אשקלון 04.11.22
השירות היא התגייסה כלוחמת לגדוד . "רציתי 282 בחטיבת תותחנים 611 להיות טייסת ולא הלך לי במיונים", אהד מחייכת. "היה לי ברור שאהיה בקרבי". היא לא מאלה שמוותרות לעצמן וע ס ברה את כל מסלולי הלוחמים במלואם. היא יצאה לקורס קצינים כקצינת מכ"מ ובתפקידה האחרון הייתה ראש מדור הדרכה בבסיס שבטה. כעת היא נמצאת כאמור בקורס מפקדי פלוגה (מ"פ) במ ס כללה לפיקוד טקטי. בסיום הלימודים תחזור כמ"פ בתותחנים ותמשיך בשי ס רותה הצבאי עוד כמה שנים. "כשאסיים את הקורס השאיפה שלי היא לחזור לג ס דוד בו התחלתי את המסע הצבאי שלי", מספרת אהד. בסוף השבוע שעבר הודיע הרמטכ"ל אביב כוכבי כי נשים יוכלו להיות לו ס חמות טנקים ויוצבו בקווים לאורך הגבולות עם ירדן ומצרים. "הן עמדו בכל הקריטריונים", אמר הרמטכ"ל בסיום הפיילוט שבחן את הנושא. אהד לא זקוקה לפיילוטים - מהרגע הראשון היה לה ברור כי תתגייס לתפקיד קרבי ומשמעותי. "אני חושבת שזה שגדלתי על הסיפור של נשים לוחמות, שבקיבוץ היה ברור לכולם שנשים הן חלק מהל ס חימה, סלל לי את הדרך להיות לוחמת", היא אומרת. "מעולם לא הבנתי למה לא להיות לוחמת. אני לא רואה שום סיבה למנוע מנשים למלא את כל התפקי ס דים בצבא שהן רוצות. אין שום סיבה שחיילות יישבו במשרדים אם הן רוצות ויכולות להיות לוחמות קרביות". המורשת של הקיבוץ השפיעה עלייך עמוקות? "תמיד המטרה היא לשמור על הבית. ההיסטוריה והמורשת תמיד נכחו בחיים שלנו. סבתא שלי מדברת על טראומה. אני רואה אחרת את מה שקרה אז . אני רואה סיפור של גבורה 1948 ב נשית. ואין ספק שהסיפור הזה דחף אותי מאוד. אני רואה את עצמי ממשיכה את
"זאת באמת עדיין טראומה בקיבוץ", מספרת הסבתא מיכל, שעבדה עד לא מזמן כאחות במרפאה של היישוב. "הקרב על ניצנים ותוצאותיו השאירו 12 אנשים בהלם. בבית הילדים שלי היו ילדים, מתוכם שבעה יתומים. גדלנו עם עצב גדול". בישראל, המדינה הטרייה, עורר האירוע הזה זעם רב. רבים ראו בו כניעה של חברי הקיבוץ. אבא קובנר, שהיה אז קצין החינוך של חטיבת גבעתי, פרסם מאמר ב"דף קרבי" שבו הוקיע את כני ס עתם לכאורה של הלוחמים מניצנים. המילים הקשות האלה היו סוג של כתם על הקיבוץ ונדרשו שנים כדי שיתעמ ס עם וכדי שחלק ממי שהובילו אז את המ ס ערכה יודו שהצבא לא הגן מספיק טוב על הקיבוץ. בין מבקשי הסליחה היה גם אלוף במיל' יצחק פונדק, מי שהיה מפקד הגזרה במלחמת העצמאות. לבקשתו, ס � , הוא נקבר ב 1991 לאחר שנפטר ב - מוך לקבר האחים שבו נטמנו עצמותיהם של המגינים על קיבוץ ניצנים. שנים לאחר אותו קרב הוקמה על 50 אדמות הקיבוץ אנדרטת "יד לאישה הלוחמת" לזכר הנשים שהיו בכוח המגן ונפלו בקרב על הבית: דבורה אפשטיין, שולמית דורצ'ין ומירה בן ארי. "נשים יכולות להיות בכל התפקידים" אהד, כמו רבים מילדי הקיבוץ, מכירה ומרגישה היטב את הטראומה שעברה מדור המייסדים אל דור הבנים והנכדים. היא ילדת סנדוויץ', בין האחים שוהם ויהלי. בתיכון עזבה אהד את מערכת החינוך במועצת חוף אשקלון, אליה משתייך הקיבוץ, ועברה לפנימייה בקי ס בוץ שדה בוקר. "לא מצאתי את עצמי במערכת החינוך האזורית", היא מס ס בירה. "הלימודים לא משכו או אתגרו אותי. חיפשתי סביבה חברתית שמשול ס בת קצת יותר עם הטבע. חיפשתי מסג ס רת בחינוך סביבתי". בסיום כיתה י"ב יצאה אהד לשנת שירות בחוות הנוער הציוני בירושלים עם ארגון נעל"ה (נוער יהודי שעולה לישראל לפני ההורים). בתום שנת
לוחמות תש"ח מניצנים". עד מתי תשרתי בצבא?
(מחייכת) "חתמתי לחמש שנים נוס ס פות, אבל אני לא יודעת מה יהיה אחר כך. אשרת כל עוד ארגיש רלוונטית". ¿
סבתא מיכל: "הקרב
על ניצנים ותוצאותיו השאירו
אנשים בהלם. בבית
הילדים שלי היו ילדים, 12 מתוכם שבעה יתומים"
קיבוץ ניצנים במלחמה. הכתם על הכיבוש נשאר שנים
ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 4.11.2022 17
Made with FlippingBook Digital Publishing Software