אשדוד 20.01.23

מה צריך ליצן קהילתי טוב? כישורי משחק בסיסיים אינטליגנציה רגשית יכולת להיות חשוף רגשית אמפתיה גבוהה חוש הומור

שיעור בליצנות. העיקר לבוא עם הנשמה צילום: | תיאטרון ברמוזה

הליצנים שמאירים לקשישים את החיים

"היו אזרחים ותיקים שהצענו להם להשתתף בפרויקט והם סירבו. באופן טבעי יש קשישים שחוששים להכ ־ ניס אדם שהם לא מכירים אל ביתם, במיוחד אחרי שהתרגלו להיות לבד תקופה ארוכה. לכן אחד התנאים של הפרויקט היה לקבל הסכמה מהקשיש או מהקשישה". "בנו עבורנו עולם שלם" גזית, אומנית פרינג' בתיאטרון בר ־ מוזה, אימצה את דמותה של הליצנית "פלורה". "אני מגיעה עם כלי נגינה למרות שאני לא יודעת לנגן", היא מספרת. "אבל בתור ליצנית זה בסדר כי אני עושה צחוקים עם כלי הנגי ־

תייחסים אלינו ושאיכפת להם מאיתנו. מיטל הפכה לבת משפחה שלי, זה מחמם לי את הלב בכל פעם כשהיא באה. היא מצחיקה אותי וטוב לי איתה. אני שמחה שבאמת רואים אותנו ומתייחסים אלינו, שיודעים שאנחנו קיימים". גם ליצנית וגם שדכנית ) ביססה את 46 לאחר ששרית קקון ( יחסיה עם הקשישים אותם היא מבק ־ רת, הבריק במוחה רעיון. היא החליטה לשדך בין הקשישים כך שלא יישארו לבד אחרי שהביקור שלה מסתיים. "שידכתי בין שתי אזרחיות ותיקות שאני מבקרת והן ממש הפכו לחברות", מספרת קקון. "הן הלכו לטיול ביחד, נרשמו לחוג מוזיקה והתנדבו ביחד. זה מרגש לראות שהתרומה שלי נמשכת מעבר לשעות הביקור שלי. יש עוד קשיש וקשישה שהחלו להיפגש אחרי שהכרתי ביניהם. אני מנסה ליצור קשרים ביניהם, שלא יהיו תלויים רק בנוכחות שלי". על היחסים שלה עם הקשישים, היא מספרת: "נוצרו בינינו קשרים עמוקים ואישיים. אני מקבלת מהם הרבה אהבה והם מחכים לטלפון שלי או שאגיע. יש כאלה שמחכים שאבוא לאכול איתם או שהם רוצים לספר לי דברים. אחרים מתגעגעים לצחוקים ולכיף שאנחנו עושים ביחד". צור מאמינה שהחוויה העוצמתית שעוברים הקשישים יכולה להוסיף להם עוד כמה שנים לתוחלת החיים. "בכל פעם שליצן מגיע לביקור יש לאזרח הוותיק חיוך על הפנים", מס ־ פרת צור. "מדובר באנשים שנמצאים בבית כל היום ואף אחד לא דופק בדלת לשאול לשלומם. ההשפעה העוצמתית על הרווחה הנפשית שלהם יכולה שנים לחיות. 10 להוסיף לבן אדם עוד וזה התפקיד שלנו במינהל לשירותים חברתיים, לשפר את איכות החיים של האזרחים הוותיקים". לדברי ארוס יש כוונה להרחיב את הפרויקט בעתיד. "אנחנו מחפשים אנשים עם כישרון בסיסי במשחק אבל בעיקר עם הרבה נשמה", הוא אומר. "כי הליצנות היא רק תירוץ, הכי חשוב זה להיות רגיש לצרכים של הקשישים ולמצוקות שלהם". ¿

עימם טוען שאני החבר הכי טוב שלו, שבכל פעם שאני בא אני מאריך לו את החיים. עם קשישה אחרת, ניצולת שואה שחולה בסרטן, אני שומע ביחד קונצרטים של אופרה. היא מחכה לזה ובאופן טבעי החיוך עולה, השמחה עולה ויש בינינו חיבור מדהים. אצל כולנו הליצנות זה לא המקצוע היחידי ואנחנו רואים בכך שליחות, זה חסד ענק". אוזן מסביר עד כמה לאנשים אותם הם מבקרים יש צורך ברגעי החסד הללו, אבל גם איך זה ממלא אותו בת ־ חושת ערך: "רוב האזרחים הוותיקים שמשתתפים בפרויקט לא פוגשים אנשים מלבד רופאים, כמעט אף אחד לא מתייחס אליהם. אני מרגיש שזו מתנה שאני זוכה לפגוש אותם, שאני מביא שמחה לעולם, אני מרגיש כמו נר בתוך החשיכה בעולם הזה". ארוס, מה סוד הקסם של הליצן שגורם לאנשים חולים או בודדים להגיב אליו? "הדמות של הלץ עם האף האדום והלבוש השונה, שהיא רחוקה מהתד ־ מית של איש מוצלח, שוברת את המח ־ סומים בין הליצן לאדם שמולו. הכנות שהליצן משדר גורמת לאדם מהצד השני להיפתח ולהתחבר אליו". האם הדמות שהליצן עוטה על עצמו הכרחית? "הדמות מסייעת לליצן להגן על עצמו מבחינה רגשית ולשמור על מרחק מסוים מהסיטואציה. עבור הקשישים, שרובם חשים כי הם כבר לא נחוצים בחברה, קל להם להזדהות עם דמות נחותה לכאורה". מה כוללת ההכשרה של הליצנים, האם יש הבדל לדוגמה בין עבודה כליצן רפואי בבית חולים או כליצן קהילתי? "ההכשרה של הליצנים הקהילתיים כוללת שיעורים ביסודות הליצנות והדרכה כיצד לגשת לקשיש ואיך לה ־ גיב בסיטואציות שונות. בניגוד לליצן רפואי שפועל בתוך מסגרת טיפולית רחבה בבית החולים - המפגש בין הק ־ שישים לליצנים הקהילתיים מתקיים בבית במצבים אינטימיים של אחד על אחד. לכך נדרשת אינטליגנציה רג ־ שית גבוהה מאוד מהליצן". האם היו מקרים שבהם התקשורת בין הליצן לקשיש לא הצליחה?

נה. זה פרויקט מטורף ומאוד חשוב והוא מניב פירות. יש המון אזרחים ותיקים שבקושי יוצאים מהבית, או מטעמים פיזיים או כי אין להם הרבה בני משפחה וחברים. יולנדה גרה בקו ־ מה הרביעית בבניין בלי מעלית. קשה לה לרדת ולעלות ארבע קומות ולכן היא לא יוצאת הרבה מהבית ולא פוג ־ שת הרבה חברה. זה עולם ומלואו עבו ־ רה כשמישהו מגיע לבקר אותה ונותן לה יחס ואהבה. הפרויקט מעניק לא ־ זרחים הוותיקים את האפשרות לדבר ולפרוק". הקשר בין גזית ויולנדה הלך והעמיק והיום הן מרגישות כמו משפחה. "אנחנו מדברות בטלפון במהלך השבוע ואני משתפת את יולנדה בדברים בחיים האישיים שלי", מספרת גזית. "לפעמים אני מביאה גם את הילדים שלי לבקר את יולנדה. הקשר בינינו הפך כל כך אישי שאני זו שהולכת איתה בכל שנה לאזכרת הוריה בבית העלמין". גם גזית, כמו אוזן, מרגישה שהיא מק ־ בלת מהפרויקט הרבה יותר ממה שהיא נותנת: "אנחנו כליצנים מקבלים במה כדי להתבטא ובנוסף עושים שמח לא ־ נשים. זה מרגיש לי שאני עושה משהו טוב, חיוני ואפילו הכרחי. זה ממלא לי את הלב ואני נהנית מאוד". יולנדה עצמה נרגשת כשהיא מדברת על המיזם: "עצם זה שבעיריית אשדוד חשבו עלינו ובנו כזו תוכנית, עולםשלם, זה מרגש מאוד. זה לא מובן מאליו שמ ־ "אני משתפת את גזית: יולנדה בדברים בחיים האישיים שלי. לפעמים אני מביאה גם את הילדים שלי לבקר" "אני מנסה קקון: ליצור קשרים ביניהם, שלא יהיו תלויים רק בנוכחות שלי"

ארוס בדמות של מיסטר ג'י. "הדמות מגינה | " על הליצן צילום: אבי רוקח

20.1.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 32