אשדוד 27.10.23

פתוחים לעסקים: "חייבים להמשיך לחיות" הם הקדימו את שעות הסגירה, צמצמו את מספר העובדים ובמקום לספור רווחים הם מנסים למזער הפסדים ‰ הכירו את בעלי העסקים שנחושים לחזור לשגרה: "אנחנו רוצים לשמח את האנשים"

ליאב אחאבן

שבועיים בבית הספיקו למסעדן אידי ישראלוביץ' מאשדוד. ביום שישי שעבר הוא נקט בצעד יוצא דופן ופתח במתכונת מצומצמת את שתי המי סעדות שבבעלותו: מסעדת הדגים המיתוי לוגית באזור התעשייה ומסעדת החוף בקשי תות. "אנחנו צריכים לחיות ולעבוד", מסביר ישראלוביץ'. "אנשים התקשרו אליי, שאלו למה אני סגור וביקשו לבוא לאכול. נמאס להם לאכול רק שווארמה ופלאפל כשהטחיי נה נוזלת עליהם. אנשים רוצים לשבת ולאי כול ארוחת צהריים, לשמוע מוזיקה שקטה, להרגיש קצת אווירה, לראות אנשים". מספר השיגורים לעבר אשדוד פחת אמנם משמעותית בשבוע האחרון אך התושבים עדיין צמודים לשידורי החדשות מסביב לשעון ומתקשים לעשות סוויצ' במצב הרוח. ההיענות הנמוכה של הציבור לצד איום הרי קטות גורמים לבעלי עסקים רבים להשהות את החזרה לשגרת חירום. בעלי מסעדות רבים עמם שוחחנו מעדיפים להמתין עד שתהיה ודאות מסוימת לגבי המשך הלחימה, בדגש על סוגיית הכניסה הקי רקעית לעזה. למרות שבמרי כזי הקניות הקטנים ובקניונים מתקיים מסחר בהיקף קטן, מוקדי הבילויים בחופי הים ובמתחם מרטין בובר שוממים. "אסור לנו להיכנע" מסעדת החוף פופולרית מאוד בקרב הצי 17:00 עירים ופתיחתה, גם אם עד השעה בלבד, נתנה להם קצת אוויר לנשימה. בחוי פי הים פזורות מיגוניות בודדות שמעניקות תחושת ביטחון קלה אל מול אווירת האיני סוף של הים הפתוח. "אנשים מגיעים לאכול ארוחת בוקר או צהריים או סתם יושבים על כוס קפה מול הים", אומר ישראלוביץ'. "עדיין לא מדובר במספרים שהיינו רגילים אבל זוהי התחלה". במסעדת הדגים התנועה דלה יותר: "אני שים באשדוד לא כל כך יוצאים מהבית, אבל מגיעים לקוחות שעובדים בסביבה ורוצים לאכול צהריים, או אנשי כוחות הביטי חון ואנשי צבא שיורדים לדרום ועוצרים להפסקה". לתושבים שמעדיפים להישאר בקרבת מרחב מוגן, לישראלוביץ' יש מסר מ' מהמסעדה ואפשר 20 מרגיע: "יש ממ"ד שניות". 45 להגיע אליו תוך מבחינתו החזרה לפעילות היא חלק מהחוי סן הלאומי. "לדעתי זו הולכת להיות מלחמה ארוכה אבל אנחנו נמשיך לעבוד, לפחות במתכונת הנוכחית", הוא מכריז. "אחרי ששחטו אותנו חייבים להמשיך לחיות. אסור לנו להיכנע". במציאות הנוכחית הוא לא מצפה לספור את השטרות בדרך לבנק: "אנחנו לא מתי כננים להרוויח, אנחנו פשוט רוצים לחיות כרגיל עד כמה שאפשר. מבחינה כלכלית לא משתלם לנו לפתוח אבל אנחנו אוהבים

ישראלוביץ': "לא משתלם לנו לפתוח אבל אנחנו

מדינה במלחמה

צילום: פרטי | " מ' מהמסעדה 20 ישראלוביץ' במסעדת הדגים. "יש ממ"ד

אוהבים ורגילים לארח אנשים"

מנסים לשרוד

צה ממתווה הפיצויים המסתמן של משרד האוצר. "המתווה המוצע זה בדיחה", אומר אחוזים 70- הרוש. "העבודה ירדה לפחות ב ולא רק שאני לא מרוויח, אני מפסיד. זה לא מכסה לי אפילו את השכירות, זה כמו לשים פלסטר לפצוע ירי". למרות שהצפי הוא למערכה ארוכה, הרוש אופטימי: "המצב לא יישאר ככה, נחזור בסוף לסוג של שגרה. אנשים לא יוכלו להישאר בבית לאורך זמן, כמו שהיה בקוי רונה. בינתיים אין לי יותר מדי מה לעשות חוץ מלעבוד ולקוות לטוב". בין בעלי העסקים שחזרו לפעילות מדוי רגת נמנים מעצבי השיער שנשים וגברים רבים לא יכולים בלעדיהם. אליאור מורדוך, הבעלים של מספרת "המשחטה" במרכזון י"ג, פתוח לעסקים בהתאם לדרישת הלי קוחות. "הם שלחו הודעות ושאלו מתי אני פותח כי הם צריכים להסתפר", מספר מוי רדוך. "הבנתי שצריך לייצר סוג של שגרה ולא לתת לאויב לרתק אותנו למקלטים". הנערה שעובדת לצידו נשארה בבית ומורי דוך משתלט על הכל לבד: "אין הרבה לחץ ויש לי זמן לעשות גם את העבודה שלה. מגיעים להסתפר בעיקר מבוגרים וחיילים כי ההורים עדיין מפחדים להביא את הילדים". היקף העי י � אחוזים ונתון לש 50 בודה פחת לדבריו בכ - נויים בהתאם למצב הביטחוני. "היו מקרים שאנשים ביטלו תורים ברגע האחרון בגלל שנשמעה אזעקה", אומר מורדוך. "המדינה חייבת לפצות אותנו, אני לא אוכל להמשיך לשלם שכירות וחשבונות כשההכנסות ירדו בחצי. חוץ מלהחזיק את העסק אני צריך להי ביא פרנסה הביתה. יש לי תינוק בן שמונה חודשים ומשכנתה על הבית כמו לכולם. אני לא יודע איך נשרוד בלי סיוע מהמדינה, אנחנו בסך הכל רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד". ¿

צילום: פרטי

צילום: פרטי

הרוש: "המצב לא יישאר ככה, אנשים לא יוכלו להישאר בבית לאורך זמן"

מורדוך. אנשים צריכים להסתפר

הרוש. על תקן ברמן, מלצר ופיקולו

איש, אז עכשיו אנחנו עם צוות של 14 ל ארבעה-חמישה עובדים". "כמו לשים פלסטר לפצוע ירי" שלומי הרוש, הבעלים של בית הקפה "קרמי בלבד. 16:00 רי דה לאקלר" בסיטי, עובד עד מ' מהחנות, אין 10 "למרות שיש לנו ממ"ד כל כך עבודה", הוא אומר. "אנשים מפחדים לצאת מהבית, ומי שיוצא עושה זאת רק עבור סידורים חשובים ולא כדי לאכול קינוח או 23:30 גלידה. בדרך כלל אנחנו פתוחים עד ויש איתי עוד שני עובדים, אבל עכשיו אני עושה הכל לבד: מכין קפה, גלידות וקינוחים, מגיש ללקוחות וגם מפנה מהשולחנות. אין מספיק עבודה כדי שאביא עובדים". כמו בעלי עסקים רבים, הרוש לא מרוי

ורגילים לארח אנשים ושמחים שאנשים באים לאכול אצלנו במסעדות. המדינה לא יכולה להמשיך להיות סגורה". ממרום גילו וניסיונו הוא כבר לא בונה על פיצויים מהמדינה. "כל השנים זה אותו הסיי פור", הוא אומר. "אין לי כוח כבר להתעסק בזה. יש לנו את איגוד המסעדות שמטפל בנושא הפיצויים ומה שיהיה יהיה. ברוב המקרים בעבר לא קיבלנו, נקווה שהפעם כן ייתנו". מאז משבר הקורונה נקלע ענף המסעדנות למצוקת כוח אדם, והלחימה בעזה החמירה את המצב. "השף שלי והסגן שלו מגויסים למילואים", מספר ישראלוביץ'. "אנחנו עוי בדים עם מלצרית אחת או שתיים, כשבמי טבח זה אני ועוד שני עובדים. אם במשמרת רגילה עובדים אצלנו באמצע השבוע בין 12 שמונה לתשעה עובדים, ובסופ"ש בין

מורדוך: "צריך לייצר סוג של שגרה ולא לתת לאויב לרתק אותנו למקלטים"

27.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 10