אשקלון 13.05.22

אשקלון

שכונת עיר היין. הייתה יכולה להיות השכונה הירוקה | הראשונה באשקלון צילום: גדי קבלו

העירייה תכננה להקים מערך פינוי אשפה ידידותי לסביבה בשכונת עיר היין מיליון שקלים הלחיץ את הדרגים הבכירים 100 ‰ צפי ההשקעה הגבוה בסך והפרויקט נפל ‰ "התעכבנו יותר מדי והכל ירד לטמיון", אומר בכיר בעירייה איך השליכו את פרויקט האשפה הפאונמטית מעיר היין?

אסרף במפעל לאחר השריפה. לפני כחודש וחצי סוכל ניסיון ההצתה הראשון

בוע. "המערכת בנויה מפירים בבניין דרכם מושל ל כת האשפה הביתית אל תוך מכל גדול. כשהחיישן מזהה שהמכל מתמלא הפסולת נשאבת למרחק של כשני ק"מ מחוץ למתחם המגורים. משם היא נא ל ספת בטריילרים". לדבריו, הוא הציע בזמנו לחבר את השכונה למערכת להולכת גז טבעי, אך הרעיון נגנז לפני שלבי התכנון: "הגז הטבעי היה חוסך עלויות כספיות רבות לתושבים". 100 העלויות המשוערות של הפרויקט נאמדו בכ־ מיליון שקלים ולטענת שפר, גורמים בגזברות העירייה נבהלו מגובה ההשקעה. "ניסינו להסביר שנה קדימה", אומר שפר. 20 שזו השקעה לטווח של "חלק מהתקציב היה אמור להגיע מרמ"י והייתה אפשרות לדרוש מימון נוסף במסגרת הסכמי הגג, אבל בגזברות לא הבינו את ההזדמנות להקמה של שכונה טכנולוגית וירוקה, ואז גם משרד האוצר התנגד". חששו מתגובת הקבלנים המחלוקות הפנימיות והחשש מההוצאות הגבוהות יצרו סחבת שהכניסה את העירייה לפלונטר מול הקבלנים. מדובר במערכת שמהווה חלק מהתש ל תיות של השכונה ועליה להיבנות לפני שהטרק ל טורים של הקבלנים עולים על השטח. לדברי גורם בכיר בעירייה, בשלב מסוים הנהלת העיר הייתה צריכה לקבל החלטה: להתמודד עם הכעס של הק ל בלנים ולהמשיך לקדם את הפרויקט או לוותר ולה ל תחיל את הבנייה בשכונה. "העירייה התמהמה כל כך ואיחרנו בתכנון ובמכרז", אומר הבכיר. "הייתה תוכנית והושקעו המון כספים בתכנון, חבל שהכל ירד לטמיון". מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר בתגובה: "העירייה מנהלת את הפרויקט באמצעות החברה הכלכלית. במסגרת תכנון התשתיות בחרה העי ל רייה שלא להקים תשתיות פינוי אשפה פנאומטיות. מאחר ומדובר בתשתית שאיננה חיונית קיבלה רמ"י את שיקול דעתה של העירייה בנושא". מעיריית אשקלון לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון. ¿

שמוליק חדד

ל � שמוקמת בימים אלה בח שכונת ע ר ה ין ן קה הצפוני של אשקלון הייתה אמורה להיות אחת הש ל כונות המובילות בארץ בתחום הסביבתנות. מיליוני שקלים הושקעו בתכנון מערכת אשפה פנאומטית לאיסוף ולפינוי הפסולת הביתית, אך בסופו של דבר הבנייה החלה ללא המערכת החדשנית. לדברי גורם בעירייה, פרסום המכרז להקמת מערכת פינוי האשפה התעכב ולרשות המקומית לא נותרה ברירה אלא לה ל תחיל בעבודות הפיתוח בשכונה. "מאחר וכבר שווקו המכרזים לקבלנים אי אפשר היה לעכב יותר את הע ל בודות", הוא מגלה. "ביום בהיר אחד הכל ירד לטמיון". "השקעה לטווח ארוך" אלף 11 שכונת עיר היין אמורה לכלול למעלה מ־ ש � אלף תו 40 יחידות דיור בהן צפויים להתגורר מעל בים. במזרח השכונה מתוכננת הקמתו של פארק היי- טק שצפוי לספק מאות מקומות עבודה איכותיים לתושבים ולמשוך אל העיר משפחות נוספות. התכנון המקורי היה לבנות את השכונה בסטנד ל רטים סביבתיים מחמירים ולהפוך אותה לשכונה הירוקה הראשונה באשקלון. לשם כך תכננה העי ל רייה מערך תת קרקעי לפינוי ולהובלת האשפה. "ממש בנו תוכנית, הביאו חברה שמתמחה בנושא והייתה היערכות כלכלית רחבה מאוד", מספר גורם בעירייה. "הושג מימון לרוב התוכנית, חלקו מרשות מקרק ל עי ישראל (רמ"י)".

מודדתי עם דברים כאלה". לבעלי העסקים האחרים באזור התע ל שייה היו לעומת זאת פתרונות להציע לאסרף: "כל העצות שאני מקבל מגורמים שונים זה לפנות לאחת ממשפחות הפשע ולשלם לה דמי חסות. רוב בעלי העס ל קים פה אומרים שאני נאיבי שלא שיל ל מתי פרוטקשן עד עכשיו. זה עצוב מאוד שמפעלים גדולים משלמים לעבריינים בדרך כזו או אחרת". לדבריו, מדובר בתופעה נרחבת שיש סביבה קשר של שתיקה. "זה נמצא בכל מקום ואנשים פוחדים לדבר על זה", אומר אסרף. "יש בעלי עסקים שאומרים שהם מעסיקים שומרים בלילות כשבפועל אלה חיילים של ארגוני הפשיעה שגובים מהם דמי חסות. אנחנו האזרחים התמימים מזינים את כל המערכת הזו". אסרף מצפה שהמשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים יכנסו לעובי הקרה לפני שההתעלמות מהתופעה תוביל לאובדן שליטה. "מדובר במכת מדינה", הוא אומר. "אולי צריך להחזיר את המ ל שמר האזרחי כמו פעם, שאנשים יתנדבו וייצאו לסיורים כדי לשמור עלינו". מהמשטרה נמסר בתגובה: "המשטרה חוקרת ביסודיות ובמקצועיות כל עבי ל רה, ובדגש על עבירות חמורות של הצתה ופגיעה ברכוש. לאור מאמצי החוקרים ותגובה מהירה של שוטרי הסיור באירוע ניסיון ההצתה לפני כחודשיים, הוגש כתב אישום נגד שני נאשמים ובקשה לה ל משך מעצרם עד לתום ההליכים. באשר לאירוע ההצתה הנוסף, המקרה מצוי בח ל קירה ועל כן לא נוכל לפרט מעבר לכך בשלב זה". ¿

ולמבנה. "ביום רביעי לפנות בוקר הת ל קשרו מהכיבוי והודיעו שהמפעל נשרף", מספר אסרף. "עד שהכבאים הגיעו האש חדרה לתוך המפעל". אסרף הגיע למקום לאחר שהשריפה כובתה וליבו נחמץ. "הגעתי אחרי שהכל כבר כבה", הוא מספר. "הרגשתי חוסר אונים כאילו אנחנו מזינים בעל כורחנו את העבריינים". "כולם יודעים ושותקים" למרות החששות החליט אסרף לחזור לעבודה כבר למחרת היום, גם אם באופן חלקי. "אני לא אתן להם את ההנאה לראות שאנחנו מושבתים", הוא אומר. "החזרתי את העבודה בחלק של המפעל שלא נפגע. היה לי חשוב שהרוח של העובדים לא תי ל שבר". אסרף משתדל אומנם לשדר שלווה כלפי חוץ, אך הדאגה לשלום העובדים ולבני משפחתו לא נותנת לו מנוח. "אין ספק שזה משפיע על החיים שלנו", הוא אומר. "אני ישן מאז עם אזעקה. העוב ל דים פוחדים אפילו לדבר על הנושא. אחד מהם שמע לכאורה איומים וחשש להעיד במשטרה". לטענתו, המשטרה לא משתפת אותו בפרטי החקירה ולא מסייעת לו ברמה האישית. "למשטרה יש המון עיסוקים", הוא אומר. "הם לא יכולים להגן עליי. בפעם הקודמת, כשהם ביצעו מעצרים, כולם דיברו איתי. הפעם הם נעלמו. שא ל לתי מה אני צריך לעשות ואיך להתנהג, אבל לא קיבלתי תשובה. אף פעם לא הת ל

יורם שפר, ששימש באותה התקופה כסגן ראש העי ל רייה וכממונה על איכות הסביבה, היה בין תומכיה הנלהבים של התוכנית. "חשבתי שזו צריכה להיות דרישה חד משמעית להקמת שכונה מתוכננת ומתקד ל מת", הוא מספר הש ל

| שפר. פספסו את ההזדמנות צילום: צפריר אביוב

9

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.5.2022