אשקלון 11.03.22

אוהד מחוסר הכרה של קרית מלאכי לאחר העימות עם השוטרים. "כאילו אנחנו באיזה אירוע מחבלים בירושלים"

ניפגש במגרש / ל י אב אחאב ן / לגמור עם הבישולים לפני המשחק

צילום מאלבום פרטי

גילתה נילי אלמליח את הטריבונה של הפועל אדומים אשדוד ומאז 34 בגיל היא לא מפספסת הזדמנות להגיע ולעודד ‰ גם אם זה אומר לקום בימי שישי בבוקר כדי להספיק את כל ההכנות לשבת עד למשחק 5:00־ ב

מספרת שמאז נילי אלמליח ומתמיד אהבה כדורגל. כילדה היא הייתה צופה במשחקים בטלוויזיה ומא ־ זינה על בסיס קבוע ל"שירים ושערים", אבל רק לפני ארבע שנים זכתה ליהנות מהדבר האמיתי ולהגיע לאצטדיון. "כפיר בעלי חולה על כדורגל ובז ־ כותו זכיתי להגשים את האהבה שלי ולהגיע למגרשים", מספרת אלמליח ק � ). "מאז שהפועל אשדוד הו 38) מה מחדש, כפיר היה חוזר ממשחקים בימי שישי נסער ומספר חוויות. אחרי שנתיים, בדרבי מול עירוני בליגה ב', החלטתי להגיע גם. אומנם המשחק נגמר בתיקו מאופס, אך הייתה כמות אדירה של קהל ואווירה מדהימה והב ־ נתי שאני כאן כדי להישאר. התחושה שהייתה לי, האדרנלין, המתח הזה עשו לי טוב והבנתי שאני צריכה את זה בחיים שלי". ואת הצורך הזה היא מנחילה גם לבני משפחתה: "אנחנו בית שכולו כדורגל. כל השבוע עוסקים במשחק שהיה, במ ־ שחק שיהיה ומעבר לכך, כפיר מאמן את קבוצת ילדים א' ואחד מהילדים שלי משחק בקבוצת ילדים ב' של המועדון. אני הולכת לכל המשחקים שלהם, מצלמת ומעודדת. בנוסף, כל שבת אנחנו לוקחים את ארבעת היל ־ דים שלנו לשחק כדורגל בים או בפא ־ רק". אלמליח מספרת עוד שכשהיא לו ־ קחת את הילדים שלה למשחקים, היא מרגישה שהיא מבצעת תיקון על החסך שהיה לה בילדותה: "אם ההורים שלי היו נוהגים כמו שאני נוהגת כיום עם הילדים שלי, יכול מאוד להיות שהייתי היום שחקנית כדורגל". לדבריה, גילוי של חוויית האצטדיון גרם לה לשנות את אורחות חייה ולה ־ תחיל את הבישולים וההכנות לשבת כבר ביום חמישי, ולעיתים גם להתעו ־ רר בשישי לפני הציפורים. "כשהקבוצה שיחקה בליגה א' המשחקים היו בשעות מוקדמות ובמקומות רחוקים כמו בקעת הירדן אז הייתי קמה בבוקר כדי לדאוג 5:00־ ב

נילי אלמליח. התרגשה בגול העלייה כמו בלידות שעברה צילום: | טוטו פוטו

שום תיחום'. השוטר בתגובה קרא לקצין שהזהיר אותי שהוא יעכב אותי בתחנה. לא התקפלתי, אמרתי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה רק שיענה לי באיזו עילה הוא יעכב אותי, וגם הודעתי לילדים שאף אחד לא הולך מפה כי אם מישהו יעזוב אני אהיה איתם". ע � ? היו ט 90 ומה קרה ביציע בדקה ה ע נות שהקהל שלכם התנהג בצורה לא ראויה ושמפה הכל התחיל. "גם אם הילד אמר דברים שאסור זו לא סיבה למה שראינו שם מהשוטרים. בצי ־ לומים רואים בבירור את הילד על הרצפה חוטף אגרוף מקצין משטרה, ילד שנפל לאחור והתעלף. במקביל נצפה אחד השו ־ טרים חונק צעיר אחר ומוביל אותו הצידה. התחננתי לשוטר ואמרתי לו שירחם על הצעיר כי הוא רק ניסה לבדוק מה קרה לילד. לא היה עם מי לדבר. השוטרים היו באמוק. הם באו לפרק את האוהדים שלנו. היה 17 אני חושב על זה שגם הבן שלי בן ה־ יכול להיות בדיוק באותה סיטואציה שבה הילד היה על הרצפה ומצטמרר". ולסיום, אזולאי מבקש להדגיש שהוא מתקומם גם על החרמת האוכל שליוותה את הגעת האוהדים, אירוע שולי לכאורה אחרי המראות הקשים בסיום, אבל כזה שמעיד היטב על הלך הרוח של כוח השי ־ טור: "איפה נשמע ששוטרים לוקחים אוכל מאוהדים וזורקים לפח?". ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במה ־ לך משחק הכדורגל החלו עימותים בין קבוצות האוהדים ועל כן נדרשה המשטרה לפעול להשבת הסדר. שני חשודים נעצרו לאחר שהפרו את הסדר ותקפו שוטרים. בדיון שהתקיים קבע בית המשפט על הר ־ חקתם של שני החשודים ממגרשי הספורט וחייב אותם בתנאים מגבילים בשחרורם. משטרת ישראל תמשיך לפעול לשמירת הסדר במגרשי הספורט ותמצה את הדין עם אלו שיבחרו לנהוג באלימות תוך פגי ־ עה בביטחון הציבור". ¿

קטנות 5

כשהילדים לא באים. החוק שלנו הוא ללכת לאכול לפני המשחק כי אי אפשר לדעת אם יהיה לנו תיאבון אחרי". סכנת פירוק מרחפת מעל למועדון, מה את חושבת על זה? "למען האמת, לחשוב על תסריט שכזה מכניס אותנו למצב רוח רע בבית אז אנ ־ חנו משתדלים שלא לחשוב על זה. אני חושבת שכעולה חדשה אנחנו עושים עונה מאוד יפה ונותנים פייט לקבוצות שנמצאות בליגה הלאומית המון שנים. אני מקווה שנישאר בלאומית למרות כל הדברים שקורים מסביב". השבוע ציינו את יום האישה. איך מרגיש להיות אישה ביציע כל כך גברי? "אין מספיק נשים במגרשים וחבל. לבחורות ששואלות אותי איך אני מו ־ צאת את עצמי במגרש ואיך אני מת ־ חברת אני עונה: עד שלא תגיעו ותנסו לא תדעו. זר לא יבין זאת. צריך להגיע למגרש כדי להרגיש את התחושות. זה לא וולגרי ואלים כפי שזה נראה מבחוץ. אני עצמי מוצאת ביציע הזדמנות

,2017־ "ב המשחק הראשון: ‰ בליגה ב', דרבי מול עירוני שנגמר . ההתרגשות של בעלי 0:0 בתוצאה והטירוף שהיה בעיר לקראת המשחק גרמו לי להגיע לראשונה למגרש". ,2017־ "ב המשחק הכי גדול: ‰ הדרבי במחזור האחרון בעונת הע ־ 1:1 לייה מליגה ב' לליגה א'. נגמר עם שער 95 כשהשווינו בדקה ה־ עצמי של שחקן עירוני. גם הניצחון העונה על בני יהודה בבלומפילד היה אדיר ולו רק בגלל שזה היה בבלומפילד". "שער העלייה הגול הכי גדול: ‰ ללאומית של אוהד אדלשטיין . בכיתי מהתרגשות. 96 בדקה ה־ אני משווה את ההתרגשות שהגיעה לאחר השער הזה ללידה, ואני אחת שעברה ארבע כאלה". ד � "לפני כחו ההפסד הכי צורב: ‰ שיים, בשמינית גמר גביע המדינה, למכבי יפו בפנדלים". "לישי ביטון. השחקן הכי אהוב: ‰ האחד והיחיד, הלב, הנשמה והמלך של הקבוצה. בן אדם צנוע ושחקן ענק. כשהוא על המגרש הקבוצה נראית אחרת". ¿

להוציא את כל מה שאגרתי במשך השבוע, צועקת ול ־ פעמים אפילו יוצאת לי קללה עם העצבים של המשחק. אני לא יושבת דקה, מעודדת בלי הפ ־ סקה וחשוב לי לציין שהאוהדים לא מסתכ ־ לים עליי אחרת בגלל שאני אישה. ביציע אני לגמרי חלק מהם". ¿

שהבישולים והניקיונות והכל יהיו מתוקתקים לקראת כניסת השבת בבוקר 10:00־ כבר ב ואני אוכל ללכת רגו ־ עה למשחק וששום דבר לא יטריד אותי. הנסיעה למשחק היא ממש בילוי משפחתי או בילוי זוגי

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 11.3.2022 49