אשדוד 29.12.23

ארתור, זויה ודני אילייב. "אדם היה קליל וסלחן ובלי אגו"

האח דני: "הרצתי לי תסריט חיובי בראש שאדם או מתחבא או בבית חולים כדי שאוכל להמשיך להילחם" קצרים. אם היה מרוויח שני שקלים הוא היה מבזבז אותם כבר באותו היום" זויה: "הוא כאילו הרגיש שהחיים שלו

עד הקבר", אומרת זויה בצער. "שני היתה ילדה מדהימה והם היו מאוהבים כל כך. אחרי הטרגדיה הכרנו את המשפחה של שני וממש התחברנו. עברנו את השבעה ביחד ובחנוכה הדלקנו נרות ביחד. אנחנו מרגישים כמו משפחה שמכירה לפני הח־ תונה, רק בלי החתן והכלה". בזמן שזויה עקבה בדאגה אחרי אדם ושני, הוקפצו דני וחבריו בבסיס בא"ח צנחנים לזירת הלחימה בתחנת המשטרה בשדרות. "אמרו לנו שהיתה חדירה אבל לא ידענו עד כמה זה רציני", הוא נזכר. "אמא עדכנה אותי בטלפון שירו על אדם ושהקשר איתו אבד. בראש שלי חשבתי שהוא לא עונה כי הוא מתחבא או שהוא נפצע ופונה לבית החולים. רק בזכות המחשבות האלה הצלחתי להילחם במשך כמה ימים בלי להישבר. הרצתי לי תסריט חיובי בראש כדי להחזיק מעמד". הלחימה לשחרור התחנה הסתיימה בטרגדיה קשה: שמונה שוטרים נהרגו בהיתקלות עם המחבלים ומבנה התחנה נהרס כדי לשלול נוכחות של מחבלים נוס־ פים. "היינו עשרות לוחמים של צה"ל ושל הימ"מ מול עשרות מחבלים בקרב כמעט פנים מול פנים", מספר דני. "מספר ימים אחרי שהתחנה נהרסה המשכנו להילחם במחבלים שהסתתרו בעיר". בסוף כל יום לחימה הוא הדליק את הנייד ושלח הודעה לאחיו הבכור בתקווה שאולי הפעם הוא יענה. את העומס הר־ גשי והפיזי מהקרבות הוא שמר לעצמו, השאיר את ההורים להתמקד בחיפושים אחרי אדם. "לא סיפרתי לאמא שאני בשדרות", הוא אומר. "לא רציתי להל־ חיץ אותה ולהוסיף לה דאגות".

כל החיים במסיבה אחרי מותו קעקעה זויה על זרועה קע־ קוע של לביאה מחבקת כפיר עם הכיתוב . דני, שנולד במזל אריה כמו אחיו 7.10.23 הגדול, קעקע ראש של אריה חצוי לשניים ובאמצע התאריך השחור. "אדם היה ילד טוב נטול אגו מול ההורים והמשפחה", מס־ פרת זויה. "אם היינו מתווכחים בינינו הוא היה יוצא אליי אחרי חצי שעה, קורא לי 'מאמו' ונותן לי נשיקה. הוא היה קליל וס־ לחן ונגיש לכולם, אי אפשר שלא להתחבר אליו. הוא אהב לרקוד ולעשות שטויות ולהצחיק אותנו ואת החברים". בשלושת השבועות האחרונים יצאו שני סרטים תיעודיים על הנובה, המסיבה המ־ טריפה בחיק הטבע בה רקדו מאות צעירים וצעירות נטולי דאגות שהפכה ברגע אחד לגיהינום עלי אדמות. הסרטים מספקים הצצה לתופת שהתרחשה במתחם המסיבה, בשטחים הפתוחים שמסביב, במיגוניות ובכבישים. זויה טרם צפתה בסרטים שי־ כולים לשפוך קצת אור על השעות האח־ רונות בחייהם של אדם ושני. "ראיתי כמה סרטונים שרצו ברשת אבל לא את הסר־ טים", היא אומרת. "אבל אני רוצה להבין מה קרה שם ואולי אצפה בסרטים בהמשך". בינתיים היא רוצה להתמקד בהנצחת שמו של אדם ובשמחה שהיה מפיץ בבית. "הוא היה עוזר לי הרבה ותמיד עם מוזי־ קה ברקע", היא מספרת. "לא משנה מה הוא היה עושה, שוטף כלים או מתלבש ליציאה, תמיד היתה מוזיקה. עד שהמ־ חבלים הארורים עצרו לו את הניגון ואת הריקוד". ¿

"דאג לי במותו" את ההודעה הראשונית שאדם נרצח קיבל דני מחבר באינסטגרם. "חבר שלי שלח לי פוסט שבו כתוב על שני נרצחים מאשדוד והשם של אדם היה ביניהם", הוא מספר. "אמרתי לו שאין מצב שזה נכון כי אף אחד לא עדכן בכלום. כמה דקות מאוחר יותר התחילו מלא טלפונים והוד־ עות, הבנתי שאדם כבר לא איתנו והתפ־ רקתי. לא בכיתי ליד החבר'ה, החזקתי את עצמי, נכנסתי לשירותים ושם בכיתי". בשארית כוחותיו הוא המשיך להילחם עוד כמה שעות. "לא רציתי ללכת להל־ וויה, העדפתי להישאר בקרב, אבל המפ־ קדים שלי המליצו לי להיות שם כשקוב־ רים את אחי ושמעתי בקולם". לפני מספר שבועות הצוות שלו נכנס לעזה אבל אמא זויה הטילה וטו. "אם זה היה תלוי בי הייתי נלחם עכשיו לצד הח־ ברים שלי", הוא אומר. "אבל אני לא רוצה לשבור את אמא. התווכחתי איתה קצת בהתחלה אבל בסוף השלמתי עם המצב וב־ חודש הבא אני צפוי לחזור לקורס מ"כים". זויה מוסיפה: "אני לא מוכנה לשחרר אותו, הוא יכול לתרום בדרכים אחרות". דני עדיין לא ויתר על שירות קרבי ומ־ קווה לחזור להילחם בהמשך. "אני מאמין שזה מה שאדם היה רוצה שאעשה, שאמ־ שיך עם מה שעושה לי טוב", הוא אומר. איך הוא היה כאח גדול? "הוא תמיד דאג לי ואפילו במותו דאג שלא אכנס לעזה. אדם היה בחור כייפי, סתלבטן, זורם וחי את הרגע. היה בחור של מסיבות ומוזיקה ותמיד היה שמח ורצה לעשות טוב".

זויה ואדם ז"ל. "עצרו לו את הריקוד"

הקעקוע של זויה. אמא לביאה

9

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 29.12.2023