמוגדר 'גראונד זירו' של רעידת האדמה", אומר בלומנפלד. "זה מלחיץ כשכל האדמה רועדת. אנחנו מנסים למ נ צוא ניצולים מתחת להריסות, אבל מסייעים בינתיים בהוצאת גופות". ראש העירייה תומר גלאם שיבח את חברי המשלחת העירונית: "מרגע שקיבלנו אור ירוק לקחת חלק במבצע החילוץ, הנחיתי את כל הגורמים העירוניים להעמיד לרשות המשלחת כל מה שהם צריכים. לאור המציאות הביטחונית באשקלון יודעים חברי המשלחת להתמודד עם מצבים מורכבים". שמוליק חדד

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 17.2.2023 25