אשדוד 29.09.23

מאז ועד היום

יחד מההתחלה של ההתחלה בזמן ששלום אליהו עמד מתחת לחופה, מיקי גבע רקד עם כוכבים. האם הוא סלח לו על ההברזה? ), סטנדאפיסט, שחקן ומוזיקאי; 44 מיקי גבע ( מי אנחנו: ), טכנאי חשמל וקירור. הם גדלו בקרית 44 ושלום אליהו ( מלאכי. מיקי מתגורר היום בהרצליה, ואליהו במושב ערוגות. , בתיכון, כתבתי וביימתי את ההצגה 16 “בגיל ככה הכרנו: ‘לברוח’”, מספר גבע. “שלום היה הילד הבעייתי, אבל המת צחיק. הוא הציע לעזור לי עם התפאורה ובנה אותה בצורה מהממת. מאז הפכנו לחברים הכי טובים”. “תמיד יש. הילדים גונבים לנו את הזמן עליות ומורדות: הפנוי, ולפעמים יוצא שאנחנו לא מדברים כמה חודשים, אבל בסוף תמיד חוזרים אחד לשני. בגלל שהוא איתי מההתחלה של ההתחלה, אני נהנה להיות איתו כמו שאני לא נהנה עם אף חבר אחר”. כ � “בחתונה של שלום הייתי ב’רוקדים עם כו משברים: ‰ בים’ ולא נתנו לי להשתחרר מהשידור החי. הוא התבאס עליי קשות, אבל הייתי חתום על חוזה ולא יכולתי לצאת בזמן לחופה. כשסיימתי את הריקוד פשוט חתכתי וברחתי מהאולפן. אני נוסע אליו כמו משוגע, והוא רואה אותי ואומר, ‘עכשיו באים?’. בסוף יצא שגם אכלתי שיחת נזיפה יפה ביותר מההפקה, שרצתה להעיף אותי מהתוכנית, וגם הוא התבאס שאיחרתי. לא היה לי לאן לברוח מהלופ הזה. מזל שבסוף עבר לו ונשארנו חברים”. טסנו יחד לאמסטרדם, פעם ראשונה 17 “בגיל רגע מרגש: בחיים. בתוך כמה ימים נגמר לנו כמעט כל הכסף. התקשרנו למשפחה, אבל העברת הכסף לקחה כמה ימים, וככה נאלצנו להסתדר. חלקנו כל יום בגט אחד וקפה בכוס גדולה, וכת שהיורו האחרון נגמר, מכרנו בפיקדילי סקוור את הפאקטים של המרלבורו לייט שקנינו בדיוטי. מהר מאוד קפצו עלינו שוטרים, שכנראה חשבו שמכרנו סמים, הפרידו אותנו וחקרו אותנו עד הבוקר. יצאנו משם רעבים הרבה יותר ובלי הפאקת טים. עברו הרבה שנים עד שהעזנו לטוס שוב”. “חברות נטו, בלי אינטרס, סתם כי אנחנו סוד הקשר: אוהבים את החיים ביחד. ההיכרות שלנו היא מילדות, וכשאת תה עם חבר ילדות אתה בהכי ניוטרל שלך, לא מתאמץ להיות אף אחד שאתה לא. יש בזה משהו משחרר, מרגיע ונעים כשיש על מי להישען, כשיש למי לספר הכל בלי לייפות כלום”. זיוה ניסים

קוראות מחשבות הדמיון הפיזי והפרגון ההדדי גורמים לאנשים לחשוב שאתי כרייף (מימין) ומירית אסף הן אחיות. וככה הן מרגישות ת � ), שופטת בדימוס, עורכת דין, מ 48 אתי כרייף ( מי אנחנו: ‰ ), תושבת גבע כרמל, 47 גוררת במושב צרופה; ומירית אסף ( עוסקת בחינוך מיוחד. “מירית ואני חברות מגיל הנעורים ועד היום. ככה הכרנו: גרנו במושבים סמוכים, והפכנו לחברות למרות שלא למדנו באותה כיתה”, מספרת כרייף. “לשתינו יש כינוי זהה, ‘שוזי’. כבר בשלבים המוקדמים של החברות גילינו קרמה ייחודית: האימהות שלנו נולדו וגדלו בקרית ביאליק. לסבתא ולסבא של שתינו קוראים מרי ומשה. האימהות שלנו נישאו לבני המושבים הסמוכים, צרופה וגבע, ואנחנו נולדנו כבנות בכות רות לכל זוג. שתינו התחתנו והתגרשנו. לשתינו יש בת בכות רה ובן צעיר. את הבן ילדנו בהפרש של יומיים, והבר מצווה של הבנים נחגגה באותו יום, לכן לא יכולנו להיות שותפות לאירוע עצמו, שכמובן התקיים באותו מקום, ירושלים. לשתית נו בני זוג באותו גיל, גולדי וגורדי, ושניהם גדלו בחיפה. אחת לשבועיים בימי שישי יש לנו 'הסדרי ראייה': בילוי משותף בזוגות”. “שמח לי כשמירית שמחה ולהפך. אנחנו עליות ומורדות: מקבלות בהבנה הכל ושומרות על חברות תמיד, גם במצבים של חוסר זמינות. היא תהיה בין הראשונות שאפנה אליה בעת משבר או צרה, וגם במצבי שמחה, והיא הראשונה להביא עוגה ולהגיע. אין אצלי אירוע משמח או פחות משמח שהיא לא חלק ממנו”. “בתקופה הקשה של חיי רוב החברות הטובות משברים: נשארו ועמדו לצידי, ובוודאי גם מירית”. “יש לנו חיבור אישי רגשי חזק, עד כדי קריאת סוד הקשר: המחשבות דרך העיניים והבעות הפנים. יש לנו אמונה בסיסית וכנה באהבה שבינינו, גם אם כובד החיים מייצר מדי פעם מרחק פיזי וקשיים. יש בינינו גם קווי דמיון מופלאים בטעם ובנראות, ולא פעם חושדים שאנחנו אחיות”. נדב שהרבני

29.9.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 28