אשקלון 22.07.22

"עושים חזרות בבית ומופיעים בהתנדבות" המאבק להישרדות של תיאטרון היידיש באשקלון:

למרות ההצלחה בקרב הצופים, העירייה לא הקצתה לחברי תיאטרון היידישמבנה קבע ומעבירה תקציב זעום בגובה אלף שקלים בשנה ‰ בשבוע שעבר הפגינו השחקנים לאחר שהמקלט שהובטח להם ברחוב הפורצים נלקח בלי הסבר 90

קשר לביילין, שממנה קיבלתי רק הבט ב חות. לא היה סכסוך ולא כלום, יצאתי לע ב צמאות בדרך יפה". או לפחות כך הוא חשב. "מיד אחרי הפ ב רישה התחילו לצוץ בעיות עם הקצאת המקלט", טוען גרינברג. "קיבלנו כבר מפתחות ואחרי יומיים אמרו לי להחזיר אותם כי צריך לעשות הדברה וכל מיני תירוצים. הספקנו לעשות טקס קביעת מזוזה ביומיים האלה והחברים שמחו על כך שסוף סוף יש לנו מקום". "היידיש היא חלק מהזהות שלנו" כשגרינברג וחבריו הבינו כי ההזדמנות לקבל מקום של קבע חמקה מידיהם, הם החליטו לנקוט בפעולות מחאה. הצעד הראשון בו נקטו היה הפגנת מחאה מול בניין העירייה. לדברי גרינברג, ההיענות להפגנה הייתה גבוהה, אך ברגע האמת הגיעו מעט מאוד משתתפים. "אנשים שתכננו להשתתף בהפגנה סיפרו כי קיבלו פניות מגורמים שונים שרמזו להם לא לה ב גיע ולהביע תמיכה", טוען גרינברג. "למ ב מפגינים שלא פחדו". 25 רות זאת הגיעו גרינברג וחבריו לא מבינים מדוע העי ב רייה לא מאמצת אותם לחיקה למרות ההצלחה של התיאטרון. "ועדת ההקצאות מאשרת כל הזמן מבנים לכוללים ולבתי כנסת", אומר גרינברג. "הדת והמסורת היהודית חשובות מבחינה רוחנית, אבל מדוע לא נותנים חשיבות גם לתרבות ולשפה האידית שהיא לא פחות רוחנית? בשנים האחרונות יש בכל העולם פרי ב חה של תרבות היידיש, והעירייה בעצמה מארחת כל שנה את כנס היידיש האר ב צי. בזכות השפה הזו העם היהודי הצליח לשמור על הזהות שלו בתקופות הקשות באירופה. מגיעים אנשים צעירים למופ ב עים ואנו מגייסים אותם כדי לשמור על התרבות והשפה. מקומם אותי שהעירייה טוענת שהיא עוזרת ותומכת, אבל הקצבה אלף שקלים בקושי מספיקה 90 שנתית של למימון ההצגות". לדברי רכזת התיאטרון סוניה גרובוי, הדור הצעיר מגלה עניין בהחייאת השפה: "יש היום אנשים צעירים שרוצים ללמוד יידיש וללמוד על השורשים והתרבות שלנו. יידיש היא חלק מהשפה של העם היהודי". אוגרוב הצטרף לתיאטרון לפני כארבע שנים, כשהיה בסך הכל נער בן , והוא עדיין נהנה מהאתגר. "אמא שלי 14 מכירה את אלכס וכך הגעתי לתיאטרון", הוא מספר. "השפה שונה והחברים יותר מבוגרים ממני, אבל אני אוהב מקומות חדשים להצליח איתם". תגובתה של סופה ביילין לא התקבלה. תגובתה של עיריית אשקלון לא התק ב בלה. ¿

שמוליק חדד חברי תיאטרון היידיש באשקלון יוצאים למאבק הישרדות. שמו ב נה שנים חלפו מאז שחבר המועצה אלכס גרינברג הקים את התיאטרון כדי לשמר את השפה ואת המורשת של הוריו, אך לשחקנים וליוצרים אין עדיין מקום קבע והם נאלצים לשרוד עם תקציב זעום של ב � אלף שקלים בשנה. לטענת גרינ 90 כב רג, לאחרונה מאיימים שיקולים פוליטיים על עתידו של התיאטרון: מקלט שהוקצה עבורם נלקח לטענתו לאחר שפרש מסיעת "אשקלון ביתנו" של סגנית ראש העירייה סופה ביילין. חברי 25 בשבוע שעבר הפגינו כ־ התיאטרון מול בניין עיריית אשקלון במחאה על חוסר התמיכה העירונית. המ ב פגינים נשאו שלטים עליהם נכתב בין השאר "עיריית אשקלון מוחקת את הת ב רבות בעיר", "דורשים תקציבים, דורשים מקום משלנו", ו"זרקו אותנו לרחוב". ) שסיים 18 השחקן הצעיר דוריאן אוגרוב ( את לימודיו בבית הספר לאומנויות בעיר מספר כי המפגש עם השחקנים הבוגרים ועם השפה שכמעט ונכחדה תרמו לו רבות. "זה ממש לא תיאטרון חובבני", אומר אוג ב רוב. "אני לומד המון מהשחקנים הבוגרים. צריך לשמר כל תרבות וחבל שמזניחים אותה. תיאטרון היידיש הוא אבן דרך". גרינברג וחבריו תוהים כיצד העירייה, שאירחה בתחילת החודש את כנס היידיש הארצי, לא מאמצת לחיקה את התיאטרון המקומי. "חוץ מתיאטרון ה'יידישפיל' אנח ב נו היחידים שמעלים מחזות והופעות בשפה האידית", אומר גרינברג. "באזור הדרום יש עולים רבים ממדינות חבר העמים ששמעו את היידיש בבית והשפה הזו היא חלק מהילדות שלהם. מגיעים אלינו צופים מאשדוד, מקרית גת ואפילו מתל אביב". "אמא שלי הייתה שרה ביידיש" גרינברג, שעלה ארצה עם משפחתו ממולדובה, שמע יידיש מאז שהיה ילד. "אמא שלי הייתה שרה ביידיש הרבה בבית", מספר גרינברג שעובד בעמותת "קהילה תומכת" למען קשישים. "לאחר שהיא נפטרה בער בי הצורך לשמר את התרבות ואת השפה שמו ב הוא 2014 כרת לתושבים רבים בעיר". בשנת הקים את תיאטרון היידיש יחד עם האומן סמסון קמלמכר מאשדוד, שעלה ארצה כמוהו ממולדובה. "פניתי אליו כי אני לא אומן, אני במ ב קצועי מהנדס, ואמרתי לו שאני רוצה להקים את התיאטרון באשקלון", מספר גרינברג. "התחלנו לגייס אומנים והזמנו אותם לאודישנים. הגיעו הרבה שחקנים ומוזיקאים שהביעו עניין בשימור התרבות

צילום מאלבום פרטי | " השחקנים בהפגנה. "רוצים מקום משלנו

לשעבר של החברה לתרבות נוער וספו ב רט, נעשו פניות למשרד התרבות לקבלת הכרה ותקציבים. "אחרי שנמרוד התפטר ומונתה במקומו דפנה עמירה, המשא ומתן עם משרד התרבות נעצר ונאלצתי להמ ב שיך לבד", טוען גרינברג. "שוכרים אולם לחזרות" לאורך כל השנים שחלפו מיום הקמתו של התיאטרון חיפשו גרינברג וחבריו בית קבע ממנו יוכלו לפעול. "במשך השנים נאלצנו לשכור מקומות כדי לבצע חז ב רות או להעלות מופעים", אומר גרינברג. המנהל המוזיקלי של התיאטרון אנטולי לאיחטמן מספר כי ישנה חשיבות גדולה למקום קבע בו יוכלו הנגנים והשחקנים לבצע חזרות. "הוריי והסבים שלי דיב ב רו יידיש וכמוזיקאי מקצועי אני מתעסק בזה", אומר לאיחטמן. "לצערי, אין מקום לעשות חזרות באופן מקצועי שיהיה בסיס ללהקה. אני מתאמן בבית כי אין אפשרות אחרת". ו � הוקצה להם מקום במתנ"ס ב 2018 בב רטון שם ערכו חזרות ופגישות, אך לאחר שמנהל המרכז הקהילתי התפטר התבק ב שו חברי התיאטרון לחפש להם בית אחר. לפני למעלה משנתיים הבטיח ראש העי ב רייה תומר גלאם להקצות עבורם מקלט ברחוב הפורצים שישמש כסטודיו וכמו ב עדון. "עברנו את כל השלבים כדי לקבל את ההקצאה עד שהנושא הגיע לאישור מועצת העיר, ושם הכל נתקע", אומר גרי ב נברג. הוא התאכזב מחברי סיעתו שלא סייעו לו לדבריו לקדם את היוזמה במועצת העיר, ופרש לפני מספר שבועות לסיעת יחיד: "החלטתי לפעול ישירות מול גלאם בלי

והתחלנו ליצור מחזות ומופעים". זמן קצר לאחר מכן החל מבצע "צוק איתן" וחברי התיאטרון החדש הופיעו תוך כדי הלחימה בהתנדבות בהוסטלים ובמקבצי דיור של קשישים. כשהיוזמה תפסה תאוצה והביקוש להופעות של התיאטרון הלך וגדל ניסה גרינברג לקבל סיוע תקציבי מהעירייה. "עשינו מופעים ואנשים היו מרוצים", הוא העלינו את המחזמר 2015 מספר. "בשנת המקורי הראשון שלנו שנקרא 'החתונה זה האושר'. את רוב הפעילות מימנתי מכס ב פי משום שההכנסות ממכירת הכרטיסים בקושי הספיקו לכיסוי ההוצאות. אך למ ב רות שביקשתי סיוע מהעירייה לא קיבלנו החזרים. כשאלכס סולטנוביץ', שהיה פעיל בזמנו ברשימת 'אשקלון ביתנו', הציע לי להצטרף אליהם ולקדם את התיאטרון דרך הפוליטיקה המקומית, נעניתי בחיוב לה ב צעה". ו � התמ 2013 בבחירות המקומיות בשנת דד גרינברג ברשימה ונכנס למועצת העיר בעקבות פרישתו של בוריס מנור. בקדנ ב של 2 ציה הנוכחית נכנס גרינברג כמספר ביילין. בשלב מסוים הקים גרינברג עמותה מתוך אמונה כי כך יהיה לחברי התיאטרון קל יותר לקבל תמיכות והקצאות עירו ב ניות. בראש העמותה עומד איגור חן טוב, מלחין, משורר והמנהל האומנותי של התיאטרון. לדברי גרינברג, לאחר רישום העמותה נאמר להם כי עליהם להמתין שלוש שנים כדי לבקש תמיכה של ועדת ההקצאות העירונית. "ניסיתי לברר מבפ ב נים מה ניתן לעשות כדי לקדם את הנושא ונאמר לי שאפשר לחתום על חוזה מול העירייה כספק משנה", אומר גרינברג. וכך קיבל התיאטרון את התקציב הרא ב אלף שקלים 90 שון מהעירייה בגובה של בשנה. יחד עם נמרוד גלנטה, המנכ"ל

אגורוב: "השפה שונה והחברים יותר מבוגרים

ממני אבל אני אוהב מקומות חדשים להצליח איתם"

גרינברג: "את רוב הפעילות מימנתי מכספי משום שההכנסות ממכירת הכרטיסים בקושי הספיקו לכיסוי ההוצאות"

8

22.7.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום