אשקלון 08.04.22

הרחובותבהםהתגוררו הקסים נקראו עלשמם מחווה היסטורית לקהילה האתיופית בקרית גת

בטקסחגיגי הוקירהעירייתקרית גתאתפועלםשל הקסיםאבאמנשה זמרו ואבא יצחק יאסו שהנהיגו אתבני הקהילהעד מותם ‰ על השלטיםהחדשים ברחובותמבצע נחשון ואהוד בן גראמופיעים כעתשמותיהםשלשני אנשי הדת

צילומים באדיבות העירייה | טקס חניכת הרחוב על שמו של קס אבא יצחק יאסו

העדה שהשתתפו בטקס נשאו תפילה וביר ־ כו על הלחם כמיטב המסורת. סהלו סיפרה על מנהיגותם האמיצה של הקסים בגלות תחת איומי המיסיונרים, ואמרה: "הם תמיד דאגו שהנפש והנשמה יישארו יהודיות". במהלך הטקס הוקרנו סר ־ טים בהם תועדו הקסים באירועים מיוחדים כמו חגיגות הסיגד בכותל וביקורים אצל מנהיגי המדינה. סגר בית ספר של המיסיון 1906 קס אבא מנשה זמרו נולד בשנת בגונדר שבאתיופיה למשפחה של חקלאים יין, ֶ מ ְ נדד להרי ס 15 ורועי צאן. כשהיה בן שם העמיק בלימודי הדת במשך שמונה שנים. לאחר מכן חזר לבית ילדותו ונשא

דורגל משה זמרו ששיחק במספר קבוצות באזור הדרום.

לאישה את תקולה, בתו של המנהיג הרוחני קס איילין. זמרו שימש כיד ימינו בהנהגת הוסמך לקס. במהלך 1931 הקהילה ובשנת כהונתו נלחם קס זמרו במיסיונרים הנוצרים שפקדו את הכפרים היהודים וסגר מרפאה ובית ספר של המיסיון. כשמדינת ישראל פתחה את שעריה , התנגד זמרו 1977 ליהודי אתיופיה בשנת למסע העלייה לארץ דרך סודן והעדיף לה ־ שנה לאחר מכן הוא 14 מתין לשעת כושר. עלה לארץ ב"מבצע שלמה" והתיישב יחד עם בני משפחתו בקרית גת. זמרו המשיך להנהיג ולהדריך את בני הקהילה מביתו שהיה תמיד פתוח לכולם. נלחם זמרו 92 עד שהלך לעולמו כשהוא בן להעלאת בני קהילת ביתא ישראל שנותרו באתיופיה. אחד מנכדיו של קס זמרו הוא שחקן הכ ־

ליאב אחאבן

יום חג לקהילה האתיופית בקרית גת: עשרות שנים מאז עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ נקראו לראשונה שני רחובות על שמותיהם של מנהיגי הקהילה שחיו ופעלו בעיר. רחוב נחשון הוחלף וייקרא מעתה על שמו של קס אבא מנשה זמרו. במקום רחוב אהוד בן גרא יצטרכו התושבים לתרגל את השם החדש: קס אבא יצחק יאסו. הבחירה לא הייתה אק ־ ראית: הקסים התגוררו ברחובות שנקראו על שמם עד שהלכו לעולמם. ביום שני השבוע נחשפו שלטי הרחובות החדשים בטקס חגיגי בהשתתפות ראש העירייה אבירם דהרי, חברת המועצה הממונה על הקליטה שולמית סהלו, בני משפחותיהם של הקסים ונכבדי הקהילה. לאחר טקסי הסרת הלוט התכנסו כולם בא ־ שכול פיס לחגיגה אתיופית מסורתית שה ־ עלתה על נס את תרומתם של מנהיגי הדת של הקהילה. את האירוע הנחו רועי זמרו, נכדו של קס אבא מנשה זמרו, וסוסנה, נכדתו של קס אבא יצחק יאסו. המנחים פתחו את הטקס בסי ־ פור חייהם של הקסים ופועלם למען שימור המנהגים ואורחות הקהילה בישראל. מנהיגי

צעד עם ספר התורה העתיק

1900 קס אבא יצחק יאסו נולד בשנת בכפר עדי-שווה באתיופיה. אביו היה כהן ומנהיגם הרוחני של יהודי אתיופיה באזור הוא נשא לאישה את 17 תגראי. כשהיה בן וויני יאסו ונולדו להם תשעה ילדים. יאסו התלווה לאביו במסעותיו בין הכפרים בהם הוסמך כקס. בימי 27 לימד תורה וכשהיה בן הכיבוש האיטלקי באתיופיה קיבל קס יאסו סיוע מהשלטונות בשיפוץ בית הכנסת המ ־ קומי והעביר את פעילות השוק מיום שבת ליום שלישי כדי שגם היהודים יוכלו לס ־ המוקדמות הוא הנהיג 70 חור בו. בשנות ה־ את קהילתו בימי מלחמת האזרחים והרעב הכבד. לאחר שאתיופיה ניתקה את יחסיה עם ישראל יצא קס יאסו למסע המסוכן ארצה דרך סודן. בדרכם נתקלו העולים בשודדים שגזלו רכושם ולאחר שנתפסו על ידי חיילי הצבא האתיופי ישבו במאסר. רבים מבני משפחתו המורחבת של יאסו מצאו את מותם במסע המפרך. הגיע המסע לסופו וקס יאסו 1982 בשנת התגורר במרכז הקליטה בעתלית. לאחר מכן הוא עבר להתגורר בקרית גת יחד עם בתו. קס יאסו הדריך את בני הקהילה כיצד לשלב בין המנהגים מבית להלכות של הר ־ הלך קס יאסו 95 בנות בישראל. כשהיה בן לעולמו. בני משפחתו תרמו את ספר התורה העתיק (ה"אורית") שהביא עימו מאתיופיה למשמרת בספריה הלאומית. ¿

עד שהלך לעולמו נלחם קס אבא מנשה זמרו להעלאת בני קהילת ביתא ישראל שנותרו באתיופיה

הברכה המסורתית על הלחם

8.4.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 42