אשקלון 19.5.23

גלית זגר היא אחות ביחידת ההוספיס הביתי של כללית בדרום ולינוי פריז היא אחות של כללית הן מספרות בראיון אישי על עבודתן 12.5- מהיחידה לטיפולי בית. לכבוד יום האחות שיצוין ב הלא שגרתית, המטופל שהכי ריגש אותן ואיזה משפט חוזר כששומעים על עבודתן המלאכיות בבית

- בשיתוף כללית מחוז דרום -

בריאות הציבור. השנה במסגרת יום האחים והאחיות נפנה זרקור לעשייתם וסיפוריהם של אחים ואחיות מומחים קלינית. אחים ואחיות אשר עברו הכשרה מיוחדת המשלבת לימודי סיעוד ורפואה והם בעלי סמכויות רחבות למתן מרשמים, מתן ייעוציים ועוד בתחומים. שונים בכירורגיה, גריאטריה, טיפול בקהילה, טיפול פליאטיבי ועוד.

האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות בישראל. הם . בשנים 120 מלווים אותנו בכל שלב במעגל החיים – מלידה ועד האחרונות המקצוע משנה את פניו וכולל מסלולי קריירה המשלבים יכולות קליניות ניהולית לצד עשיה מקצועית עשירה במרפאות הקהילה, בבתי החולים, בתחנות טיפת החלב ובפעילות לקידום

המטופלת אמרה לי " שאני המלאכית השומרת שלה" ) אמא לשתי 37( לינוי פריז בנות (מישל ורומי) נשואה לרומן, מתגוררת באשקלון. לינוי היא אחות מהיחידה לטיפולי בית, היא מטפלת בחולים מרותקים לביתם בשירות המיועד לכך פריז. "התחלתי את דרכי במרפאות שכונתיות. אחרי עשור נפלה בחלקי ההזדמנות לגוון את העבודה והצטרפתי למשפחת היחידה לטיפולי בית. במסגרת העבודה אנחנו מגיעים לבית של המטופל לסביבה הטבעית שלו. המטרה שלנו היא: שהמטופלים יהיו בסביבה הטבעית שלהם, זה טוב לנפש וטוב לריפוי". פריז ידעה מגיל צעיר או יותר נכון משפחתה אחרי 2012- "לכללית הגעתי ב שעבדתי במחלקה פנימית בבית חולים בריזלי באשקלון" נזכרת לינוי הייתה הקרקע הכי טובה להמשך הקריירה עברתי לעבוד בקהילה בהוספיס 2010- שלי. ב . לפני שנה וחצי 2010 בית אשקלון מאוקטובר התחלתי בעבודה בטיפולי בית". "מדובר על תחום מה הכוונה טיפולי בית? הטיפול התומך. יש מטופלים שלצערי לא ניתן להציל את חייהם אבל אפשר לשפר את איכות החיים שלהם. הטיפול התומך- שם דגש על איכות החיים של המטופל ומשפחתו בכל ההיבטים והוא ניתן למטופלים עם מחלה מאיימת חיים בכל שלב של המחלה. אני עובדת בהוספיס בית שזה אומר שאנחנו מקבלים מטופלים שנמצאים בחצי השנה האחרונה לחייהם והם בוחרים לסיים את החיים שלהם בבית והם זקוקים לעזרה מקצועית כדי לשמור על איכות חיים טובה עד כמה שניתן. אני בעצם משלבת טיפול במכאובים גופניים (כל דבר שמפריע למטופל) ובמצוקות הרגשיות שלהם". "המטופל מי המטופל הכי צעיר שטיפלת בו? הכי הכי צעיר שטיפלתי בו היה ילד בן שנה וחצי. אין לנו הגבלת גיל בהוספיס בית".

המטרה שלי הייתה להחזיר אותה לפעילות ולחיי חברה. במהלך חודש וחצי הגעתי אליה למספר ביקורים ודיברתי איתה ממושכות בטלפון. ואחרי חודש וחצי הגיעה השיחה שכ"כ ציפיתי לה- היא שיתפה שהיא הייתה בתיאטרון ובבוקר יצאה לצעידה בקיבוץ עם חברות". ספרי על התגובות שאת מקבלת ששומעים "התגובות תמיד חיוביות, מיד שאת אחות: מתחילים להתייעץ איתי על מחלות, ניתוחים ולבקש את עצתי, ואני נהנית מזה מאוד". המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל: "ממש לאחרונה הגעתי לביקור חוזר למטופלת עם סטומה חדשה וכבר בפתח הדלת היא חיבקה אותי חיבוק אמיץ ואמרה לי שאני המלאכית השומרת שלה ושבלעדי היא לא הייתה מצליחה לעבור את זה. היא לגמרי עשתה לי את השבוע!" "זה אחד למה את ממליצה ללמוד סיעוד? המקצועות הכי מספקים שיש. אני אישית מרגישה שאני מאוד מסופקת במקום שלי. המטופלים גורמים לי לקום כל בוקר בחיוך שאני עושה משהו טוב ומועיל לבן אנוש אחר. כמו כן, כל אחד יכול להתחבר לתחום הזה כי הוא מאוד מגוון ואין מישהו שלא ימצא את עצמו בתחום הסיעוד".

ידעה כי היא נועדה להיות אחות ולא היה סיכוי לשום מקצוע אחר: "כשנולדתי בבלארוס סבא שלי ז"ל יצר קשר עם חבר טוב שלו שהיה מנהל בית ספר לרפואה ואמר לו שיש לו סטודנטית בשבילו, החבר אמר לו 'שתגיע לראיון', סבא שלי שנה זה יקרה'. אחרי 20 ענה: 'אין בעיה בעוד שסיימתי בגרויות לא הייתי בטוחה מה ללמוד ואז קרה משהו שגרם לי להגיע להחלטה- אושפזתי בבית חולים ובמהלך האשפוז טיפלו בי מלאכים ומלאכיות בלבן שטיפלו בי במסירות רבה ובאמת הצליחו להחזיר לי את החיוך. כששוחררתי הבנתי שאני אהיה אחות ואני אחזיר למטופלים שלי את החיוך". זוכרת מטופלת שריגשה אותך במיוחד? "לפני מספר חודשים הגעתי לביקור בית 70- אצל מטופלת מקסימה בקיבוץ, בשנות ה לחייה. שהיא פתחה לי את הדלת ראיתי את העצב בעיניים שלה ואת הדמעות. היא עברה ניתוח של הוצאת סטומה קבועה, וזה אומר שבשארית חייה היא תצטרך להסתובב עם שקית שדבוקה לעור כדי לקלוט הפרשות. לפני שהתחלנו בהדרכה על הציוד שלשם כך הגעתי, ביקשתי ממנה שנשב ונשוחח על הספה, והיא שיתפה אותי שהיא הייתה אישה מאוד פעילה לפני הניתוח, ומאז שהיא עברה את הניתוח היא אפילו לא יצאה לחצר. את זוכרת מטופלת שריגשה אותך במיוחד? שנלחמה 40- "כן. הכרתי אישה בסביבות גיל ה שנים בסרטן, סרטן, אבל 10 בגבורה במשך היא גם ידעה בגבורה יוצאת דופן מתי צריך להפסיק להילחם ומתי הסוף קרוב. היא השאירה מכתבים לילדים הקטנים שלה לכל אירוע חשוב בעתיד, אני זכיתי ללוות ולהכיר אותה עד רגעיה האחרונים בקרב משפחתה וחבריה". "אני חושבת למה בחרת דווקא בתחום הזה? שהמשמעות של איכות חיים היא לא פחותה ממשמעות של חיים ארוכים ולעיתים אפילו חשובה יותר". ספרי על התגובות שאת מקבלת ששומעים "התגובות שאת אחות שעובדת בהוספיס ביתי: נעות בין זעזוע עמוק לבין אמירות כמו "את עושה עבודת קודש" ויש את המשפט הקבוע "אני לא הייתי יכול". "זה אחד למה את ממליצה ללמוד סיעוד? המקצועות הכי מגוונים והכי מתגמלים רגשית שיש. את הסיפוק שהוא נותן אי אפשר להעריך כלכלית".

צילום: גלית זגר

"התגובות נעות בין זעזוע עמוק לבין 'את עושה עבודת קודש" ) נשואה פלוס 41( גלית זגר ארבע ילדים, בעלת תואר ראשון ושני בסיעוד, אחות ביחידת ההוספיס של כללית בדרום, מלווה מטופלים אונקולוגיים בביתם עד לסוף דרכם

"כל הדרך המקצועית שלי עוברת בכללית אומרת גלית זגר שאני שואלת אותה על דרכה המקצועית,

בבית חולים 2006 "התחלתי כאחות בשנת קפלן ברחובות במחלקה הכירורגית וזאת

צילום: לי קנדל גלית זגר.

18

19.5.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום