אשדוד 20.01.23

"לא פחדתי לבוא לגור באשדוד, אני חושבת שזה חלק מהמסע שלי, לטייל וללמוד דברים אחרים. בשנה השנייה כששיחקתי 2005 שלי בישראל, בשנת בהפועל חיפה/מוצקין, היה מחבל מתא ־ בד שניסה להתפוצץ בקניון בנתניה ונ ־ עצר על ידי אנשי האבטחה. ראיתי את זה וזה קצת העיר אותי. אמרתי לעצמי: 'היי, אני גרה במדינה הזו'. אז התחלתי לחקור קצת את ההיסטוריה של ישראל, קראתי וזה רק עשה אותי יותר אסירת תודה שאני כאן. זה גרם לי להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת מאשר רק להיות כאן ולחיות את 'החיים האמרי ־ קאים' שלי בישראל. הבנתי את ההיס ־ טוריה, את האנשים כאן וכל מה שהולך וזה היה חשוב לי. האם אני פוחדת? לא. יש אלימות בכל מקום, באמריקה יכול לקרות מצב שירו בי במהלך שוד אקראי. מסוכן לא רק בישראל. אז אני פשוט חיה את הרגע, רגועה ויודעת שמה שאלוהים רוצה שיקרה לי, זה מה שיקרה". מה דעתך על היחס לנשים בספורט הישראלי והבינלאומי? "אני רוצה מאוד שספורט הנשים יהיה יותר נצפה גם בישראל וגם בעולם בכלל. אני חושבת שזה בהחלט אפשרי. אני אשמח שיותר ספורט נשים ישודר בטלוויזיה, שיהיו יותר ראיונות עם הש ־ חקניות והמאמנות, צריך להעניק לליגה הזאת במה וכך זה יהפוך למוערך כאן. צריך להיות יותר נגישות לליגה הזו. מגיע לנשים הצעירות האלו שעובדות קשה, גאות במדינה שלהן ובספורט, לקבל במה". מה החלומות שלך? "אני חיה את החלום שלי. אני תורמת לכדורסל ועושה משהו שאני בהחלט אוהבת, זו התשוקה שלי. יותר מזה, כדו ־ רסל מאפשר לי להתמודד עם התשוקות היותר עמוקות שלי שזה בעצם אנשים, לעזור לאנשים ושאנשים יעזרו לי, כל הזמן ללמוד וכל הזמן להראות לאחרים. כדורסל זה פשוט כלי, זה כלי לשרת את התרבות. אני יכולה לנסוע ולראות את העולם, לפגוש אנשים שונים, לעשות דברים שונים. אני פשוט מעריכה את החיים, ומעריכה את כל מה שהמשחק הזה אפשר לי לעשות. אני בן אדם מאוד אסיר תודה. אז בכל מה שנוגע לחלומות ולשאיפות שלי, אני חיה אותם כרגע ועוברת לאן שהנשמה שלי אומרת לי לעבור". ¿ "אבא שלי חלה בדמנציה ובסוף איבדתי אותו בחודש מרץ האחרון. הוא היה חלק מאוד מוביל בחיים שלי וזה היה קשה עבורי. אבא גידל אותי, לא גדלתי עם אמא שלי. הוא חלק גדול ממה שאני, הוא יצר את הנשמה ואת הכישרון שלי ופשוט נתן לי הכל כדי שאצליח ואגיע לרמה בה אני נמצאת היום. בשבילי לאבד אותו היה פיצוץ ענקי ודי נכנסתי לדיכאון"

מהעיר: "אני גרה ממש ליד הים ולגמרי אוהבת את זה. העיר יפהפייה ושלווה ואני נהנית להיות כאן. שיחקתי בישראל במשך כמה שנים אז אני מכירה כבר את המדינה ואוהבת אותה. כשהייתי צעי ־ רה הייתי לפעמים מטיילת ומבלה בתל אביב, אבל אני בגיל אחר אז אני אוהבת להיות באשדוד. אני אוהבת את השלווה, ללכת למסעדות ולנסות דברים שונים. אני מאוד טובה בלצאת עם עצמי ולע ־ שות דברים לבדי, זה חלק מהלמידה שלך עם עצמך". איך זה לחיות בישראל? "הפעם הראשונה שלי פה הייתה , 23 כשהייתי כדורסלנית בת 2004 ב ובגיל הזה הייתי מפוחדת. לא הייתה לי השקפת עולם רחבה במיוחד מכיוון שכ ־ שאת גדלה במקום מסוים זה הדבר היחיד שאת מכירה. אבל הברכה במקצוע הזה היא היכולת לנסוע ממקום למקום, לחוות ולהסתגל לתרבויות שונות. אני מאוד אוהבת את ישראל, היא באיזשהו מקום מאוד בשבילי. אני לא מישהי שבקלות מתגעגעת הביתה אז אני נהנית מכל רגע וחיה את הרגע. זו ברכה להיות כאן". אשדוד ספגה אש כבדה במהלך המ ־ בצעים מול עזה. לא פחדת לבוא לגור כאן?

איך את מסכמת את העונה של אש ־ דוד עד כה? "כמובן שיש לנו עוד הרבה לעשות כדי להשיג את המטרות שלנו, אבל אני חושבת שאנחנו מתקדמות בצורה טובה עד כה. אנחנו כל הזמן מנסות להשתפר, ואנחנו בהחלט קבוצה טובה יותר מהק ־ בוצה שקיבלתי בנקודת ההתחלה לפני כמה חודשים. זה מדהים שאנחנו בלתי מנוצחות אבל אני לא רוצה להסתכל עלינו דרך העדשה הזו. בשבילי העניין הוא - האם אנחנו משתפרות צעד אחר צעד? האם אנחנו נהיות חכמות יותר במשחק שלנו? האם אנחנו מתקרבות למטרות שלנו יום אחר יום ומשחק אחר משחק? ככה אנחנו מתייחסות לדברים". עד כמה את מאוכזבת מההדחה מהיורוקאפ, ועוד מול אליצור רמלה? "אני בהחלט מאוכזבת מהתצוגה שלנו מול רמלה ביורוקאפ, אבל זה נגמר, אנ ־ חנו חייבות להמשיך הלאה. יש לנו את הקבוצה החזקה ביותר בישראל והמטרה היא לזכות באליפות". "זו ברכה להיות כאן" ווילינגהאם מתגוררת בשכונת המ ־ רינה באשדוד ומספרת כי היא מרוצה

פשוט קורה. האם זה משתפר? אנשים אומרים לי שבאיזושהי נקודה זה כן משתפר, אבל אני עדיין באבל". לנצח וליהנות מהמסע מעבר לתחושתה הנפשית-רוחנית, ההחלטה של ווילינגהאם נראית מוצ ־ לחת גם מבחינה מקצועית. מכבי בנות אשדוד מחזיקה במאזן מושלם והיא בלתי משחקי ליגה. אתמול 12 מנוצחת לאחר (חמישי, אחרי מועד סגירת הגיליון) הובילה ווילינגהאם את הקבוצה בגמר גביע המדינה מול מכבי חיפה. המטרה של הקבוצה היא להחזיר את האליפות הביתה לאחר כמה שנים שחונות, ולשם כך האמריקאית הגיעה לעיר הנמל. בינ ־ תיים, בזירה האירופית נחלו האשדודיות מפלה והודחו בדרבי ישראלי מול הירי ־ בה המרה אליצור רמלה. ווילינגהאם מודעת לציפיות הגבוהות: "כמובן שבאשדוד המטרה בכל שנה היא לזכות באליפות. אבל יחד עם זאת אנחנו גם רוצות ליהנות מהמסע, להיות קרובות יותר אחת לשנייה ולבנות את הכימיה שלנו ביחד. כל אלה הם דברים חשובים על מנת שנוכל להשיג את המטרות שלנו".

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 20.1.2023 39

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker