אשדוד 25.03.22

פעילות במועדון לוותיקי העיר צילום | שדרות באדיבות העירייה

"אם אני מתנדבת אז גם המתנ"ס מתנדב למען הקשישים" אחרי שנים בעבודה עם קשישים יצאה ליליאן חיה קסלסי לפנסיה והקימה בהתנדבות את מועדון הגמלאים של ותיקי העיר שדרות

שמאפיינים את ליליאן אחד הדברים ) משדרות עוד מצעירותה היא 70 חיה קסלסי ( עבודתה עם קשישים. אלקסלסי עבדה בחברת "עמיגור" וסייעה לשכן קשישים חסרי אמצ ־ עים. בהמשך עברה למחלקת הרווחה העירונית ושם הייתה אחראית על תחום הקשישים בשד ־ רות. "כל מה שהיה קשור לקשישים עבר דרכי, מאישור ציוד ועד לפעולות כמו ליווי קשי ־ שים ללא משפחה שמעוניינים להיקלט בבית שנים בעירייה 17 אבות", היא מספרת. לאחר החליטה קסלסי לעבור למגזר הפרטי ועבדה בעמותת מט"ב (מטפלות בית), שנותנת שירות לקשישים שזקוקים לעזרה בתפעול הבית. , חייה השתנו מהקצה אל הקצה 58 ואז, בגיל בשל גידול סרטני שהתגלה בגופה. "המצב שלי לא היה טוב", היא משחזרת. "הגעתי לבית החולים באיחור עם גרורות וממש נלחמו על חיי. עברתי טיפולים אגרסיביים, עברתי הרבה טיפולי כימותרפיה והרבה יותר הקרנות ממה שמקובל בדרך כלל. ההקרנות שרפו אותי והגבילו אותי בדברים הבסיסיים ביותר

צילום מאלבום פרטי

ליליאן חיה קסלסי. "היו מגיעים ארבעה "160 גמלאים, היום יש

חיי תרבות לקשישי העיר. "היו לנו הצגות יפות במתנ"ס והאולם היה כמעט ריק. הייתי יושבת על הרשימות של תושבי העיר, עוברת בן אדם אחר בן אדם, מתקשרת ומספרת להם על ההצגות ומזמינה באופן אישי. זה עבד כמו קסם, האולם התמלא עד אפס מקום". המהלך המצטיין הזה גרם לאנשי המתנ"ס לבקש מקסלסי להצטרף לוועדה שדנה על בחירת תכנים לפעילויות לגמ ־ לאים. קסלסי ניצלה את ההזדמנות כדי להיאבק למען הקמת מועדון לוותיקי שדרות. משהוקם המוע ־ דון היא החלה להתנדב בו באופן קבוע. היא גילתה שהמקום צריך ממנה קצת יותר. "היו מגיעים אולי ארבעה גמלאים למפגשים הש ־ בועיים", היא מספרת. "ואז, הציעו לי לנהל את המועדון בעצמי. כיום, לאחר שבע שנים שאני עומדת בראש מועדון ותיקי העיר גמלאים, שלפחות 160 שדרות, רשומים בו חצי מהם מגיעים באופן קבוע בכל יום רביעי אל המתנ"ס ונהנים מפעילויות כמו יוגה, הר ־ צאות, זמרים והצגות - והכל במימון העירייה והמתנ"ס. זה היה התנאי שלי, אם אני מתנדבת אז גם המתנ"ס יכול להתנדב עבור הקשישים". נשמע חלומי. "אני תמיד אומרת לקשישים: אתם לא אוכ ־ לוסייה שצריכה רק לרקום, לסרוג ולשתות כוס תה. אתם אוכלוסייה משכילה שצריכה ויכולה ללמוד דברים חדשים. לכן אני דואגת לתכנים חדשים ומעניינים. זה עושה לכולנו טוב". ¿

בתפקוד. לאחר שנה מאוד קשה שע ־ ברתי הצליחו להציל אותי. אני במעקב וזה סרט שלא נגמר, אבל אני מאושרת כי אני חיה, כמו השם השני שלי, שנוסף בעצתו של הרב איפרגן בזמן שחליתי". כשהייתה חולה כתבה קסל ־ סי ספר בו תיארה את הטיפולים, הסבל והתלאות שהיא עוברת. לספר

הכל זהב

היא קראה "חייבת לנצח". "לא מכרתי את הספר כי לא רציתי לעשות כסף מהמח ־ 100 לה הארורה הזו", היא אומרת. "הוצאתי עותקים וחילקתי אותם לרופאים, למשפחה, לחברים ולשאר האנשים שתמכו בי במהלך התקופה הקשה". קסלסי, שנאלצה לצאת לפנסיה מוקדמת בשל מצבה הבריאותי, החליטה כשהחלימה לחזור לפעילות - ופנתה למתנ"ס העירוני בבקשה להתנדב. "בתור אישה שעבדה קשה כל החיים לא יכולתי לתאר מצב שבו אני אהיה בבית. אהבתי את העבודה שלי, עשה לי טוב לקבל מילים טובות מהקשישים ובזמן המחלה כל זה נעלם לי". הג'וב הראשון שלקחה על עצמה היה לספק

48

25.3.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום