אשדוד 26.01.24

הפעוט הג'ינג'י שנחטף לעזה עם אמו שירי ואחיו אריאל נולד לפני שנה בבית החולים באשדוד ‰ טל בן וליד מנהלת מחלקת היולדות משתפת בתמונה שנמצאה השבוע בקבוצת הוואטסאפ: "התינוק שנולד תחת הידיים שלנו נמצא במקום לא בטוח" זיכרון מחדר הלידה: היום הראשון בחייו של כפיר ביבס הקשר של אסותא אשדוד לתינוק החטוף

מדינה במלחמה החטופים

אלי לוי

חיפוש מקרי בקבוצת הוואטסאפ של מחלקת היולדות העלה את הזיכרון המרגש: התינוק כפיר

צילום מסרטון

ביבס שציין בעזה יום הולדת שנה נולד בבית החולים אסותא אשדוד. התינוק הג'ינג'י שנחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז יחד עם אמו שירי ואחיו אריאל נולד ביום בבוקר. 6:00 בשעה 18.1.23- רביעי, ה המיילדות שהביאו מאז אלפי תינוקות לאוויר העולם שכחו מהאירוע עד שנ־ מצאה תמונה של האב ירדן כשהוא אוחז בבנו דקות ספורות לאחר הלידה. "כל כך התרגשנו לגלות שהתינוק שכל העולם מתפלל להשבתו נולד פה אצל־ נו", מספרת מנהלת המחלקה טל בן וליד. "יש פה אלפי לידות בשנה והמיילדות לא יכולות לזכור את כל התינוקות והאמהות. התמונה שמצאנו השבוע גרמה לנו להפ־ תעה עצומה". "לראות אותו בבית" כפיר נכנס ללבם של מיליוני אזרחים ברחבי העולם לאחר שמחבלי החמאס פרסמו סרטון מרגעי החטיפה שלו בשב־ עה באוקטובר. בסרטון נראית האם שירי כשהיא מרימה בידיה את כפיר ואריאל ומנסה לגונן עליהם מהמחבלים המר־ צחים. בהמשך התברר כי גם האב ירדן נחטף ומוחזק בנפרד משאר בני משפחתו. בסוף השבוע האחרון ציינו את יום הולדתו הראשון של כפיר בטקסים ועצרות ברחבי הארץ ובעולם, תוך הפרחת בלונים כתו־ מים ונשיאת תפילה לשובו של התינוק שהעביר רבע מחייו במנהרות החשוכות והלחות של עזה. האירוע העצוב קיבל משמעות מיוחדת במחלקת היולדות באסותא. "כולנו עצ־ רנו לרגע כדי לזכור ולעכל את העובדה שתינוק שנולד תחת הידיים שלנו נמצא במקום לא בטוח", אומרת בן וליד. "זה "אני לא רוצה לחשוב מה היה עלול לקרות אם הטיל היה נופל כמה מטרים ימינה או שמאלה" "לידה בתקופת מלחמה היא אירוע מורכב. הרבה נשים מעדיפות ללדת אצלנו כי מבנה בית החולים ממוגן"

שירי ביבס והילדים בבוקר החטיפה

אחות ודוגמה אישית כשהפניקה בבית בשיאה ומאות רקטות פילחו את השמים, נאלצה בן וליד לנהל מרחוק את מחלקת היולדות שנכנסה לכו־ ננות חירום. "באותו בוקר היו במשמרת עובדות מקיבוץ יד מרדכי וקיבוץ סעד שנפגעו מהמחבלים", היא אומרת. "הן היו בדאגה עצומה לבני המשפחה שנשא־ רו בבית. בנוסף, עובדות שהיו אמורות להתחיל משמרת חדשה לא הגיעו בגלל הנסיבות. זה היה יום קשה שבו הצוות עבד הרבה שעות נוספות". בן וליד ומשפחתה התפנו למגורים זמ־ ניים בהוד השרון. למנהלת המחלקה לא היה הרבה זמן לשקוע במחשבות על הבית שנהרס והיא חזרה במהרה לעבודה. "נס־ עתי כל יום מהוד השרון לבית החולים באשדוד", היא מספרת. "כמנהלת הייתי חייבת לשמש דוגמה ולתפקד בשעה הקשה". את המסירות והאחריות על חיי המטו־ פלים היא ינקה מאביה, ד"ר אלי בן וליד, שניהל במשך שנים את חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון. בן וליד בחרה בתחום הסיעוד בניגוד לשלושת אחיה שהמשיכו בדרכו של האב: אתי היא רו־ פאת עור, שני פסיכולוגית קלינית ואורי האח הצעיר לומד רפואה. "אני חוש־ בת שלהיות מיילדת זה יותר משמעותי מלהיות רופא", היא אומרת בחיוך. "יש לי אבא שהוא עילוי, רופא ברמ"ח איבריו עם נתינה ועשייה. עד היום אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים על עבודתו". המחלקה בראשותה מבוקשת מאוד בע־ תות לחימה: "הרבה נשים מעדיפות ללדת אצלנו כי מבנה בית החולים ממוגן. לידה בתקופת מלחמה היא אירוע מלחיץ, לח־ ששות הרגילים מתווסף הפחד כי הילד יגדל במציאות ביטחונית לא פשוטה. המ־ טרה שלנו היתה להעניק ליולדות חוויה מכילה וחיובית, והצלחנו למרות המורכ־ בות". ¿

צילום באדיבות טל בן וליד | כפיר וירדן ביבס בחדר הלידה. אנונימים ומאושרים

בן וליד. הבית נפגע מרקטה בשבת השחורה

חיזק אצלנו את הכמיהה לראות אותו חוזר הביתה בריא ושלם יחד עם משפ־ חתו". מפרוץ המלחמה גדל העומס במחלקת היולדות. "אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים", אומרת בן וליד. "יש לנו יול־ דות שגרות באזורים אחרים ופונו מבתיהן, מטופלות שחוו טראומה שקשורה למלח־ מה ואנשי צוות שגרים בדרום". ) תושבת אשקלון מספרת 39( בן וליד על הטראומה האישית שחוותה בשבת השחורה. בשעה שבע בבוקר, זמן קצר

אחרי שהחלו האזעקות, נפלה רקטה בכ־ ניסה לביתה. חייהם של בן וליד ושלושת ילדיה שהסתתרו בממ"ד ניצלו, אך הבית נהרס - הרסיסים חוררו את הדלתות, החלונות והקירות. "זה היה יום קשה ובו־ קר מסויט", היא אומרת. "אני לא רוצה לחשוב מה היה עלול לקרות אם הטיל היה נופל כמה מטרים ימינה או שמאלה. החשמל נותק, האינטרנט קרס ולא ידענו לאן ללכת ולמי לפנות. נשארנו בממ"ד שעות עד שכוחות ההצלה הגיעו ואישרו לנו לצאת".

26.1.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 12