אשדוד 26.07.24

"קפצנו דרך פתח קטן קומה אחת למטה עד שנגענו ברצפה" אמא לביאה שחילצה את ילדיה מהמעלית: דקות היו תקועים הודיה שחר וילדיה שי-לי וגבריאל במעלית בבניין מגוריהם ‰ כשהכבאים בוששו להגיע 25 במשך היא מצאה כוחות, דחפה את הדלת ושחררה אותם לחופשי ‰ "זה היה נראה כמו נצח"

באוקטובר. "באותם רגעים חשבתי מה עבר על המשפחות שהסתתרו שעות בממ"ד או בארון כשהמוות אורב להן בחוץ", היא אומרת. "למרמ בה המזל לא היו איתנו אנשים מבוגרים, אני לא יודעת איך הם היו מסתדרים. גם אני יכולתי להמ תעלף כי אני חולת אסטמה". מ � דקות אחרי שנכנסו ל 26 , כ- 10:53 בשעה עלית, חילצה שחר את עצמה ואת ילדיה. "אחד השכנים צעק לי שאנסה לדחוף בכוח את הדלת", היא משחזרת. "פתאום ראיתי פתח קטנטן וקפצנו ממנו כמעט קומה אחת למטה עד שנגענו ברצמ פה". כשהכבאים הגיעו כמה דקות לאחר מכן היא שלחה אותם חזרה לתחנה: "בעיניי היתה כאן רשמ לנות, למה לקח להם כל כך הרבה זמן?". החוויה המפחידה תיצרב אצלם עוד הרבה זמן. "הילדים לא הפסיקו לבכות במשך כמה ימים אחרי האירוע", היא מספרת. "הם אמרו שלא יכנסו יותר למעליות. עברנו דירה לא מזמן ובמקום להתלהב מהבית החדש הוא משויך עכשיו לפחד ומצוקה". מאיגוד הכבאות נמסר בתגובה: "ראשית אנחמ נו מצרים על התחושה הלא נעימה שחוו האמא וילדיה. לאחר בדיקה עם קצין המבצעים עולה והגיעו 10:30 כי הכבאים יצאו מהתחנה בשעה צ � . החילוץ לא בוצע על ידי ה 10:43 לבניין ב וות. לוחמי האש עושים ויעשו הכל לטובת האזרח במקצועיות ובמהירות המרבית". ¿

אלי לוי

דקות אבל להודיה שחר 25 אלה היו רק ושני ילדיה הקטנים זה הרגיש כמו נצח: "נתקענו במעלית של הבניין בלי חשמל ובלי אוויר". לטענתה, הכבאים הגיעו באיחור אחרי שפילסה לבדה את הדרך החוצה. בבוקר יום שישי שעבר נכנסה שחר למעלית בבניין מגוריה ברחוב מצדה יחד עם בתה שי-לי (שבע) ובנה הקטן גבריאל (חמש). היא לחצה על קומת הקרקע כשלפתע כבה האור והמעלית נעצמ רה. שחר השתדלה לשדר רוגע לילדיה ואמרה להם כי התקלה תיכף תסתדר. לאחר זמן קצר הבינה שהם תקועים: "הרגשתי נורא, היו לי פחדים שעוד רגע המעלית תקרוס ואנחנו ניפול יחד איתה. הילדים הרגישו מחנק ונטפו זיעה. אמרתי להם להוריד את הבגדים כדי שלא יאבדו נוזלים, לא ידעתי כמה זמן יעבור עד שנצא משם". שחר הזעיקה את מכבי האש והמתינה שהכבאים יגיעו לחלץ אותם. אך הדקות נקפו ולא הגיע מושיע: "הבת שלי נכנסה לפניקה ואמרה לי כל שנייה 'אמא אנחנו הולכים למות', ודווקא הקטן היה קצת יותר רגוע. הזמן זחל ולא הבנתי למה הכבאים מתעכבים". תחושת חוסר האונים, כשהם ספונים בתוך חלל 7 קטן וחשוך, גרמה לה לחשוב על מאורעות ה

"הילדים הרגישו מחנק ונטפו זיעה. אמרתי להם להוריד את הבגדים כדי שלא יאבדו נוזלים"

צילום: פרטי | " הודיה, שי-לי וגבריאל. "לא נכנסים יותר למעלית

26.7.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14