אשקלון 04.03.22

בוריס וטניה מרגוליס עם הילדים מאור ומתן."אם בבית שלנו החיבור בין רוסיה ואוקראינה יכול להתקיים אין סיבה שזה לא | " יתקיים גם בעולם הגדול צילום: צפריר אביוב

טניה מרגוליס: "נהרגו המון חיילים רוסים באדמת אוקראינה ופוטין אפילו לא מנסה להחזיר את הגופות שלהם כדי לקבור אותם כמו שצריך. זה מראה בדיוק את ההבדלים בין רוסיה של פוטין לאוקראינה כיום"

ז"ל המבטא האוקראיני היה בולט, אבל באופן כללי זו אותה מנטליות". הפערים שבוריס מזהה בין העמים נעוצים לטעמו במוטיבציה להילחם: "לאוקראינים יתרון ברור במוטיבציה. יש להם אחדות לאומית מאוד גבוהה שמזכירה לי אותנו, הישראלים, והבנה ברורה למה הם נלחמים ועל מה. הם מגנים על הבית שלהם. לעומת זאת, לחיילים הרוסים יש באופן טבעי הרבה פחות מוטיבציה. אף אחד לא שואל אותם יותר מדי לדעתם והידיעות אומ ־ רות שכמה דקות לפני שהם חצו את הגבול הם בכלל לא ידעו שהם הולכים לעשות את זה". "נהרגו המון חיילים רוסים באדמת אוקראינה ופוטין אפילו לא מנסה אפילו להחזיר את הגופות שלהם כדי לקבור אותם כמו שצריך", מוסיפה טניה. "וזה הדבר שמראה בדיוק את ההבדלים בין רוסיה של פוטין לאוקראינה כיום". "אני חייב להגיד שאני מעריץ את נשיא אוקראינה זלנסקי", ממהר בוריס להוסיף. "הוא בחור יהודי אמיץ ביותר. למרות שהוא קיבל הצעה להגיע לאר ־ צות הברית ולקבל מקלט באופן שהיה מסדר גם את הנינים שלו מבחינה כל ־ כלית, הוא בחר להישאר במולדתו, לה ־ נהיג את עמו בשעה הקשה הזו ולסכן את חייו באופן אישי, כי הוא אויב אישי של פוטין". ונראה לכם שיש דרך לגשר על איבה כזו? "אם בבית שלנו החיבור הזה בין רוסיה ואוקראינה יכול להתקיים אז אין סיבה שזה לא יתקיים גם בעולם הגדול". ¿

לא בקו האש זה מאוד מטריד מה קורה איתם", מודה טניה. "יש לי המון חברים ברוסיה", מוסיף בוריס, "משפחה, חברים שהיו איתי בבית הספר ונשארנו בקשר, ולצערי רובם תומכים בפוטין. הם סומכים עליו בשל עוצמתו ולדעתי גם מושפעים מהתעמו ־ לה סביבו ומפחדים לצאת נגד השלטון וכוחות הביטחון. האמת היא שאני דואג להם לא פחות מלאוקראינים, הם סופ ־ גים סנקציות קשות בצד הכלכלי וגם ככה המצב הכלכלי שלהם לא מזהיר. בכל יום שעובר זה רק הולך וגובר ואנ ־ חנו שומעים על סנקציות חדשות, ואני לא בטוח שהם ייצאו מזה כל כך מהר". בני הזוג מרגוליס מספרים שכמו מר ־ בית העולים מרוסיה ומאוקראינה, מאז שהחלה המלחמה הם מחוברים כמעט מסביב לשעון לחדשות - בטלוויזיה או בטלפון - ולמרות הכל, עדיין מתקשים להאמין למה שקורה. "רוב ההיסטוריה הרוסים והאוק ־ ראינים חיו תחת אותו השלטון ולכן הם מתייחסים זה לזה כאילו הם אנ ־ שים מאותה המדינה, כמו אחים, וזה רק הופך את המלחמה הזו לעצובה עוד ש � , כ 2014 יותר", אומר בוריס, "עד פוטין התחיל את כל הבלאגן, הרוסים ואוקראינים חיו כאילו הם אותו עם, כמו למשל שאנשים חיים זה בטקסס וזה בק ־ ליפורניה. היו יחסים חמים בין המדינות, שיתוף פעולה כלכלי ואפילו משפחות גרעיניות שחלק מהן חיות ברוסיה וחלק באוקראינה. המאכלים טיפה שונים, השפה מאוד דומה אבל יש הגייה קצת שונה ואני זוכר שאצל אבא של טניה

) עזבה את קייב כנערה כבר 37 טניה ( . 1990 ב־ "המצב לא משפיע על היחסים שלנו בבית, גם כי במשפחה שלנו יש מקום לכל דעה, וגם כי אנחנו למעשה מס ־ כימים בדעותינו בנושא הזה", אומרת טניה. "רוסיה היא מולדתי והעם הרוסי הוא עם שאני אוהב, אבל אני מקווה שהיא תפסיד במלחמה הזו. אני אפילו חושב שזה קריטי שרוסיה תפסיד", אומר בו ־ ריס בצורה נחרצת. "אם פוטין יצליח לכבוש את אוקראינה אני לא יודע מה יהיו המחשבות הבאות שלו ומה ייכנס לו לראש. זה מסוכן לכל העולם". "כל המצב הזה שנוצר מאוד מבאס ולא ברור למה זה צריך להתרחש", אומרת טניה. "חבל שכל כך הרבה אנשים נהר ־ גים בשביל כלום ושום דבר. אני חושבת שהאזרחים האוקראינים באמת מסכנים, גם ככה אין להם יותר מדי כסף ורמת החיים שלהם שם לא גבוהה, ועכשיו אף אחד לא מגן עליהם מול רוסיה החזקה. אני מקווה שזה ייגמר מהר עם כמה שפחות הרוגים, ושהכל יהיה טוב. אני חוששת ממה שעלול לקרות אם המצב יחמיר כי פוטין לא סופר אף אחד. אני חושבת שאם הוא יצליח לכבוש את אוקראינה הוא לא יעצור אלא ינסה לה ־ תקדם הלאה והלאה, דבר שיכול לגרום לפריצה של מלחמת עולם. לדעתי לפו ־ טין לא תהיה בעיה גם להשתמש בפצצה גרעינית, וזה מפחיד". והפחד של בני הזוג מגיע, מן הסתם, גם למקומות אישיים: "יש לי משפחה בחצי האי קרים, אז למרות שכרגע הם

אבל אביו נותר לחיות בחרקוב ומאז שהחלה המלחמה הוא חי בדאגה עצו ־ מה שמשפיעה עליו בחיי היום יום. "אני בקשר איתו ואבא מספר לי שלאורך כל היום הוא נמצא בממ"ד", אומר ארתור. "אני דואג לו מאוד ומאז שהתחילה המ ־ לחמה אני מתקשה לתפקד כמו שצריך, אני חושב על זה לאורך כל היום, מתעד ־ כן בחדשות, שומר איתו על קשר ודואג. אני שומע שיש מו"מ בין המדינות ומ ־ קווה שזה באמת ייגמר בימים הקרובים ושתושג הפסקת אש. אני חושש כי אף אחד לא יודע מה עובר בראש של פוטין. הוא יכול בקלות לגרום למלחמת עולם וזה מפחיד". אנה: "אני חושבת שצריך ללכת בדרכי השלום ושאפשר לדבר ולפתור בעיות גם בלי מלחמה שגורמת לאזרחים המ ־ סכנים לסבול. אנחנו כל כך דואגים כי קודם כל מדובר באנשים חפים מפשע שנהרגים לחינם, ובטח ובטח שזה קורה במולדת שלנו. בנוסף, אני חושבת שפוטין מספיק משוגע כדי להפוך את זה ממלחמה בין שתי מדינות למלחמת עולם, וזה הכי מפחיד". עם אחד בוריס וטניה מרגוליס הגיעו גם הם משני הצדדים של הסכסוך, אבל נדמה שאצלם ההפרדה המדינית בין שתי האומות לא באמת היוותה פקטור משמ ־ עותי בחיים. שניהם עלו ארצה מיד עם נפילת מסך הברזל, בגל העלייה הגדול ממה שנקרא אז מדינות חבר העמים: , 1991 ) הגיע ממוסקבה בשנת 41 בוריס (

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 4.3.2022 31