אשקלון 15.10.21

שמאיישת את אולמות בית המשפט. בשנת פ � הוכרזה לראשונה מועמדותה כשו 20166 טת בבית המשפט העליון. "הייתי המוע פ מדת הצעירה ביותר והמזרחית הראשונה לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון", היא נזכרת. "המינוי לא צלח כי אני מניחה שאני עדיין נחשבת כעוף מוזר במערכת. ההומוגניות של עולם המשפט די ברורה ואני מניחה שזו אחת הסיבות שלא בחרו בי. הייתי פעמיים מועמדת ובסוף נבחרו שישה שופטים גברים. זו תעודת עניות למערכת שלא לבחור כשופטת במישהי לא שגרתית". גם היום, כשהיא מוזמנת לתת הרצאות באוניברסיטאות, מרגישה פרופ' ביטון שהפערים המעמדיים באקדמיה עדיין לא נסגרו. "כשמרצים שלי, שהיום הם הקו פ לגות שלי, מזמינים אותי ללמד חשוב לי להזכיר להם שלא כל התלמידים נראים אותו דבר ומגיעים מאותו רקע", היא אומרת. "ככל שההשכלה הגבוהה תיפ פ תח למגוון קהלים נרוויח יותר. מה שהם מביאים איתם לתחומי הידע השונים הוא אחר ממה שאנו רגילים לראות. למישהי שמגיעה מהסביבה שלי, נושא האפליה מוכר וברור". במסגרת פעילותה החברתית הייתה ביטון שותפה להקמת ארגון "תמורה" שמטרתו ליישם את איסור האפליה בא פ קדמיה: "זה כלי חשוב למערכת ולסטו פ דנטים. המערכת מניחה שאתה יודע איך לעשות את מה שנדרש, אך חשוב להזכיר שעד היום יש אנשים שמגיעים לאקדמיה כדור ראשון להשכלה בביתם". מעורבותה הפוליטית כללה חברות בקשת הדמוקרטית המזרחית ושני ני פ סיונות להיבחר כחברת כנסת. בפברואר הוצבה שלישית במפלגת גשר, 20 9 אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה . בחודש יוני של 2 בבחירות לכנסת ה־ אותה השנה התמודדה ביטון על מקום בכ פ . היא דורגה שביעית ברשימת 22 נסת ה־ המחנה הדמוקרטי בראשות אהוד ברק, אך לא נבחרה לכנסת. "הזדמנות לעשות שינוי" כשהגיעה ההצעה לכהן כנשיאת מכללת אחווה שימשה ביטון כחברת סגל בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל. היא לא היססה והיה ברור לה שקידום המכללה הדרומית מתיישב היטב עם האג'נדה הח פ ברתית והפוליטית שלה. "זה היה מלהיב ושונה ללכת למקום שהוא פחות מוכר", היא מספרת. "ראיתי בזה הזדמנות נהדרת להשפיע על מערכת החינוך בדרום, וזה משך אותי. קיבלתי הזדמנות לעשות שינוי ולא להישאר במגדל השן. להיות אקטיבית בסביבה שבה אני ממוקמת". הכרת את המכללה כשהתגוררתם בק ־ רית מלאכי? "בהחלט, אמא שלי בוגרת של המכללה ויש לי קרובות משפחה שהן נשות חינוך שלמדו באחווה, לכן החיבור היה טבעי. מה שלא ידעתי הוא שאחווה כבר מזמן היא לא רק מכללה לחינוך". את כהונתה התחילה פרופ' ביטון עם רי פ בוי אתגרים כשהגדול שבהם הוא ההתמו פ דדות עם מגפת הקורונה. "אין דרך טובה ללמוד ולהישאב למערכת אלא מתוך סערות של דברים כאלה", היא אומרת. בתוך המולת הסגרים, מדיניות התווים הירוקים והסגולים והשיעורים בזום, בי פ טון לא שכחה את אחת המטרות החשובות שהיא באה להשיג: שינוי מעמדה ומקומה

פרופ' ביטון בשכונה שבה גדלה. "היה לי קשה לעזוב את קרית מלאכי"

"הגשתי קולות קוראים ליוזמות, למשל לקידום הבריאות בקרב בני ומעלה במסגרת 60 ההתמחות שלנו בתחום הבריאות"

לדברי ביטון, היא יכולה לקדם נושאים רבים במכללה האזורית שלא יתקבלו במ פ גדלי השן באוניברסיטאות. "אני מתכ פ וונת למשל לגיוס כספים", היא מסבירה. "אחת התרומות הראשונות שגייסתי היא מלגות לסטודנטיות שסובלות מאלימות על רקע מגדרי. זה משהו שפחות יצליח באוניברסיטאות". במרחק הזמן מילדותך, איזו קרית מלא ־ כי את מוצאת היום? "קרית מלאכי הייתה ועודנה גורם מעצב בזהות שלי. גדלתי בסביבה שטיפחה ועו פ דדה אותי להתקדם כנגד כל הסיכויים, גם כשלא תמיד היו את הכלים הנוחים לבצע התקדמות כזו. קרית מלאכי התקדמה מאז שהייתי ילדה, אבל לא עשתה דרך ארוכה מספיק. יש לה הון אנושי שחייב להפנים את כוחו ולנהור להשכלה הגבוהה. אנו חושבים כל העת על מציאת מרחבים לשי פ תופי פעולה אקדמיים כמו, למשל, תוכנית לתיכוניסטים מצטיינים שתהיה רלוונטית לכל ילדי האזור". האם החזרה לדרום הביאה אותך לחדש קשרים שנותקו במהלך השנים עם אנשי הקריה? "במשך כל השנים היה לי כמובן קשר טוב עם המשפחה בקריה והייתה גם חברת ילדות אחת שאיתה שמרתי על קשר. החז פ רה לדרום גורמת לי כל הזמן לפגוש חברי ילדות ולא מעט מהם מתקשרים, בודקים אפשרויות לימודים לילדים ועוד. מרגיש לי פה לגמרי 'בבית'". איך אפשר לדעתך לשלב את החיים הסטודנטיאליים במכללה לחיים בקרית מלאכי? כמו שקורה למשל במכללת ספיר, שם מקיימים הסטודנטים יחסי גו ־ מלין עם שדרות ואף ממשיכים להתגורר בעיר לאחר סיום הלימודים. "דיקן הסטודנטים התעקשה לייצר תו פ כנית שיתוף של הסטודנטים בחיי העיר דרך הקמת קהילת סטודנטים שרוב חב פ ריה נשארים לגור בעיר בתום לימודיהם. גם בית הספר לחינוך שולח את תלמידות הקריה להתמחות בבתי הספר בעיר ובכך מחזק את הקשר שלהן אליה. בכלל, שי פ תופי הפעולה החינוכיים עם העיר היו מאז ומתמיד הדוקים ויש פרויקט הוראת מד פ עים נהדר שנעשה עם בתי הספר בעיר". איזו מכללה תרצי להשאיר לבאים אח ־ רייך? "החזון שלי למכללה הוא של עוגן מרכזי אזורי של השכלה גבוהה ושל פיתוח אזורי באמצעות השכלה גבוהה. מרכז החדשנות והיזמות שנקים השנה מקדם את התפיסה הזו, שבה יזמות אזורית נמצאת במרכז אחד במכללה המעניק מעטפת של חממה לצד ידע אקדמי מעמיק. התקווה שלי היא שהמכללה האקדמית אחוה תהיה הבחירה הראשונה לתושבי האזור לרכישת השכ פ לה גבוהה, בעיקר בתארים שיאפשרו להם כניסה איכותית לשוק העבודה". ¿

"אמא שלי בוגרת של המכללה ויש לי קרובות משפחה נשות חינוך שלמדו באחווה, לכן החיבור היה טבעי"

לחדשנות וליזמות המציע למידה משול פ בת של מספר תחומי לימוד, ומתקיימת תוכנית סמי אקדמית המיועדת ליזמים. "המשתתפים בתוכנית מקבלים הכשרה מעשית מהמנטורים שמחויבים להצ פ לחה שלהם במרחב הגאוגרפי שלנו", אומרת ביטון. במסגרת השאיפה שלה לשלב את האק פ דמיה בתוך חיי הקהילה פועלת ביטון במספר יוזמות מקומיות. "הגשתי קולות קוראים ליוזמות, למשל לקידום הבריאות ומעלה במסגרת ההתמחות 60 בקרב בני שלנו בתחום הבריאות", היא מספרת. "במקביל ללימודים פארא רפואיים אנחנו פועלים לקדם את ההיבט הטיפולי בתחום הבריאות, שחסר מאוד באזור שלנו". "קרית מלאכי - גורם מעצב בזהות שלי" בשנים האחרונות, עם ההתפתחות של אחווה וביסוסה כמכללה שמתמחה גם בתחום המדעים, היא נהנית מגיוון בסגל המרצים ובמצבת הסטודנטים. "יש לנו אוכלוסייה מגוונת מהדרום ומהנגב העמוק יותר", מספרת ביטון. "יש קיבוצניקים, עירוניים מהמרכז ומהפריפריה, דתיים וחילוניים. אחווה מהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראליות על כל גווניה".

של האקדמיה בחיי היום יום. "אנחנו יכו פ לים להוציא תיאוריטיקנים מצוינים, אבל הם לא יוכלו לצאת לעבוד", היא אומרת. "כחוקרת חשבתי שאי אפשר להישאר רק בעולם התיאורטי וצריך להתערות בעולם המעשה". השנה קיבלה המכללה את אישור המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) לתוכנית לימו פ דים ראשונה ויחידה בארץ למדעי מחשב יישומיים. "כשבוגר של מדעי המחשב יוצא לשוק העבודה אין לו את הכלים לה פ שתלב בעולם ההייטק", מסבירה ביטון. "לכן עשינו שיתופי פעולה עם חברות מו פ בילות במשק כמו גוגל ואמדוקס שיעסיקו את הסטודנטים שלנו כבר בשלב הלימו פ דים לתואר. זו תוכנית שמיועדת מלכת פ חילה לסטודנטים עובדים, ולכן מתאימה להשתלבות בהייטק תוך כדי שיתופי הפ פ עולה עם החברות המובילות במשק מבטי פ חים מסלול מואץ לקבלה לעבודה באזור הדרום, קרוב לבית". בנוסף מוקם בימים אלה במכללה מרכז

"למישהי שמגיעה מהסביבה שלי, נושא האפליה מוכר וברור"

מה קורה באחווה? סטודנטים. 3,000־ ‰ במכללה האקדמית אחווה לומדים כ ‰ הרוב המכריע של הסטודנטים במכללה מגיע מאזור הדרום, "מקו גדרה ודרומה". ‰ המכללה מפעילה שלושה בתי ספר: בית ספר לחינוך והוראה, בית ספר למדעים ובית ספר לתארים מתקדמים. ‰ מכללת אחווה מציעה השנה שלושה תארים חדשים: בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, בייעוץ חינוכי ובמדעי המחשב היישומיים. ‰ בשנה הבאה צפויה להיפתח תוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, תוכנית לתואר שני בנוירופדגוגיה (שמחברת בין מדעי המוח וחינוך) ותואר שיכשיר מנהלי קיימות.

15.10.2021 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 24