אשדוד 19.5.23
אלברט גבאי: "ידעתי שאגיע לברית של הנכד ויהיה מה"
הכל נראה אותו דבר
הכיסא גלגלים", אומר השאש. "אני יושב בסלון או בפינת האוכל וקורא תהילים נגד טילים. הילדה שלי בהיסטריה בכל פעם שיש אזעקה. היא צורחת וסובלת מרעידות בגוף ואני מנסה להסתיר את הפחד שלי כדי לתת לה ביטחון. אין גבו־ רה נגד טילים". "די, נחנקנו" למרות שקיים מקלט ציבורי ברחוב מגו־ ריו אין להשאש מספיק זמן להגיע אליו: "עד שאצליח לרדת למטה ייפלו כבר עשרה טילים. וגם אם אגיע למקלט זה לא יעזור כי יש שם מדרגות". בעזרת חברים הקים השאש מעלון באמצעותו הוא יוצא מהבית פעם בשבוע. "המעלון לא יציב וכבר נפ־ לתי ממנו כמה פעמים", הוא מספר. "אני משתמש בו כשאני חייב להגיע לטיפולים רפואיים או לעשות סידורים חשובים". בעקבות פניותיו לעירייה הוצע לו בעבר להתפנות לחדר ממוגן בבית אבות בעיר. "הילדה לא מוכנה להיפרד ממני", הוא אומר. "אם אהיה שם לבד רק אשתגע מדא־ גה לאשתי ולילדה". בפוסט חשוף שהעלה השבוע בפייסבוק ביקש השאש מראש העי־ רייה תומר גלאם לסייע לו בהקמת ממ"ד. אבל השאש לא לבד. משפחות רבות לי־ לדים עם צרכים מיוחדים נותרו כלואות בבתים ללא מיגון ובלי האפשרות להוציא אותם לפעילות הפגה. ל', אמא לשבעה ילדים מתוכם שניים עם צרכים מיוחדים, טוענת כי הממשלה צריכה לפנות אותם מהעיר כפי שנעשה עבור תושבי שדרות ועוטף עזה. "הסיוט הזה חוזר על עצמו כל פעם מחדש", אומרת ל'. תושבת אחרת, אמא לילד עם צרכים מיוחדים בתפקוד נמוך מאוד, נכנסת
סוללת כיפת ברזל. שומרת על התושבים צילום: דו"צ |
אפילו הרקטות לא הצליחו להשבית את השמחה בבית משפחת גבאי בשדרות. איש התקשורת אלברט גבאי ור־ עייתו יסמין נסעו ביום שישי שעבר לאשקלון כדי לחגוג את מסיבת הברית של נכדם הראשון שהתקיימה באחד
המקלטים בשכונת ברנע שהיו בתוך בית כנסת. בני הזוג גבאי ושני ילדיהם הצעירים נאלצו לחזור על עקבותיהם שלוש פעמים בעקבות מטחי הרקטות לעבר האזור, אך סוף טוב הכל טוב. עדן, בנו הבכור של גבאי, ורעייתו אלמוג הזמינו עש־ רות אורחים בלבד לטקס הברית של בנם ארי-מאיר במקלט שהוסב לאולם אירועים. הסבא הטרי גבאי היה נחוש להגיע משדרות כדי להחזיק בידיו את נכדו הראשון. "עברתי בחיי הרבה דברים", אומר גבאי. "חוויתי טילים שחלפו מעליי, ראיתי פצועים וגם הרוגים. אבל התינוק שהיה לי בידיים ריגש אותי יותר מכל דבר אחר. היו לי דמעות של שמחה ואושר בעי־ ניים שהתערבבו עם הדאגה והפחד מהמצב הביטחוני". גבאי מספר על התלאות שעבר בין שתי הערים המ־ טווחות. "זה היה סיפור מסובך להגיע משדרות לא־ שקלון", הוא אומר. "כשהתכוונו לצאת מהבית הייתה פתאום אזעקה ונאלצנו להיכנס חזרה. אחרי כמה דקות היו שוב אזעקות ושוב בומים. ידעתי שאצא לדרך ויהי מה, אבל לא היה לי ברור מה קורה עם אשתי שהייתה בחרדה". בסופו של דבר המשפחה הגיעה בהרכב מלא. "הרגשתי בעננים", אמר גבאי שחזר לאחר מכן לש־ דרות. "הבית שלי פה, העבודה שלי פה ואני לא הולך לשום מקום".
משפחת השאש מאשקלון נשארה בדירה הישנה בשכונת גבעת ציון במשך כל ימי המבצע. אב המשפחה אורי, שהיה הבעלים של דוכן פלאפל מוכר בעיר, סובל מנכות בגפיים התחתונות ומרותק לכיסא גלג־ ) מתגורר יחד עם רעייתו 63 לים. השאש ( ובתו בקומה השנייה בבניין מגורים ישן ללא מעלית וללא מרחב מוגן. "בשל מצבי אני לא יכול להתפנות לשום מקום", סיפר השאש. "בני משפחתי לא רוצים להשאיר אותי לבד בדירה הרעועה ואנחנו נתונים לחסדי שמים". בכל אזעקה נכנסות אשתו ובתו לחדר הפנימי והוא נשאר בסלון. "אני לא מצליח להיכנס לחדר כי הפתח צר מדי בשביל
אברג'ל שמתגורר ברובע ב' מאמין שהפ־ תרון הטוב ביותר למצוקת המיגון הוא קי־ דומם של פרויקטים להתחדשות עירונית. בימים אלה מצויים עשרות בניינים ברב־ עים הוותיקים א', ב', ג', ו' וח' בפרויקטים של התחדשות עירונית, בסיומם יהיה ממ"ד בכל דירה. אברג'ל סבור שבמצב הקיים המיגוניות אינן יכולות לספק מענה ביט־ חוני: "אני לא רואה את התושבים מצטו־ פפים בתוך מיגונית. ותעלה גם השאלה מי זכאי יותר למיגונית ומי פחות. המבצעים הקודמים והמבצע הנוכחי הוכיחו שצריך להאיץ את הבנייה בפרויקטים של תמ"א או פינוי-בינוי כדי להציל חיים ולשפר 38 את איכות חייהם של התושבים".
19.5.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14
Made with FlippingBook - Share PDF online