אשקלון 1.12.23

סיור עבודה בעזה

וקנין: "עברנו את מעבר הגבול ושם קיבל אותנו מנכ"ל עיריית עזה עם שני ג'יפים

פתוחים ושמונה חיילים עזתים חמושים בתתי

אווירה שמתחיל מזרח תיכון חדש. אז חשבתי לעצמי שבח מידה ויהיה שלום אמיתי אשקלון תהיה השער לשלום".

מקלע מסוג קלצ'ניקוב"

סוף דבר: התקווה התנפצה לרסיסי ייאוש

וקנין זוכר את העידן המוזהב של עזה. "באותה תקופה עזה היתה בתנופת בנייה ופיתוח", הוא אומר. "ראיתי איך מפתחים את חוף הים והטיילת ובאחד הביקורים שלי אפילו טיילתי ברחוב ולחצתי ידיים לתושבים. כבר ראיתי את החזון שלנו לעבוד ביחד מתממש". בתחילת שנות האלפיים, במקביל לעלייתו של החמאס, חלה א-שוואה בסרטן. הוא טופל לסירוגין בבית החולים הדסה בירושלים וידידו וקנין ביקר אותו מספר פעמים. "באותה תקופה התחילו הפיגועים וא-שוואה נהג לומר מיליון תושבים שרוצים 1.2 לי 'שתדע לך בני, בעזה חיים לחיות בשקט ורק כמה אלפי מחבלים עושים לנו את כל הצרות", הוא נזכר. ח � נפטר א-שוואה ויחד איתו נקברו גם ה 2003 בשנת השלים החמאס את 2007 לומות על דו קיום אזורי. ב ההשתלטות על עזה ובמקום שמיזמים כלכליים וחינוח כיים יחברו בין שני העמים, נפתחה מלחמת התשה של שיגור רקטות וטרור בלוני תבערה, שהגיעה לשיאה בטבח יישובי העוטף בבוקר שמחת תורה. גוטמן, אשת מחנה השלום, נזכרת בעצב בתחושת האופוריה שאפפה אותה אחרי הביקור בעזה. "היתה תחוח שה אופטימית באוויר", מספרת גוטמן. "הדיסוננס בין אז לעכשיו הוא נורא ואיום. זה נראה לא אמיתי. אבל אני עדיין מאמינה שיכול להיות פה שלום. אולי כשחמאס לא יהיה פה נוכל שוב פעם לאסוף את השברים ולנסות לחיות ביחד". יצא לכם לזהות בטלוויזיה את המקומות בהם ביק־ רתם? גוטמן: "האמת שלא, ואני משתדלת להיחשף כמה שפח חות לתמונות הקשות מהמלחמה. קשה לי לעמוד מול אותם מראות". וקנין: "אני זוכר את הרחובות בעזה שהיו אז מלאים באופטימיות. הזוי לראות מה קורה שם עכשיו ואיך ההתח קפה הרצחנית של החמאס מחקה כל זכר למה שהיה ולמה שעלול היה לקרות". ¿

גוטמן ונציגי הלשכה העזתים. "הרגשתי כמו דיפלומטית"

שנתיים לאחר מכן הצטרפה גוטמן למשלחת גדולה יותר של חברי מועצת אשקלון ונציגים מקנדה שיצאו לביקור חוזר בעזה. "הפעם קיבלו אותנו בכבוד של מלח כים", אומר וקנין. "החלטנו לפתוח מעבדות של מחשבים מדריכים צעירים. 20 בעזה ובאשקלון ולהכשיר בכל עיר יצאנו למסע גיוס תרומות במהלכו ביקרנו יחד בקונח גרס האמריקני ובבית הלבן ובאוניברסיטאות הרוורד . המסע היה מוצלח וגייסנו מיליון דולר בעיקר M . I . T ו מתורמים יהודים ובהמשך גייסנו גם תרומות מקרן אדח נאוור בגרמניה". פרויקט נוסף שקרם עוד וגידים, ואף נחתם מזכר הבנות נדיר בין הצדדים, היה הקמתה של תחנת כוח משותפת. על פי התוכנית, בצד העזתי של מחסום ארז היה אמור לקום מפעל למיחזור פסולת שיספק את המנוע לייצור חשמל בתחנת הכוח שתפעל בצד הישראלי. "גייסתי חצי מיליון דולר לתוכניות ראשוניות מתורמת יהודייה ממונטריאול בקנדה", מגלה וקנין. "ידענו שאנחנו עושים היסטוריה גם אם לא הגענו לכותרות בתקשורת הארצית". עם יד על הלב, באמת האמנת שיש סיכוי לשיתוף פעולה? "נפגשנו כמה שנים אחרי הסכמי אוסלו ובארץ היתה

עוד ניפגש: מגייסים תרומות ורוקמים חלומות בתום המפגש שנמשך כשעתיים חזרו חברי המשלחת לאשקלון כשהם חדורי אמונה כי זו רק ההתחלה. "אני חוח שבת שבעזה לא עיכלו את הנוכחות שלנו שם ואת העובח דה שעיתון בישראל נוקט ביוזמה כל כך מיוחדת", אומרת גוטמן. "אני כמעט בטוחה שעד היום הם חשבו שאנחנו היינו שליחי השב"כ או גוף ממסדי אחר". חלקו של העיתון הסתיים בפרסום הכתבה שסיקרה את המפגש הראשון מסוגו, אך העבודה של וקנין וא-שוואה נמשכה עוד מספר שנים במהלכן הם אפילו הצליחו לשח כנע תורמים מחו"ל בהצלחת שיתוף הפעולה בין שתי הערים. "הזמנתי את א-שוואה לביקור גומלין באשקלון עם כל המועצה שלו וההנהלה", נזכר וקנין. "א-שוואה עצמו לא אנשים מעזה, כולל חברי מועצה 30 הגיע אבל הגיעו כ סגני ראש העירייה, מנהלים ומהנדסים. ערכנו להם סיור בעיר והעברנו להם מידע על בניית מערכות מים וביוב ועל פעולת מכון הטיהור".

גוטמן: "תוך כדי הפגישה המזכירה בישרה שהראיס עראפת עסוק ולא יכול לפגוש אותנו. מצד אחד הסתקרנתי לפגוש אותו אבל מצד שני נשמתי לרווחה"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 1.12.2023 23