אשקלון 10.05.24

כץ מעניקה ספר זיכרונות לאמה ואחיה של גולדשטיין

סרן כץ: "בזכות הכנות

סגן זקן: "אני מגיע מדי פעם לבקר את פולת לוי סבתה של רותם בגן יבנה. היא מאוד מתעניינת במה שקורה" הטוטאלית של ים היא היתה אוזן קשבת של כל הסגל"

כנו עפיפוניאדה והפרחנו בלונים סגו־ לים לזכר כל המשפחה. הקמנו בבסיס עמדת הנצחה אליה מגיעים חיילים ומ־ ניחים פתקים". זקן שומר על קשר עם פולת ויהודה לוי, סביה של רותם מצד האמא שמת־ גוררים בגן יבנה. "אני מגיע מדי פעם לבקר אותם ומדבר עם פולת על רותם ועל החיים בכלל", הוא אומר. "היא מאוד מתעניינת במה שקורה. אני בקשר גם עם הוריו של אביב, רק חבל שלא נפגשנו בנסיבות חיוביות יותר". איך המלחמה השפיעה על המתגייסים החדשים? "הם מגיעים עם הרבה יותר מוטיבציה ומבחינתם להיות חייל זה כבר לא רק סוג של עונש. יש גם לא מעט אתגרים כי מגיעים אלינו מפונים מהדרום ומהצפון שלא יודעים מתי הם יחזרו הביתה. הם מודאגים וחוששים ועלינו להתחשב בר־ גישויות האלה". האם התכנים שאתם מעבירים בטי־ רונות השתנו בעקבות האסון? "אנחנו שמים יותר דגש על התמודדות עם מצבי קיצון כדי לחזק את החוסן של החיילים ומלמדים אותם איך לייצג את המדינה בשעת מלחמה. האהבה והמסי־ רות של רותם למדינה, לקיבוץ ולמשפ־ חה מהווים עבורם השראה". ¿

פעם שאני שומעת את השיר אני חושבת עליה ומתרגשת". איך המלחמה השפיעה עלייך כתו־ שבת אשקלון שספגה מאות פגיעות ישירות של רקטות? "הטבח בקיבוצים ובשדרות הכניס לפ־ רופורציות את האיום הרקטי. הפחד שלנו הוא פחות מאזעקות ויותר מאירוע של חדירת מחבלים. יש לי שני אחים שג־ רים בשדרות, אחד מהם היה בבית בשבת השחורה עם שתי בנותיו הקטנות, והט־ ראומה שהן חוו תלך איתן כל החיים". בעקבות 7 רותם קוץ הגיעה לבה"ד ים. "הן גרו בית מול בית והיו חברות טובות", מספרת כץ. "כשרותם סיימה קורס מ"כיות ים התחננה שנמשוך אותה לפלוגה שלנו". רותם, שהיתה צעירה בכשנה וחצי והספיקה 2023 מים, הגיעה לבסיס ביולי להעביר רק שני מחזורי טירונות. "היא היתה מ"כית תותחית", מספר סגן תמיר זקן מפקד המחלקה. "היתה לה יכולת לשמור על דיסטנס ומקצועיות עם הטי־ רונים מצד אחד ולגלות כלפיהם רגישות ואמפתיה מצד שני. היא הצליחה להת־ מודד גם עם טירונים עם בעיות משמעת, אחד מהם אפילו הגיע להלוויה שלה". זקן מספר כי החיוך של רותם היה מאיר להם את היום: "היא תמיד חייכה והיתה מצחיקה בטירוף. החיוך שלה ברגעים קשים גרם לנו לשנות את נקודת המבט ולצלוח את המשבר. למרות שהיתה לנו היכרות קצרה הפכנו לחברים מאוד טו־ בים". המחבלים רצחו את חמשת בני משפחת קוץ כשהם מחובקים יחד על הספה. תמו־ נת הקברים הדוממים של ההורים לבנת ואביב והילדים רותם, יונתן ויפתח בבית העלמין בגן יבנה תיצרב לעולם בתוד־ עת השכול הישראלית. "כשהגיעו מפק־ דות חדשות שלא הכירו את רותם לקחנו אותן לבית העלמין", מספר זקן. "יכולנו לספר הרבה סיפורים אבל המראה של חמשת הקברים המחיש בצורה הטובה ביותר את מה שקרה בשבעה באוקטובר וחיבר את המפקדות לאירועים ולדמות של רותם". מאז מותה קיימו בפלוגה מספר פעולות להנצחתה: "ביום ההולדת של רותם ער־ "רותם הצחיקה אותנו בטירוף"

רותם קוץ ז"ל. מקצועיות ורגישות

הכרת את המשפחה שלה? הימים הראשונים של המלחמה 50 "ב היינו בקשר בעיקר עם המשפחה המור־ חבת כי אמא של ים והאחים גל וטל היו חטופים בעזה. הסבים והסבתות שלה משני הצדדים היו בטיול בבודפשט בשבת השחורה וכך בעצם ניצלו חייהם. איך שהם נחתו בארץ נסעתי למלון דן פנור־ מה בתל אביב ונפגשתי איתם. הם נתנו לי את הכבוד להספיד את ים בהלוויה ולספר על הקשר שלה איתי ועם החיילים". איך היא היתה? "ים היתה לוחמת אמיתית, אחת כזו שנותנת גב לכולם. היא היתה מאוד בו־ גרת ושקולה ובזכות הכנות הטוטאלית שלה הפכה לאוזן קשבת של כל הסגל, כולל שלי. קיבלתי הרבה החלטות טו־ בות בעזרתה". בינואר השנה סיימה כץ את תפקידה בבסיס התקשוב והתקדמה לתפקיד מ"פ במחלקת האימונים בזרוע היבשה. היא עדיין שומרת על קשר עם משפחת גו־ לדשטיין: "לפני פסח נסעתי לבקר את חן והילדים בקרווילה הזמנית שקיבלו בקיבוץ שפיים. נוצר בינינו קשר עמוק ואני מרגישה שזה ממלא אצלי את החור שנפער לי בלב. רק לפני כמה ימים חן התקשרה אליי וסיפרה שהם מנסים לאתר מסמכים עם כתב ידה של ים". הזיכרונות מים פוגשים אותה ברגעים הקטנים של החיים: "היינו מדמיינות לפעמים את החתונה שלנו וים רצתה להיכנס לחופה עם השיר 'שלווה בארמו־ נותייך' של רביד פלוטניק. עכשיו בכל

המיידית שעלתה לי בראש היתה כי כל בני המשפחה נרצחו", מספרת כץ. "אחר כך התברר כי שני בני משפחה נהרגו וארבעה נחטפו. יתר הגופות שנמצאו היו של מחבלים שנהרגו בהיתקלות עם צה"ל בסמוך לבית המשפחה". רק אחרי כארבעה ימים זוהו גופותיהם של ים ואביה. "המשפחה ניסתה להימלט מהדלת האחורית והמחבלים ירו בים בפנים", מספרת כץ. "אמא שלה ושני אחיה שנחטפו לעזה ידעו שהיא נרצחה אך גילו על האבא נדב רק במהלך השבי". נסיעות לבסיס וחלומות כשכץ נחתה בישראל היא נסעה היישר לבה"ד: "לא הספקתי לארוז אפילו את המדים והחוגר. היה מאוד חשוב שאכנס את הסגל ואסביר להם מה קורה. במסג־ רת תפקידה כרס"פית היתה ים החונכת של המ"כים והסמלים בפלוגה והם מאוד אהבו אותה. הרגשתי שהם צריכים חיבוק כי למרות השרוך והדרגות מדובר בסך שאיבדו מישהי 18-19 הכל בילדים בני שהיתה כמו אחות גדולה עבורם". גם את חווית בעצם אובדן עצום. "נכון, ים היתה יד ימיני מבחינה מקצו־ עית וגם חברה. היינו מדברות הרבה על החיים האישיים שלנו, על בני הזוג ועל התוכניות לעתיד. כתושבות הדרום נה־ גנו לנסוע יחד לבסיס ולחזור ביחד הבי־ תה. ים מאוד אהבה את הקיבוץ והיתה מחוברת למשפחה שלה. היא עשתה לי חשק לעבור לכפר עזה אחרי השחרור".

כץ וגולדשטיין ז"ל. "היא היתה יד צילום: | " ימיני דובר צה"ל

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 10.5.2024 21