אשקלון 04.03.22

צילום מאלבום פרטי

המתאבקיםחזרו הביתהמאוקראינה למרותשרוחותהמלחמה כבר החלו לנשוב יצאהקבוצת מתאבקיםמאשקלון לטורניר בעיר לבובשבאוקראינה ‰ הפלישההרוסיתאילצהאתהמאמן ושלושתחניכיו הצעירים למצוא דרכיםחלופיות כדי לחזור לארץ ליאב אחאבן האחים בוגדן, לווייב והמאמן דריזין. "אנחנו רגילים לטילים ולאזעקות"

שעות של חרדה עברו על שלו ־ שה מתאבקים צעירים מאשקלון שהשתתפו בתחרות היאבקות

התחרות בלבוב. "אף אחד לא האמין שתפרוץ צילום | " מלחמה מאלבום פרטי

באוקראינה כשהמלחמה פרצה. בעזרת בני המשפחה שנותרו בארץ ומנהלי התחרות הצליחו חברי הקבוצה ומאמנם לצאת מגבו ־ לות המדינה המופגזת ונחתו ביום שישי בי ־ שראל. "אומנם לא פחדנו כי אנחנו רגילים לאזעקות ולטילים, אבל היה הרבה בלבול וחוסר ודאות", סיפר המאמן יפים דריזין. ביום ראשון שעבר נסע דריזין יחד עם סופיה לווייב והאחים בוגדן ואריק יופה לטורניר היאבקות בן ארבעה ימים שנערך בעיר לבוב שבאוקראינה. הם היו אמורים לחזור בטיסה ישירה לארץ ביום חמישי, אך פלישתה של רוסיה למדינה שאירחה אותם שיבשה את כל התוכניות. המרחב האווירי מעל אוקראינה נסגר וכל הטיסות בוטלו. "בבוקר של יום חמישי התקשר אלינו מנהל התחרות והודיע שבעקבות המצב הביטחוני כל הטיסות בוטלו", מספר דריזין. "נלחצ ־ נו קצת כי לא ידענו איך נצא משם ונחזור הביתה. כל החנויות היו סגורות ולא יכולנו אפילו לקנות משהו לאכול". בני המשפחות של המתאבקים הצעירים נכנסו מיד לפעולה ורכשו להם כרטיסי טיסה מפולין לארץ. "כשהילדים התקשרו ואמרו שהמלחמה התחילה והטיסה התבטלה לא נלחצתי", מספרת מרינה, אימם של בו ־ גדן ואריק. "איחלתי להם בהצלחה בנסיעה לגבול עם פולין, והתקשרנו לשגרירות יש ־ ראל כדי שיעזרו להם במעבר. עשינו את כל השיקולים לפני ששלחנו את הילדים לת ־ חרות. ביררנו עם אנשים בלבוב מה המצב אצלם והם אמרו שהכל בסדר, שאין חיילים ברחובות, שהכל פתוח, ושהם לא רואים אופציה שתתחיל מלחמה. למרות זאת הכנו את הילדים למצב שבו הם יצטרכו לנסוע לקרקוב ולטוס משם לארץ". מנהלי התחרות הוציאו לקבוצה האש ־ קלונית ולעוד שלושה ספורטאים ומאמן מאיטליה אוטובוס שהסיע אותם לגבול עם פולין. הכבישים היו עמוסים באלפי מכו ־ ניות של תושבים שניסו לצאת מהמדינה והנסיעה לגבול נמשכה שעות ארוכות. כשהם הגיעו למעבר הגבול גילו דריזין וחניכיו כי הוא נסגר זמנית. "כשהילדים

בס"ד

התקשרו לספר שהגבול סגור נכנסתי ללחץ", מודה מרינה. "לבסוף, אחרי המת ־ נה של שבע שעות, הגבול נפתח והם עברו לצד הפולני. מזל שהם יצאו לכיוון הג ־ בול מוקדם יחסית, לפני שהבלגן התחיל. המון בזכות העירנות של מארגני התחרות שהוציאו אוטובוס בהקדם האפשרי כדי לחלץ את הספורטאים". אנשי השגרירות הישראלית בפולין קי ־ בלו את פניהם של המתאבקים וליוו אותם לתחנת רכבת בעיר קטנה שנמצאת בסמוך לגבול. "אמרתי להם שאין לי כסף לקנות כרטיסים לרכבת כדי לנסוע לשדה התעופה בקרקוב, ושלא נשאר לי כסף אפילו לאוכל ולמים עבורי ועבור הילדים", מספר דרי ־ זין. "לשמחתי, הם עזרו לנו מבחינה כספית והתחלנו בנסיעה לילית לקרקוב". ביום שישי היו הארבעה על המטוס שטס לפרנקפורט בגרמניה ומשם המשיכו ליש ־ ראל. בשדה התעופה המתינה להם מרינה שליוותה אותם לאורך כל המסע בשיחות וידאו. "הייתי איתם בקשר כל הזמן", אומרת מרינה. "הם אמרו שהם לא מפחדים אלא רק משועממים ועייפים מהנסיעות ומההמתנה הארוכה. החברים מהכיתה, המורה ואפילו המנהלת התקשרו אליהם והתעניינו בש ־ לומם". בעיריית אשקלון מסרו כי הם ניסו למנוע מהקבוצה לטוס לטורניר ואף סירבו לבקש ־ תו של דריזין לקבל סיוע תקציבי. המאמן לא מצא סיבה לבטל את הנסיעה וקיבל את הגיבוי של הורי המתאבקים. "היו התראות שעלולה לפרוץ מלחמה, אבל אף אחד לא ידע שזה יגיע למצב הזה", הוא אומר הש ־ בוע. "היינו רשומים לתחרות, ועובדה שלא ביטלו לנו את הטיסה". ¿

בכל העיר

"עשינו את כל השיקולים לפני ששלחנו את הילדים לתחרות. הכנו

מוזמנים לעקוב רוצים לעשות טוב? Yair Shushan יאיר שושן - ראש ארגון "נאיר" (ללא מטרות רווח)

אותם למצב שבו הם יצטרכו לנסוע לקרקוב ולטוס משם לארץ"

בחסות:

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 4.3.2022 29