אשקלון 11.11.22

משה ואמו אסנת בקלפי. "מתרגש מזה שהיא תבוא איתי להשבעה בכנסת צילום: פרטי |

משה: "כל אתגר אחר שבו נתקלנו בארץ היה קטן עלינו כי באופן יחסי התמודדנו עם דברים יותר קשים במסע מאתיופיה"

משה סלומון. "יכולתי להמשיך בקריירה צבאית אבל יצאתי לאזרחות כדי לתקן"

התיקון החברתי בכנסת

המסע מאתיופיה והצטרפו אליו. "אני זוכר עליות ומורדות", מחפש דמקה מילים כדי לתאר את המסע הקשה שעבר. כשהגיע לישראל הוא נפגש עם שתי אחיותיו הגדולות שיצאו למסע לפניו, ומתגוררות באשדוד ובבאר שבע. את האיחוד עם ההורים ושאר האחים הצעירים, דמקה לא ישכח לעולם. "זה היה מפגש מאוד מרגש כי במשך כל הזמן לא הייתה תקשורת בין בני המ ־ שפחה", הוא מספר. "לא ידענו מה עם האחים, מה עם ההורים, האם הם בכלל בחיים". גם סלומון זוכר את רגע האיחוד המ ־ כונן: "זה היה מפגש עוצמתי. האיחוד המשפחתי בארץ ישראל מתוך אמו ־ נה, אין דבר שישתווה לזה. זו העוצמה מתוך קהילה כזו. כל אתגר אחר שבו נתקלנו בארץ היה קטן עלינו כי באופן יחסי התמודדנו עם דברים יותר קשים במסע מאתיופיה". הילדות בשכונת מצוקה חוץ מתלאות הדרך, גם החיים ברחוב מילרוד באשקלון זימנו להם אתגרים לא פשוטים. בזמנו היו שיעורי הפשי ־ עה ברחוב הוותיק מהגבוהים בעיר. "זו הייתה שכונה קשה", הם נזכרים. "היה קשה לשרוד, אבל היו לנו אמא ואבא

שהיו מאוד חכמים. הם נתנו לנו כל מה שרצינו והזדקקנו לו". סלומון נזכר: "לי למשל לא היה . לא היה בו צורך כי 17 מפתח עד גיל אבא היה בודק מתי אנחנו יוצאים מה ־ בית, מתי חוזרים ומה קורה איתנו. היו לנו חברים שגורלם לא שפר עליהם במקום הזה". מעניין ששניכם בחרתם בסופו של דבר בעשייה ציבורית. משה: "בסוף אתה מביא למיצוי את נוף מולדתך ונוף המולדת שלנו היה ערכי מאוד. בבית שלנו הייתה הבנה שיש לנו תפקיד בארץ, שיש משמ ־ עות לזה שאנחנו פה. בכיתה ז' הקמתי מועדונית לילדים ובכיתה ח' קיבלתי מקום מהעירייה להעביר בו את הפ ־ עולות. גדלתי כדי לייצר חיים של משמעות". גם דמקה סבור שההתגייסות למען הציבור התחילה עוד בבית באתיופיה: "בדיוק היום אמא שלי סיפרה איך סבתא הייתה מקבלת מכתב מארץ יש ־ ראל ואחרי שקראה אותו הייתה דואגת שהנייר לא ייפול לרצפה כי זה נייר קדוש, נייר מארץ ישראל. בכפר ראינו תמונות של ראש הממשלה גולדה מאיר ושל משה דיין. הסבירו לנו שהוא הגן על המולדת ובאחת הפעולות איבד עין אחת. שנה אחרי שעליתי לישראל, ע � , התנדבתי לסייע לעולים ו 1984 ב שיתי את זה באהבה".

לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. בשנת הוא זכה בפרס זוסמן-ג'וינט על 2012 תרומתו לחברה ולקהילה. האיחוד עם האחים בישראל מעורבותו הפוליטית התחילה כששובץ 2015 בבחירות לכנסת בשנת והלא ריאלי מטעם רשימת 18 במקום ה־ הבית היהודי. בבחירות שנערכו ביום שלישי שעבר הוא נבחר כאמור לכנסת מטעם הציונות הדתית. "האמנתי לאורך מנדטים", אומר 14 כל הדרך שנגיע ל סלומון על ההישג של הרשימה הימנית קיצונית שזכתה לשיעורי תמיכה גדו ־ לים באזור הדרום. "הסתובבתי בשטח והרגשתי את הלך הרוח של הציבור". הפעילות הציבורית לא הייתה זרה לסלומון שגדל על ברכיו של אחיו דמקה, לשעבר חבר מועצת אשק ־ )57 לון ותמיד פעיל חברתי. דמקה ( שימש בעבר כיו"ר דירקטוריון החברה למתנ"סים באשקלון וגם היה במשך שנים יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה האתיופית ועוזרו של שר הבינוי והשיכון. דמקה עלה ארצה כשהיה נער בן ו � יחד עם אחיו של אמו. הוא התג 16 רר לבדו באשקלון במשך כמה שנים עד ששאר בני המשפחה השלימו את

סלומון מאמין שכעת הגיע תורו לע ־ שות שינוי חברתי ולתקן: "כשאדם עוזב מקום אחד ועובר למקום חדש עומדים בפניו אתגרים רבים. כדי להצליח להת ־ ערות במקום החדש יש דברים שתלויים בחברה הקולטת ויש דברים שתלויים בחברה הנקלטת. בגלל שעברתי כזה דבר בעצמי יש לי יכולת לראות תמונה רחבה יותר, אני רואה איפה צריך לתקן". מה צריך לתקן לדעתך? "ראו ביוצאי אתיופיה, ועדיין רואים בנו, נטע זר, מוחלש ופרמיטיבי בגלל צבע העור שלנו. אלה סוגיות שאחי ואני פועלים לתקן. גדלנו על המסר שאין על מה להתלונן אלא יש מה לתקן. למרות כל הכאב אנו לא מרכינים ראש בפני גילויי הגזענות. אנחנו פועלים להדריך, לסייע, לחנך. יכולתי להמשיך לקריירה צבאית, אבל ידעתי שכדי לתקן אני מו ־ כרח לצאת לאזרחות". זה מה שתעשה בכנסת? "כן, בהחלט. זה שאני אהיה בכנסת, אחד שעבר את כל המסלול, זה מרגש ברמה הקהילתית, אבל גם ברמה הלאומית. זה אירוע של גאולה. אני מתכוון לטפל במצוקות של הקהילה האתיופית, אבל גם במצוקה של הפריפריה ושל השכבות המוחלשות. אני מקווה שכל הניסיון שאני מביא איתי יהיה עוגן לעשייה". ¿

דמקה: "כשסבתא שלי הייתה מקבלת בכפר מכתב מארץ ישראל היא הייתה דואגת שהוא לא ייפול לרצפה כי זה נייר קדוש, נייר מארץ ישראל"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 11.11.2022 11