אשדוד 18.10.24

"חבר שהיה במלון של משי התרשם ממנה וחשב עליי. הוא אמר לעצמו 'יש לי חבר רווק שיכול להתאים לה'"

למשפחות שלהם היה יותר קשה להש־ לים עם ההחלטה שקיבלו בני הזוג אחרי היכרות קצרה יחסית ולא שגרתית. "ההורים שלי היו מודאגים", אומרת משי. "אני עוזבת עם בחור חדש ונוס־ עת אחריו לעיר שעד כה שמענו עליה רק בהקשרים של טילים ומלחמות. אבל החלטנו שאנחנו רוצים להתחיל את המסע שלנו ביחד, אחרי כל החושך שע־ ברנו רצינו קצת אור ונחמה". מחדר הלידה לממ"ד המפגש הראשון עם שדרות צרוב אצלה היטב בזיכרון. "נכנסנו לאזור מלחמה", אומרת משי. "העיר היתה כמעט ריקה מאדם והס־ תובבו המון חיילים. אפשר היה עדיין להרגיש את הטראומה שחוו התושבים באותה שבת. חב־ רים של שמעון נרצחו פה וזה מלחיץ להגיע למקום כזה. היו המון התראות 'צבע אדום' ונפילות. כל הזמן שמענו פיצוצים מההפגזות של צה"ל והבניין רעד". לאט לאט היא התרגלה לשגרת האזעקות והצטרפה לשמעון בניהול העסק. היא אחראית על הצד האדמני־ סטרטיבי ועוזרת לו לחפש פרויקטים. "משי עמדה לצדי ותמכה בי", אומר שמעון. "אנחנו מנסים ביחד להחזיר את העסק למצבו הקודם וזה לא פשוט. עד עכשיו קשה להשיג עבודה והכל צולע". אחרי תקופת התאקלמות קצרה הגי־ עה הצעת הנישואין: "אנחנו אנשים מאמינים ונמצאים בתהליך של התח־

אותה במתנה. כרגע אנחנו פה אבל הכל נזיל, אם לא ימוטטו את חמאס אני לא יודע מה יהיה בעתיד". משי מייחלת ליום שבו תסתיים המלחמה והיא תוכל לקחת את שמ־ עון ובתם הקטנה לקרית שמונה שמ־ טווחת ללא הפסקה. "שמעון עוד לא היה בבית שלי וההורים שלי עדיין מפונים", היא אומרת. "אני חולמת על הרגע שבו כולם יחזרו הביתה והמשפ־ חות יתאחדו". בינתיים היא מתנחמת בקווי הדמיון בין שדרות לעיר ילדותה: "התושבים כאן מזכירים לי את הבית וזה עוזר לי להתמודד עם האמהות החדשה כשאני רחוקה מאמא שלי". האהבה שלהם התחילה בארוחת קציצות במלון באילת והם מקווים שגם בעתיד האוכל יהווה חלק חשוב בחייהם. "אני חולמת לעסוק בתחום הבישול והקונדיטוריה", מגלה משי. "אני אוהבת לבשל ולארח ואני מאמי־ נה שיש לי את הכישרון להצליח בזה". שמעון מסכים: "היא בשלנית גדולה, יש לה ידי זהב. אולי בעתיד יהיה לנו עוד עסק משפחתי". ¿

אחרי הלידה בברזילי. תינוקת | לשנה החדשה צילום: ברזילי

הזוג הצעיר: "משי ושמעון הם העדות לכך שאפילו בסיטואציות הקשות ביותר האהבה יכולה לפרוח". אחרי תקופה של שקט יחסי התגבר הירי לעבר שדרות וכך גם מפלס החר־ דה של משי ושמעון. "משי נאלצה לרוץ עם התינוקת לבד לממ"ד כשהייתי בעבודה", אומר שמ־ עון. "זו חוויה מלחיצה בעיקר עבור מישהי שלא צברה ניסיון של שנים כמוני. הקמנו פה את הבית שלנו אבל בתור הורים אנחנו חייבים לתת לילדה ביטחון. מה שמחזיק אותנו שפויים זה השמחה והאור ששירה-רבקה הכניסה לחיינו, אחרי החושך בו היינו קיבלנו

זקות, הבנתי שכדי להיות שלמים אנ־ חנו צריכים לעבור לשלב הבא ולשבור את הכוס מהר". באפריל הם כבר עמדו מתחת לחופה באולם אירועים באופקים: "היתה חתונה מאוד יפה והגיעו הרבה אנשים לשמח אותנו. למרות שהמ־ שפחות והחברים שלנו משני הצ־ דדים פזורים בכל רחבי הארץ, הם עשו מאמץ והגיעו". חצי שנה לאחר מכן הצטרפה לתא המשפחתי שירה-רבקה שהיתה בין התינוקות הראשונים שנולדו בברזילי בשנה העברית החדשה. במרכז הרפואי שטיפל באלפי פצועים מפרוץ המלח־ מה, התרגשו מסיפורם האופטימי של

"אחרי החושך שחווינו קיבלנו מתנה"

8

18.10.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום