אשדוד 26.01.24

ניר עוז, סיפור אהבה

מדינה במלחמה הסולידריות

בקיבוץ, במלון המפונים ובקרית גת: הצעירים של כפר הסטודנטים בניר עוז עברו לגור עם הקהילה במגדלים החדשים בשכונת כרמי גת ‰ הם מרוצים מהשדרוג בתנאים ("אנחנו שני שותפים בדירה גדולה") אבל חולמים על תקומתו של גן העדן הקטן בעוטף: "חצי מאיתנו רוצים להגיש בקשת תושבות לקיבוץ"

ליאב אחאבן

שירז ברזילי, סטודנטית לקו־ לנוע במכללת ספיר שמככבת בימים אלה בקמפיין "אנשי

צילום: פרטי

הסטודנטים במתחם כרמי עוז. הולכים אחרי הקהילה

השעה" של מפעל הפיס, לא תכננה להיות מפורסמת. החוויה הסטודנ־ טיאלית שלה הסתכמה במגורים בקי־ בוץ ניר עוז במסגרת כפר הסטודנטים קדמה ובהשתלבות בקהילה, והיא אפילו תכננה להגיש בקשה לתושבות בסיום התואר. המחבלים שטבחו בקיבוץ בש־ בעה באוקטובר שרפו את כפר הסטוד־ נטים וברזילי הרגישה כי גורלה נקשר בגורלם של החברים לעד. היא פונתה עם הקהילה לאילת והיתה לצדם ברגעי האושר כשחלק מהח־ טופים חזרו מהשבי ובשעות הקשות כשהם בכו על אובדן יקיריהם. עכשיו היא וחבריה הסטודנטים גרים עם חברי הקיבוץ במתחם החדש בקרית גת ומ־ סייעים להם להסתגל לחיים במגדלים עם מרפסות במקום מדשאות ומעליות במקום קלנועיות. "שרפו את הכפר" כפר הסטודנטים הוקם בקיבוץ לפני ארבע שנים על ידי ארגון "קדמה סטודנטים 20 התיישבות צעירים". ממוסדות אקדמאים בדרום, ביניהם מכ־ ללת ספיר ומכללת אשקלון, גרו ביחי־ דות דיור במתחם קטן עם חלקות דשא מוריקות, עסקו בפעילות התנדבותית והתאהבו ברוח השיתופית ובאווירה הפסטורלית. באוקטובר היו 7 בבוקר שמחת תורה ב בכפר ארבעה סטודנטים שהתעוררו יחד עם חברי הקיבוץ לסדרת אזעקות שלא הכירו לפני כן. "קיבלנו הודעה בקבו־ צת הוואטסאפ של הקיבוץ שיש שני מחבלים ליד המרפאה שלבושים כמו חיילים", משחזרת ברזילי. "חשבנו שי־ שתלטו עליהם תוך שעה, אפילו לא נע־ לנו את הדלתות של הממ"ד. כמה דקות לאחר מכן שמענו את הירי מתקרב". המחבלים חדרו למתחם הסטודנטים וירו על הממ"ד בו שהו ברזילי וחבריה. לאחר מכן הם נכנסו ליחידת הדיור של סטודנט נוסף: "הדלת ביחידה של רון היתה מעץ והם הצליחו להיכנס. ראינו בחדשות סרטונים של דירות העץ בכפר עולות באש וממש דאגנו. בדיעבד הת־ ברר כי שני מחבלים ישבו על הספה בממ"ד ולא הבחינו שרון שכב מתחת". אחר הצהריים הגיעו לקיבוץ חיילים וברזילי וחבריה נחשפו 13 של שייטת למימדי ההרס בכפר הקטן: המחבלים יחידות 28 שרפו את כל המתחם, ומתוך דיור ניצלו רק שתי דירות בהן שהו אר־ בעת הסטודנטים. "החיילים לקחו אות־ שעות פינו 24 נו לשטחי כינוס ואחרי אותנו לאילת", מספרת ברזילי. פרט לארבעה סטודנטים שפרשו מה־ פרויקט בעקבות האסון, המשיך הכפר

"באילת חנכתי את עידן קוניו והחיבור בינינו ממש חזק. צללתי איתו ועם אביו, הלכנו לטייל ביחד בקניון וביליתי זמן עם המשפחה" "לכל החברים יש כאב ואובדן גדול. הם מאוד עייפים ומותשים, קשה להם במאבק הזה" "אנשים בכו כל הזמן וישבו בלובי או ברחבת המלון כי הם לא הצליחו להתרגל לחדרים"

הפעילות שעשו בקיבוץ. "היינו מפעי־ לים את הפאב בניר עוז ויש מתחם בסמוך לבניינים שאנחנו אמורים להפוך לפאב החדש", אומרת ברזילי. "אנחנו רוצים להחזיר את עגלת הקפה ולהרים את הפעילויות בחגים". במגדלים החדשים נותרו מספר דירות ריקות שממתינות לשובם של החטופים. "לכל החברים יש כאב ואובדן גדול", אומרת ברזילי. "הם אנשים מדהימים וחזקים שמפתיעים אותי בכל פעם מחדש בעוצמות שלהם". "הם הבית שלי" ראש הכפר אילי מרקוביץ', סטודנ־ טית שנה ג' לתרבות ומחול במכללת ספיר, מספרת כי הפעילות שלהם מת־ מקדת כרגע בשיקום הקהילה. "אנחנו עסוקים בסוג של בנייה מחודשת של הקשר שלנו עם הקיבוץ", היא מסבירה. מרקוביץ', תושבת תל אביב, התאהבה בקסם הקיבוצי וראתה את עצמה ממשיכה לגור בניר עוז אחרי התואר. אסון השבעה באוקטובר נטע בלבה זר־ עים של ספק: "קשה לי לדמיין מציאות שבטוח לגור שם. אני ורבים מהסטוד־ נטים רצינו להישאר מעבר לתקופת הלימודים אבל תחושת ההפקרות היא מאוד עמוקה". עבור ברזילי, שהגיעה לכפר מהיישוב מיתר, הקיבוץ הוא הקהילה ואותם היא לא מתכוונת לעזוב. "הייתי אמורה לעבור לשדרות אחרי שנה אבל התאהבתי במקום", היא אומרת. "חצי מהסטודנטים בכפר רוצים להגיש בקשת תושבות לקיבוץ, גם אחרי מה שהיה. אני לא יודעת אם הקיבוץ יחזור פיזית לניר עוז אבל הקהילה הם הבית שלי לכל דבר. אני בקשר קרוב עם כולם ואלך איתם לכל מקום". ¿

שהמשפחה שלי תאמץ את שירז". כשהקיבוץ סיכם על מעבר למגורים הזמניים בשכונת כרמי גת בקרית גת, היה לה ברור שהיא מצטרפת: "נעשה כל מה שאנשי הקיבוץ מבקשים כדי לשקם את הקהילה ולהשאיר אותה מגובשת". לאחרונה נכנסו הסטודנטים לדירות החדשות במגדל המגורים במתחם שנ־ קרא "כרמי עוז". כל שני סטודנטים חולקים דירה מרווחת ומאובזרת, שדרוג משמעותי מהחדר הדחוס במלון בו שהו בשלושת החודשים האחרונים. "המע־ בר לקרית גת הציף רגשות מעורבים", אומרת ברזילי. "מצד אחד כיף לגור סוף סוף בבית אבל מצד שני זה לא כמו בקיבוץ. קשה לגור בבניין, זה מרגיש קצת מנוכר. התרגלנו לפתוח את הדלת ולראות את כולם בחוץ בדשא ובמרח־ בים המשותפים. בינתיים אנחנו עוזרים בכל מה שצריך - אם זה לסדר מחסנים, לסחוב ארגזים ולבצע כל מיני עבודות קטנות". בקרוב מקווים הסטודנטים לחדש את

להתקיים במלון המפונים באילת. הם הצטופפו שישה סטודנטים בחדר ובמ־ קום לטייל בשבילים הפורחים של הקי־ בוץ הם הסתובבו במסדרונות הצרים של המלון. "היה מאוד קשה בשבועות הרא־ שונים", היא מספרת. "כולם בכו כל הזמן וישבו בלובי או ברחבת המלון כי הם לא הצליחו להתרגל לחדרים, אבל היינו מוקפים באנשי מקצוע שעטפו אותנו". יש לי חדר משלי במהלך השהייה באילת מצאה ברזי־ לי חבר חדש - הילד עידן קוניו ששני דודיו דוד ואריאל עדיין חטופים בעזה. בנות הדודות של עידן, התאומות אמה ויולי ואמן שרון, חזרו הביתה בעסקת שחרור השבויים. "החיבור עם עידן ממש חזק", מספרת ברזילי. "צללתי איתו ועם אביו באילת, הלכנו לטייל ביחד בקניון וביליתי זמן עם המשפחה". עידן מככב לצדה בתשדיר של מפעל הפיס, שם הוא אומר: "כשנחזור לניר עוז אני רוצה

כפר הסטודנטים בניר עוז. לא נשאר זכר

26.1.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 16