שכונות 15.12.23

מבשלים לשבת

ביג מאמא זה הכינוי של אורלי שמריהו בשכונת התקווה, אישה מלאת נתינה עם עכשיו היא מספרת למה | גאוות יחידה ואהבה בלתי נגמרת למטבח איך היא מתמודדת עם הפחד | כל תבשיל עבורה הוא סדנת יצירה ועל הרגע המרגש ההוא, שבו | למה לא תפתח מסעדה | מאזעקות נבחרה ל'אם השכונה' בטקס שהזכיר לה את תחרות מיס תבל מי אני?

חרי שלי. אמא אחת מהגן של הילדים הכינה לי סינר שכתוב עליו 'ביג מאמא'. היום אני מרגישה במסגרת העבודה שלי כמו האמא של הקשישים". אני והמלחמה "אני חרדתית מאוד. אני בפוסט טראומה מימי מלחמת המפרץ. האזעקות שהיו שם גרמו לי הרבה חרדות, עד כדי כך שגם סירנות של אמ־ בולנסים גורמות לי לחששות. אני עושה המון עבודה עצמית כדי שאוכל להגן על הקשישים אם תהיה אזעקה. אם אני בתוך מבנה אני מרגישה בטוחה אם אני בחוץ ויש אזעקה, מה שכבר קרה לי שלוש פעמים. אני בלחץ אטומי. זה חזק ממני". החיבור שלי לשכונת התקווה "אני ילידת השכונה. כשנולדתי הוריי גרו בצריף עם זוג הורים וחמישה ילדים. אחד תרם קרשים, אחד מלט וכל אחד משהו והוא בנה בעזרת זה את הבית. אבא החליט שאני הבאתי לו את האור אז הוא קרא לי אורלי. בגלל הפעילויות שלי בשכו־ נה נבחרתי ל'אם השכונה', תואר של אישה שפו־ תחת את ביתה ומסייעת בכל מיני דברים. זה היה אחד הדברים הכי מרגשים בחיים. טקס ההכתרה היה כמו מיס תבל. אני מאוד אוהבת את השכונה ומקווה שידאגו לנו לביטחון האישי כאן. אני לא מחליפה את האנשים בשכונה כי יש כאן נתינה, שפע, הכנסת אורחים ואין את זה בשום מקום אחר בארץ. אתה עובר בסימטאות ומכיר את כולם. בני יהודה תמיד הייתה גדולה ותמיד תישאר גדולה והיא הסמל של השכונה ושלנו התושבים של השכונה".

, סבתא לשני 3 + , נשואה 65 אורלי שמריהו, בת נכדים, מתגוררת בשכונת התקווה. עובדת במו־ עדון הקשישים של בית דני. החיבור שלי למטבח "באתי מבית שבו אמא פירנסה את המשפחה כי אבא היה חולה, למדתי מאמא שלי הכל. אני אוהבת לאכול אז כל פעם ממציאה את עצמי מחדש. מגיל מאוד קטן אני אוהבת את המטבח. ילדים. 30 עבדתי בעבר בגן ילדים ובישלתי ל־ פעם בראיון עבודה למשרת גננת, לקחתי על עצמי את תפקיד הטבחית בהתנדבות ועשיתי את שנים. ההורים היו באים לקחת את 13 זה במשך המתכונים שלי". אני ותוכניות ריאליטי אוכל "צופה בכל הז'אנר, גם תוכניות ריאליטי של אוכל מחו"ל בערוצים זרים. הדבר שהכי חבל הוא שאי־אפשר להרגיש את הטעם והריח דרך הטל־ וויזיה. אני אוהבת את האינטימיות ואת המשפח־ תיות של המטבח, לא משהו שהיית רוצה שישדרו בטלוויזיה. למדתי מזמן שאי־אפשר שיהיו שתי נשים במטבח כי תמיד אחת תרגיש מאוימת". אוכל ופרנסה לפני כמה שנים גיסי הציע שנפתח מסעדה, אבל אני מאמינה שנועדתי להיות פועלת לא עצמאית. למרות שגיסי שהציע זאת הוא טבח מדופלם, חששתי שתהיה נפילה. אני צריכה מש־ כורת קבועה כל חודש. לא בנויה לסיכונים. אני מעדיפה לארח אצלי את הילדים ולשלוח אוכל לחברים ומשפחה. אוכל בשבילי זה שיעור יצירה. לא משהו שהייתי הופכת למסחר. קוראים לי בש־ כונה 'ביג מאמא' כי ויזואלית אני אישה גדולה שדואגת לכולם. אני מחבקת את כולם כמעט עם המשפט 'בוא/י לאמא' שהפך להיות הסמל המס־

מוטו לחיים? "חיה ותן לחיות"

יום שישי, ג' בטבת תשפ"ד 15.12.23 ˆ חדשות השכונה 22